הרהורים עם הגשת רשימות המועמדים לבחירות לכנסת

"המשוריינים" של ביבי נתניהו ברשימת הליכוד לכנסת

יש לנו ביקורת קשה על נתניהו, אופיו, (אי-)יושרו ומעשיו, אולם לרוב הצטייר כאדם נבון, אם כי ערמומי, שאינו דובר אמת, מחפש טובת עצמו ונצלן גדול. הפעם התנהגותו מעלה בלבנו ספק אם לא איבד חלק ניכר מאוד מחוכמתו, ואולי באה עתו לפנות את כסאו כמנהיג הליכוד והמדינה לאדם צעיר יותר, חכם, נמרץ, כשיר ומי שטובת המדינה ולא טובת עצמו מנחה אותו, וגם אינו נתון בצבת הלחצים של משפחה מתערבת בשלטון דמוית שרה ויאיר - ככל שיש כזה בליכוד. אפשר שווינטר התאים, הגם שלא צמח בליכוד, או אישיות כמו יוסי כהן, ראש המוסד רב ההישגים, אך הם בחרו לעצמם מסלולים אחרים וסירבו להיכנס תחת כנפיו המעיקות של נתניהו עם האוסף המדכא של יתר מועמדיו לכנסת ושל משפחתו.

אין ספק שביבי חש שממשלתו הנוכחית פגומה מכל וכל. כבר לפני ארבע שנים לא השכיל לבחור ולמנות שרים מתוך רשימה עלובה של חברי מרכז שנבחרו ברובם - כמקובל במפלגה זו - במרוץ בין "קבלני קולות", או שהביאם מבחוץ, וכולם היו כישלון חרוץ, לרבות אלו שפיתה לנטוש את ממשלת השינוי תמורת כסאות שר בממשלתו, למעט אותו רון דרמר כשר לעניינים אסטרטגיים, אלא שגם דרמר החליט לפרוש טרם תום הקדנציה.

ביבי מינה שר ביטחון חסר ידע, ודומה שגם חסר בינה, החש כורח לצאת בהצהרות בומבסטיות שהופכות אותו ואת מפלגתו לבוז ולקלס. לשר לביטחון פנים מינה לערך את האדם הכי לא מתאים לכהונה - עבריין מורשע בעברו, הבז לחוק ולדמוקרטיה וחושב להשיג יוקרה בהסתה ללאומנות (המוסתרת בלאומיות מזויפת) - אשר השתלט על המשטרה ועל שב"ס (שأגב - מרוצים ממנו בשל הגיבוי המיידי ושיפור המשכורות) ותמך בהתפרעויות "נוער הגבעות" ביו"ש לצדו של סמוטריץ', תוך העמדת כל מפעל ההתיישבות האדיר בסכנה מוחשית, וכבר הוטלו על מפעל ההתיישבות חרמות ואיסורי ייבוא במספר מדינות אירופיות.

גם באיוש רשימת המועמדים לכנסת הקודמת הכניס ביבי מועמדים בלתי מתאימים, ואין טעם למנותם כאן, החל מהכישלון הגדול במינוי שרת הסברה וממתן סמכויות היתר לסמוטריץ' ביו"ש. שרת התחבורה הכושלת מונתה בשל חנפנותה למשפחת המלוכה, ובעיקר לשרה. למשרד המסחר והתעשיה מינה מיליארדר מוזר שהתפרסם במכרז מעוות ומטופש על פרסומת שיווק בין רשתות הקמעונאות, במקום לדאוג להוזלת מוצרים ועידוד תחרות אמיתית ביניהן. כך ביבי ייסד משרדים מיותרים וחסרי שחר וממשלה בת 36 שרים (!)

אולם כיום מוזר הוא שכאשר ביבי החליט לצאת כנגד כה רבים במפלגתו בנושא צמצום הפריימריז, אחרי שהתפאר בהליך הדמוקרטי לכאורה - זה רוקן אותו כמעט מתוכן בכך שדרש שמונה (!) שריונים, וזאת מבלי שהפעם אפילו הייתה בידו רשימה של מועמדים ראויים שגם הביעו הסכמתם להיכלל ברשימת הליכוד. אך זאת ועוד - פניותיו של ביבי למועמדים רציניים שסירבו לא נשמרו בסוד, ועצם סירוביהם להיענות להזמנה היא תעודת עניות שדי בה כדי להצביע על חוסר אחריות ובינה של המנהיג.

אולם אם חשבתם שכאן מסתיימת הסאגה המבישה לדרגיה - טעיתם. עתה, משנותר ביבי עם משרות ריקות שאין עליהן קופצים, היה מקום לצפות שיקדם מתוך הרשימה אותם מועמדים שאפילו אם לא הצטיינו בתפקידם בממשלה היוצאת, הנה היה להם לפחות עבר ציבורי או ביטחוני מפואר, ואולי גם יכולת להמריא אם תינתן להם הזדמנות, כמו השר אבי ריכטר, ראש השב"כ לשעבר. אך ביבי העדיף לצרף את גדול חנפיו - התועמלן הקשקשן והריק ברדוגו, איש ערוץ 14, אדם ששיקול דעתו וסבירותו מוטלים בספק בחלק גדול של הציבור.

כמו-כן, אחרי שביבי סיכל עסקות לשחרור חטופים בטרם נרצח חלק מהם בשבי, וכאשר שחרור החטופים לא נכלל מלכתחילה במטרות המלחמה, כלל ברשימה, ברגע האחרון, לוחם נכה ואמו של חטוף שנרצח. אין ספק שהללו אנשים ראויים, אולם לא מדובר במתן כבוד או הוקרה גרידא אלא בהתאמה לכהן כמחוקק/ת בכנסת וכמפקח/ת על שרי הממשלה. עם כל הכבוד הרב לאלו - ספק הוא אם הם מתאימים לכהן כח"כים מעצם הסבל וההקרבה שעברו. זו אגב בעיה גם של רשימות אחרות שצירפו גיבורי או נכי מלחמה לרכישת אהדה לרשימתם.

לרשימות המקרטעות על גבול אחוז החסימה

במדינה דמוקרטית זכותו של כל אזרח לרשום מפלגה ולהציע את עצמו ואת מועמדיו לכנסת. אולם חובה על אזרח אוהב ארצו שלא לבזבז לחינם את הזכויות שמוענקות לו ואת תקציבי הציבור שהועמדו לרשותו, כמו גנץ שקיבל תקציבי ענק לאור חברי הכנסת הרבים שהיו במפלגתו ונטשו אותה. כך היה גם עם לפיד, אלא שפיד הצטרף לבנט אשר זכה מן ההפקר במימון נכבד שלא יועד לו. ראוי שאדם שנוכח כי כשל במרוץ לכנסת מכל סיבה שהיא, ולרשימתו אין שום סיכוי סביר לעבור את אחוז החסימה - ייסוג מהמהלך. אם יש רשימה אשר עקרונותיה קרובים לעקרונותיו, ואשר מועמדיה סבירים בעיניו - בידו להצטרף אליה עם או בלי תנאים והסכמות. העולם בנוי על טיהור עצמי, כך שגוף חסר חיים מעלה באשה, ואם אינו מסולק בזמן הוא עלול להרעיל את סביבתו, שלא לדבר על הריח.

יש בטבע בעלי חיים שזהו תפקידם - לסלק פגרים, בין אם אלו דגי חתול וכרישי מעמקים לסוגיהם בים, הצבועים והנשרים ביבשה, או התולעים. הפעם מספר מועמדים המתאימים, בעיני עצמם, לכהן כראשי ממשלה או לפחות כשרים, הקימו מפלגות שחלקן זכו אף לאהדה ושגשוג לתקופה קצרה, אך חסידיהן נטשום או לא הצטרפו אליהן מלכתחילה. לשם מה ממשיכים המייסדים הללו לרוץ לכנסת ללא תוחלת? הם יוצרים בלבול ומבוכה בציבור ומבזבזים קולות וכספים לחינם. כן, יש ביניהם אנשים ראויים שהיינו שמחים לראותם בכנסת ואולי אף בממשלה, אולם מאחר שלא עלה בידם להציב מפלגה ברת-קיימא ראוי היה שלא ישתעשעו בקולות אוהדיהם ויבזבזום, אלא יצטרפו למפלגה הקרובה לדעותיהם או יפרשו מהמרוץ. ראינו כיצד אנשים ראויים נותרו מחוץ למרוץ, רשימתם שבקה חיים לכל חי, אף שחלקם טרם חשו בזה או שאינם מוכנים להודות בכישלון וממשיכים לפרפר כדגים על החוף.

קראתי זה עתה את ספרו של יוסי כהן, ראש המוסד רב ההישגים - ספר מעניין, הגם שבחלקו האחרון (והפעם אולי בצדק) משמש כתעמולת בחירות. יוסי סבור שהוא מתאים לכהן כראש ממשלה; זה נשמע סביר יותר ממשאלותיהם של מספר מועמדים אחרים, בין מכוח עצמם ובין מטעם מפלגונת שהם מנהיגים. תמיהה היא מדוע לא הצטרף למרוץ באופן עצמאי או במפלגה בעלת עקרונות דומים. אכן קשה מאוד להצטרף למפלגה ולרשת בתוכה את עמדת המנהיג - זה צלח הפעם בידי בנט. מכל מקום, ב"סיבוב" הזה יוסי נותר בחוץ, וכך גם יועז הנדל, גבי אשכנזי, דן מרידור, כחלון ומספר מועמדים אחרים שרבים היו רוצים לראותם בכנסת. מועמד כזה בראש רשימת כחול-לבן היה אולי מאפשר לה לעבור את אחוז החסימה, אך לא גנץ, שכבדו הרב במקומו מונח, יפנה מקומו בראש הרשימה גם אם נועדה לכישלון.

כבר כתבנו שהציבור הציוני-הדתי המשרת, העובד והלומד מצוי שנים ארוכות ללא מנהיגות פוליטית ראויה, והמנהיגות הדתית שלו אינה עוטה עור אחד. היה סיכוי שאפי איתם בזמנו, ולאחרונה וינטר, יטלו את המנהיגות מסמוטריץ' ומבן-גביר, ולדעתנו המדינה נחלה אכזבה במישור זה. על המפלגות החרדיות, המחנכות להשתמטות משירות ומעבודה ולחיים על חשבון אחרים, אין טעם להרחיב כאן את הדיבור. גם לא על אריה דרעי המושחת והדואג רק לעצמו ולמשפחתו (כמו ביבי שותפו לדרך). דרעי יצא, רכוב על השד העדתי, נגד הצבא ונגד הרמטכ"ל אישית, והשחית נוער מסורתי, ציוני והחפץ ליטול חלק בבניין המדינה וההגנה עליה, בכך שהפנה אותו להתחרדות (וללבוש דמוי החרדים האשכנזים), להשתמטות משירות ומעבודה תוך שימוש לרעה בגדולי ישראל כמו מרן עובדיה יוסף זצ"ל, שדווקא צידד בגיוס של אלו שאינם שוקדים על הלימוד. ובנותיו הפנו עורף לדרעי. כאן עלינו לחכות גם לחסדי שמים למדינתנו, שלבטח בוא יבואו.