כל התעמולות - לזבל

מי שמחפש מנהיג מושלם שלא טועה, מוזמן להמציא היסטוריה חדשה - כי אפילו משה רבנו ודוד המלך כשלו ברגעי האמת שלהם. ההיסטוריה היהודית עוד מימי התנ"ך דווקא מלמדת אותנו שמנהיגים גדולים נמדדים בתוצאה הסופית של המערכה, ולא רק בנקודת השפל שלה. לקראת הבחירות הקרבות, הבוחר הישראלי נקרא להחיל את אותה נוסחה מקראית על בנימין נתניהו, ולשקול אל מול המחדל הנורא של שבעה באוקטובר את השינוי הגיאו-סטרטגי שמוביל את ישראל למעמד של מעצמה עולמית.

יש לזרוק לזבל את רעשי הרקע בבואנו לבחור, להבין שאין מנהיג חסין מטעויות, ולהכריע לפי המשוואה הריאליסטית היחידה: מי באמת מסוגל להוביל מעצמה. התנ"ך אינו מיתוס, כשם שטרויה פסקה להיות "מיתוס" כשהארכיאולוג הגרמני היינריך שלימן גילה את שרידיה.

כן, נחזור לתנ"ך. בנוסף להיותו מוסרי, התנ"ך מורכב משלושה נדבכים: עובדתי, מדעי ונבואי. כפורץ דרך, הוא הראשון בעולם (ראו "בראשית") שתיאר את המפץ הגדול שבו נוצר היקום. הטענה שהתנ"ך הוא הראשון בעולם שתיאר את המפץ הגדול היא פרשנות מודרנית מרתקת; מבחינה היסטורית ומדעית, מדובר בחיבור בין טקסט דתי מקודש לבין תיאוריה פיזיקלית שנולדה במאה ה-20. ההתאמה למפץ הגדול: הקביעה שהתנ"ך תיאר את המפץ הגדול מתבססת על פסוקי הפתיחה של ספר בראשית: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ... וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר".

התיאור הציורי של בריאת האור יש מאין והתרחבות החומר הוא נקודת ההשקה עם המדע. מודל המפץ הגדול פותח בשנות ה-20 של המאה ה-20 על-ידי הכומר והפיזיקאי הבלגי ז'ורז' למטר והאסטרונום האמריקני אדווין האבל, בהתבסס על תורת היחסות של איינשטיין ותצפיות על התרחקות הגלקסיות. התיאוריה המדעית גורסת כי היקום התפרץ מתוך נקודה סינגולרית אחת של אנרגיה עצומה, ומשם החל להתפשט.

פרשנים מודרניים (כמו הפיזיקאי פרופ' ג'רלד שרודר) מציעים כי קביעת התורה שהייתה ליקום ראשית (בניגוד לתפיסה הפילוסופית היוונית העתיקה שהיקום נצחי) וכי האור קדם לשאר גרמי השמיים, תואמת לחלוטין את מודל המפץ הגדול. פרשנות הרמב"ן: כבר במאה ה-13, מאות שנים לפני המדע המודרני, כתב הרמב"ן (רבי משה בן נחמן) בפירושו לבראשית כי בריאת העולם החלה מנקודה קטנה ביותר, חסרת ממדים ("היולי"), שהתרחבה והפכה לחומר שאנו מכירים. מדובר בתיאור שמזכיר בצורה יוצאת דופן את סינגולריות המפץ הגדול.

המרכיב העובדתי (ההיסטורי): מחקרים ארכיאולוגיים רבים במזרח התיכון מאמתים אירועים, דמויות, מלכים ומקומות המוזכרים בתנ"ך (דוגמת חזקיהו המלך, סנחריב, חורבן בית ראשון ועוד ועוד). המרכיב הנבואי: התנ"ך עוסק רבות בנבואות ולא רק באלו של אחרית הימים ("לא יישא גוי אל גוי חרב"), שהחשובות שבהן - כמו פיזור עם ישראל בגולה, כשהמשכה של הנבואה הוא חזרתו מהתפוצות לארצו - נתפסות על-ידי מאמינים כהוכחה לכוחו המטאפיזי של הטקסט.

ועכשיו לְמה חתרנו: האם המילה "ישר" מזכירה לכם משהו במערכת הבחירות הנוכחית? האם יש על-פי התנ"ך מנהיג לאומי ישר, אם מתעקשים על הסופרלטיב הזה, שנוכל להכתירו כ'מושלם'? שלא חטא? - משה. מה איתו? עוד מהתיכון אני זוכר את החטא הגדול של דוד המלך: בת שבע רחצה על הגג ודוד, שנדלק עליה, הורה לשלוח את בעלה אוריה החתי למלחמה הקשה כדי שייהרג, ואז יוכל לשאתה לאישה. וכמו בימינו בדיוק, יש פה גם תאוריית קונספירציה: לא 'הוא חשק בה', אלא היא פיתתה אותו במערומיה על הגג כדי שיכניס אותה לארמון וישכב איתה, ובשלב הבא יהרוג את בעלה ויינשא לה.

אכן, זהו אחד הסיפורים הדרמטיים והקשים ביותר בתנ"ך, המציג מנהיג דגול ברגע השפל הרוחני והמוסרי שלו. והתשובה לשאלה: על-פי התנ"ך, אין מנהיג שהוא כליל השלמות ושלא חטא, כולל משה רבנו. משה רבנו נחשב לגדול המנהיגים של עם ישראל, אך גם הוא לא היה מושלם ונענש בחומרה רבה (על חטא "מי מריבה", שבגינו נגזר עליו לראות את הארץ מרחוק בלבד, מהר נבו, ולמות עליו). אם המנהיגים היו מלאכים מושלמים, לא היינו יכולים ללמוד מהם. העובדה שהם היו בני אדם שהתמודדו עם קשיים ונכשלו, אך עדיין עשו דברים גדולים, נותנת תקווה.

מכאן, נשליך על בנימין נתניהו: עד היום שרים ורוקדים באהבה, בהערצה ובכמיהה רבה, "דוד מלך ישראל חי חי וקיים". החטא הנורא, רצח אוריה החתי כדי לזכות באשתו בת שבע, נשכח ונמחל. ובנימין נתניהו? היום כבר לא אומרים כשמשכימים 'בוקר טוב', לא שואלים 'מה שלומך' כי ממילא לא רוצים לשמוע תשובה, ו'בהצלחה' התייתר כי זה איחול ל-'אל תצליח לך קיבינימט'; מברכים: "רק לא ביבי!" על המשמעות השלילית של חרם, גם בתחום הזה כשהדוגמה היא נתניהו, נראה בהמשך.

משורה נרחבת של מנהיגים שקדמו לו ובעלי תפקידים נוספים, לצד גופים כצה"ל, אמ"ן והמוסד, גם הוא אחראי למחדל הנורא של 7 באוקטובר וטכנית, אף עומד בראשו. אולם עומדים לזכותו לאחר מכן השינוי במעמדה הגיאו-סטרטגי ובגבולותיה של ישראל עד כדי הפיכתה למעצמה אזורית שהיא צעדים ספורים ממעצמה עולמית, ובכלל זה הרחקת הסכנה מאירן והרס מתקניה הגרעיניים. במאזן שכל בוחר צריך לעשות, מאחר שהתקשורת אינה עושה זאת, הוא ראוי לא פחות (בלשון המעטה) ממתמודדים אחרים בבחירות שיתקיימו ב-27 באוקטובר לתפקיד ראש הממשלה.

הדמוקרטיה הישראלית מעניקה לכל בוחר את הכוח להחליט אילו ערכים ושיקולים גוברים - האם האחריות המנהיגותית על המחדל, או שמא היכולת להוביל להישגים אסטרטגיים ארוכי טווח. ההשלכה - הגזירה השווה - בין דמויות התנ"ך, שאינן חסינות מטעויות ומחטאים, לבין המנהיגות הפוליטית המודרנית, נוגעת בליבת הדיון הציבורי בישראל לקראת הבחירות הקרבות לכנסת. שאלת "מאזן הכוחות" של מנהיג - שקילת מחדליו וכישלונותיו אל מול הישגיו האסטרטגיים ואחרים - אכן ראוי שתהיה ההכרעה המרכזית.