צוואה לדורות הבאים [צילום: AI]
שיחה עם תהילים פרק ל"ג |
מגבלות הכוח בצוואת דוד המלך ● הסכנה שבמשיחיות לאומנית ובשיכרון העוצמה הצבאית ● קריאה לחזרה לעולם הערכים ההומאני והרוחני |
בעל המזמור בתהילים פרק ל"ג הוא דוד מלך ישראל, מלך שבע מלחמות. במזמור שכתב ומונח לפנינו בספר תהילים חוזרות ונשנות המגבלות של הכוח, והסכנה מלהטיל את כל יהבנו אך ורק על העוצמה הכוחנית. לא לראות רק בצבא ובכליו העוצמתיים כמבשרי ביטחון לחיינו. בפסוק ט"ז אנחנו קוראים את הקביעה של מלך דוד, מלך בעל ניסיון בשדות הקרב הקובע - "אֵין הַמֶּלֶך נוֹשַׁע בּרֹב חַיִל, וְגִבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרֹב כֹּחַ."
בפסוק י"ז מבקש דוד המלך להנציח צוואה לדורות הבאים, שלא ישלו את עצמם ויראו בעוצמה הצבאית, כזו שמבטיחה ביטחון לחיינו בארץ ישראל. דוד מבקש, שהקורא בתהילים לא ילך כסומא בארובה ויראה בחיל הפרשים הגדול כמקור עוצמה - "שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יִמָּלֵט נַפְשׁו..." בפסוק י"ט מדגיש דוד המלך: "...וְאַמִּיץ לִבּוֹ בַּגִּבּוֹרִים עָרוֹם יָנוּס בַּיּוֹם הַהוּא." דוד המלך מבהיר לנו, החיים בשנת 2026, שהתשועה אינה באה מהתמכרות אך ורק לעוצמה צבאית. התשועה לא תבוא רק מכוחו של גיבור או ממטוסי קרב ועוצמה גרעינית, אלא היא תבוא ותתעצם מגיבוש של עולם הערכים ההומאני ומדבקות בעולם ההשגחה האלוקית.
דור הכוח בראשיתה של הציונות עוד התרפק על עולם הערכים היהודי, דבקו בו כמיהות סוציאליסטיות, שאיפות לשלום ואחוות עמים. היום אנחנו עדים לגעש כוחני רווי בלאומניות משיחית מסוכנת בדמות השר למורשת יהודית, שמצהיר בפומבי על חובה להטיל פצצת אטום על עזה ולמחוק את שני מיליון בני האדם החיים שם. היום אנחנו שומעים מעל דוכן הכנסת בירושלים שרים בכירים, המצטטים את ספר שמואל א' פרק ט"ו, ומבקשים להשמיד את ערביי עזה "מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק ...", כפי שדרש הנביא שמואל משאול.
כשאני קורא את פרק ל"ג בספר תהילים, אני מצר על כך, שבמפגש המרתק בין שתי הרוחות, רוח הרוחניות היהודית לרוח הכוח הישראלי, הכוח ניצח. אני פוחד מניצחונו של הכוח המשכֵּר המשיחי, כוח משקר, העלול לארוז את חיינו פעם שלישית בתכריכי ט' באב - בחורבן כל הטוב והיפה, שנבנה בבית הלאומי השלישי.
בפסוק י"ז מבקש דוד המלך להנציח צוואה לדורות הבאים, שלא ישלו את עצמם ויראו בעוצמה הצבאית, כזו שמבטיחה ביטחון לחיינו בארץ ישראל. דוד מבקש, שהקורא בתהילים לא ילך כסומא בארובה ויראה בחיל הפרשים הגדול כמקור עוצמה - "שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יִמָּלֵט נַפְשׁו..." בפסוק י"ט מדגיש דוד המלך: "...וְאַמִּיץ לִבּוֹ בַּגִּבּוֹרִים עָרוֹם יָנוּס בַּיּוֹם הַהוּא." דוד המלך מבהיר לנו, החיים בשנת 2026, שהתשועה אינה באה מהתמכרות אך ורק לעוצמה צבאית. התשועה לא תבוא רק מכוחו של גיבור או ממטוסי קרב ועוצמה גרעינית, אלא היא תבוא ותתעצם מגיבוש של עולם הערכים ההומאני ומדבקות בעולם ההשגחה האלוקית.
דור הכוח בראשיתה של הציונות עוד התרפק על עולם הערכים היהודי, דבקו בו כמיהות סוציאליסטיות, שאיפות לשלום ואחוות עמים. היום אנחנו עדים לגעש כוחני רווי בלאומניות משיחית מסוכנת בדמות השר למורשת יהודית, שמצהיר בפומבי על חובה להטיל פצצת אטום על עזה ולמחוק את שני מיליון בני האדם החיים שם. היום אנחנו שומעים מעל דוכן הכנסת בירושלים שרים בכירים, המצטטים את ספר שמואל א' פרק ט"ו, ומבקשים להשמיד את ערביי עזה "מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק ...", כפי שדרש הנביא שמואל משאול.
כשאני קורא את פרק ל"ג בספר תהילים, אני מצר על כך, שבמפגש המרתק בין שתי הרוחות, רוח הרוחניות היהודית לרוח הכוח הישראלי, הכוח ניצח. אני פוחד מניצחונו של הכוח המשכֵּר המשיחי, כוח משקר, העלול לארוז את חיינו פעם שלישית בתכריכי ט' באב - בחורבן כל הטוב והיפה, שנבנה בבית הלאומי השלישי.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| שיחה עם תהילים פרק ל"ג |
| תגובות [ 3 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| 3 |
|
||||||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

