5 טעויות פטנטים שיזמים ישראלים עושים בעידן הבינה המלאכותית

ישראל היא כלכלת חדשנות, וכיום בינה מלאכותית משפיעה כמעט על כל חברה. עבור סטארטאפים ישראלים, יש לכך משמעות לא רק באופן שבו מפתחים מוצרים ומנהלים עסקים, אלא גם באופן שבו מגינים על קניין רוחני באחד השווקים החשובים ביותר עבורם: ארה"ב.

משרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקני (USPTO) משלב בינה מלאכותית בתהליך בחינת בקשות לפטנטים, ונעזר בבינה מלאכותית במשימות הכוללות פרשנות של תביעות פטנט, ניתוח קדימות וחיפוש ידע קודם.

הבוחנים האנושיים עדיין מקבלים את ההחלטות הסופיות, וחוקי הפטנטים עצמם לא השתנו, אך הבינה המלאכותית משנה את המהירות ואת העקביות שבהן ניתן לבחון בקשות.

עבור חברות ישראליות המגישות בקשות לפטנטים בארה"ב, המשמעות היא שהאופן שבו מכינים את בקשת הפטנט עוד לפני הגשתה חשוב יותר מאי פעם. ניתן להימנע מבעיות יקרות רבות באמצעות אסטרטגיית קניין רוחני נכונה כבר מההתחלה. להלן חמש טעויות נפוצות בתחום הקניין הרוחני שיזמים צריכים להימנע מהן.

1. מחכים זמן רב מדי לפני שמגישים בקשת פטנט:

אסטרטגיית הפטנטים צריכה להתחיל כבר בשלב המחקר והפיתוח, ולא לאחר שהמוצר כבר הגיע לשוק. לפטנטים יכול להיות תפקיד חשוב בגיוס השקעות, ברישוי, בשותפויות, בבלעדיות בשוק, במיזוגים ורכישות ובהנפקות.

המטרה אינה פשוט להגיש את הבקשה הזולה ביותר האפשרית. עדיף שחברות יתמקדו כבר מההתחלה בבניית הגנה בעלת משמעות מסחרית סביב הטכנולוגיה שלהן.

2. מדברים בפומבי על ההמצאה לפני הגשת הבקשה:

סטארטאפים נדרשים לעיתים קרובות לדון בטכנולוגיה שלהם עם משקיעים פוטנציאליים, לקוחות ושותפים עסקיים אחרים. אלא שחשיפה פומבית לפני הגשת בקשת פטנט עלולה לסכן את הזכויות על הפטנט.

חשיפה יכולה לכלול פרסום, מצגת, פוסט באתר אינטרנט, בלוג או דיונים עם משקיעים, לקוחות או ספקים. בארה"ב עומדת לממציא תקופה של עד שנה ממועד החשיפה הפומבית הראשונה להגשת בקשת פטנט. בישראל ובמדינות אחרות, לעומת זאת, יש להגיש את בקשת הפטנט לפני כל חשיפה פומבית.

חברות צריכות גם לוודא שקיימות הגנות בסיסיות, ובהן הסכמי המחאת זכויות בהמצאות עם עובדים ויועצים, וכן הסכמי סודיות כאשר מידע חסוי נמסר לצדדים שלישיים.

3. מתייחסים לבקשת הפטנט הראשונה בארה"ב כאל טיוטה ראשונית:

הבקשה הראשונית הופכת לחשובה יותר ככל ש-USPTO משלב בינה מלאכותית בתהליך בחינת הפטנטים.

בחינה בסיוע בינה מלאכותית יכולה לזהות מונחי מפתח, לאתר הגדרות בתוך הבקשה ולהשוות בין הניסוחים שבהם נעשה שימוש בחלקים שונים של מסמכי ההגשה. המשמעות היא שעמימות וחוסר עקביות עלולים להפוך לבעייתיים יותר.

לפני הגשת בקשה בארה"ב, חברות ישראליות ועורכי הפטנטים שלהן צריכים לשאול האם נעשה שימוש עקבי במונחים החשובים, האם הבקשה מספקת תמיכה ברורה למה שהחברה מבקשת להגן עליו, והאם היא מביאה בחשבון גרסאות חלופיות של הטכנולוגיה או דרכים שבהן מתחרים עשויים לעקוף את הפטנט מבחינה תכנונית. השקעת מאמץ רב יותר לפני ההגשה עשויה לצמצם בהמשך את הצורך בהבהרות ובתיקונים יקרים.

4. מניחים שניתן יהיה לתקן בעיות במהלך תהליך הבחינה:

באופן מסורתי, מבקשי פטנטים נהגו לא פעם לחדד את עמדתם במהלך בחינת הבקשה ב-USPTO באמצעות תיקון תביעות הפטנט או הבהרת מונחים לאחר קבלת משוב מהבוחן.

בחינה בסיוע בינה מלאכותית עלולה לייקר את הגישה הזו. פרשנויות מוקדמות של ההמצאה עשויות להשפיע על שלבים מאוחרים יותר בתהליך הבחינה, כך שחולשות בבקשה המקורית עלולות להופיע מוקדם יותר ולהמשיך להשפיע לאורך זמן רב יותר.

תיקונים חוזרים ונשנים עלולים להוביל לפעולות נוספות מצד ה-USPTO, ליותר שעות עבודה של עורכי הדין ובסופו של דבר להגנת פטנט צרה יותר. גישה חסכונית יותר יכולה להיות השלמת חלק גדול יותר מהעבודה עוד לפני הגשת הבקשה, כלומר יש להבין לעומק את ההמצאה, לבחון את נוף הפטנטים הקיים ולנסח את הבקשה בקפידה כבר מן ההתחלה.

5. לא מתאימים את אסטרטגיית הפטנטים ל-USPTO שנעזר בבינה מלאכותית:

הטעות האחרונה היא להניח שהבינה המלאכותית משנה רק את הטכנולוגיה שחברות מפתחות או את הכלים שבהם עובדים משתמשים. היא משנה גם את האופן שבו ה-USPTO בוחן את הפטנטים שמגינים על אותה טכנולוגיה.

עבור חברות ישראליות המגישות בקשות בארה"ב, המשמעות היא שיש להכין את הבקשות מתוך התחשבות בתהליך בחינה בסיוע בינה מלאכותית - להשתמש במונחים מדויקים ועקביים, להבין את נוף הפטנטים הקיים עוד לפני ההגשה ולהחליט באופן אסטרטגי אילו היבטים של הטכנולוגיה מצדיקים הגשת בקשות פטנט נוספות.

חברות בעלות שאיפות גלובליות צריכות גם להיות בררניות בכל הנוגע להגנה בינלאומית, ולהתמקד בשווקים החשובים ביותר עבורן, בסיכונים הקשורים לייצור ובסדרי העדיפות שלהן בכל הנוגע לאכיפת זכויות.

ככל שה-USPTO הופך למתקדם יותר מבחינה טכנולוגית, ייתכן שגם חברות ישראליות המבקשות הגנה בארה"ב יצטרכו לעשות זאת. בעידן של בחינת פטנטים בסיוע בינה מלאכותית, אסטרטגיית פטנטים חזקה מתחילה עוד לפני שהבקשה הראשונה מגיעה לידיו של הבוחן.