שר החינוך שכח - כל הילדים שווים בפני חוק התקציב

מצער, ששר החינוך לא השתתף השתתפות פעילה בוועידת החינוך ולא שמע את זעקתה של ליזי דלירצ'ה, ראש עיריית גני תקווה ויושבת-ראש וועדת החינוך במרכז השלטון המקומי – "אין מערכת חינוך בישראל. צריך להתחיל מחדש". מצער, ששר החינוך לא הקשיב לזעקת יריב פישר, ראש עיריית הרצליה, המתריס על כך – "כשהחינוך אינו מופיע למעלה בסדר העדיפות, כך אי-אפשר להצליח."

קיימת עובדה מצערת, שהתקציב המיועד לתלמידים בזרם הממלכתי הוא נמוך יותר מהתקציב המיועד לתלמידים הלומדים בזרם הממלכתי-דתי ובבתי הספר החרדיים, ובהרבה יותר נמוך מהתקציב המיועד לתלמידים בבתי ספר ביישובים הערביים. הפער השנתי בין התקציבים לממלכתי-דתי ולממלכתי מסתכם ב-3.5 מיליארד שקל בשנה. שר החינוך מתעלם מהעובדה שיש פער בלתי נסבל של 40% בין התקציב המיועד לחינוך ממלכתי-דתי ובין התקציב המיועד לחינוך ממלכתי-ערבי. השר מודע לעובדה ויותר מ-75% של החינוך לפעוטות אינו מפוקח, כי לא ניתן לכך תקציב, ובין מציאות אחרת של פיקוח בממלכתי-דתי.

לדעתי, הדרישה הנחרצת והחד-משמעית בוועידה הייתה צריכה להיות – שאין לוקחים אפילו שקל אחד ממה שמקבל היום ילד בחינוך הממלכתי-דתי ובבתי הספר החרדים, אלא יש לדרוש תוספת תקציבית לילדי בתי הספר הממלכתיים וליצור שוויון תקציבי. נותר להצטער, שלא הייתה נוכחות של שר החינוך בוועידה שיענה לרמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני קרן ברל כצלנסון, שהביא נתונים כואבים על כך ש"נוצרה אפליה בוטה. תלמיד בתיכון דתי מקבל תקציב הגבוה ב-28% יותר ממה שמקבל תלמיד הלומד בתיכון ממלכתי. הכיתות בתיכון הממלכתי צפופות יותר מהכיתות בזרם הדתי, ולעתים זו צפיפות הפוגעת בערכים לימודיים וחינוכיים."

אני מצטרף לזעקתו של רמי הוד – "לא צריך לקחת מהחינוך הממלכתי-דתי, אלא יש רק להוסיף 10,000 שקל בשנה על כל ילד הלומד בחינוך הממלכתי", כי שר החינוך שכח את המילה שוויון, והוא גם על הדרך שכח משפט חינוכי חשוב, שכל הילדים במדינת ישראל שווים בפני חוק התקציב. יואב קיש, שר החינוך, לא פעל בנושאי התקציב על-פי שיקולים חינוכיים, אלא על-פי שיקולים של שמירת הקואליציה. לא השיקול החינוכי הנחה אותו, אלא הוא פעל על-פי הקול שימנע את פירוקה של הקואליציה. אי-הנענות לדרישות מועצות, שבהן לומדים תלמידים ביישובים גבול הצפון, לא ימוטט לנתניהו את הקואליציה. ואילו אי-נכונות להזרים עוד ועוד מיליארדים לגולדקנופף וליישובים ביהודה ובשומרון ימוטטו את הקואליציה.

מצער, שוועידת החינוך דנה בעיקר בנושאים תקציביים, הגם שהם מאוד חשובים, ולא הקדישה זמן ראוי לדיונים במציאות חיים מצערת, שפחות ופחות מתלמידי ישראל מאמינים בדמוקרטיה. מי שמעצב היום את חינוך ילדינו, הוא למעשה גם מעצב את פניה של המדינה, שנותנת דרור לביטויי גזענות. מה שניתן זה לבכות, כשדבריו הגזעניים של איתמר בן-גביר מתקבלים במחיאות כפיים סוערות וקריאות הידד בשבט של תנועה חינוכית ליברלית, תנועת "הצופים" בתל אביב. מי שרוצה להחליש את הדמוקרטיה, מבין שהמאבק הוא על הדור הבא. מצער, שיש הצלחה גדולה מדי למי שמחדיר בוטות גזענית למערכת החינוך.