שבועיים לבחירות: דיבורים וגיחוכים

"מחל" - בקשת מחילה מנתניהו

ערוץ 14, שופר התעמולה של נתניהו, לצד "מכונת הרעל" שמפעילים מקורביו, צלל זה מכבר למצולות ההכפשה, הגועל והטעם הרע, אך עדיין מתאמץ ומצליח לרדת עוד. ויש לקוות שערוץ זה ייפול במהרה לעומק הנשייה, ייעלם ויהא מחננו טהור מעט יותר...

בסוף השבוע הקודם ינון מגל העמיק עוד ברפש וכינה את משפחות החטופים שדיברו כנגד נתניהו במילים כמו מתועבים או נתעבים, ודרש מהם, כולל מירדן ביבס, שאשתו ושני ילדיו נחטפו ונרצחו בשבי, לבקש סליחה ומחילה מנתניהו אלילו, והציע להם לעשות זאת בשלשול פתק "מחל" לקלפי ביום הבחירות. למרות דבריו המגונים אפשר לקבל את הצעתו, ובלבד שבפתק שעליו המילה "מחל" יוסיפו בסופה בעט את الأות "ה" כאות הוקרה לינון מגל ושות'...

מופעי תא"ל עופר וינטר בטלוויזיה בסוף השבוע

הופעותיו של וינטר בטלוויזיה מזכירות התנהגות של ילד מפונק ומבולבל. אלו שתלו בו תקוות, שאולי יהא סוף-סוף המנהיג שיוביל את הציונות הדתית העובדת, המשרתת באמונה ולומדת, ויחליף סוף-סוף את סמוטריץ' וימנע דליפת חובשי הכיפות הסרוגות לבן-גביר — התבדו. מצד אחד וינטר יוצא חוצץ כנגד כל הממשלה הקיימת, למעט אליל אחד שוינטר הצהיר שלו הוא סוגד: בנימין נתניהו, אף שהוא הוא האיש שהובילנו למצב הנוכחי. וינטר מדאיג את שני המתחרים הראשיים לכס ראש הממשלה — ביבי ואייזנשטט כאחד. לאחרונה, בשל התקפות הליכוד וביבי עצמו נגדו, דומה שוינטר החל לחזור בו מבחירתו החד-משמעית במנהיגותו של ביבי ואף הרבה להשתמש כלפיו בשפת הרחוב ובביטוי המעליב "שיקפוץ לי". אולי הוטעה מתשובתו של ביבי לשאלה במה מלחמת 3 השנים שאחרי הטבח השפיעה עליו, כאשר השיב "ירדתי קצת במשקל". וינטר חביבי: ביבי עדיין בעל משקל ממשי, ואוי לך אם "יקפוץ לך".

אכן עופר כמדומה עדיין צעיר כשמו, וטרם היה לצבי בוגר בעולם הפוליטיקה, וכל מי שנוהה עתה אחריו שם "כספו (או קולו) על קרן הצבי" הרכה עדיין. דומה ש"עמך ישראל" היא עוד תקווה שהתבדתה, כמו בני גנץ, חיליק ויועז הנדל.

מופע ביבי בבית המשפט המחוזי בירושלים לרגל עדותו של היועץ המשפטי לשעבר האלוף (מיל') מנדלבליט

יש לציין את אומץ ליבו של נתניהו היום (11.10.2026) בהופעתו במשפט בבניין המסוכן, לדעתו או לדעת השב"כ לכאורה, של בית המשפט ברחוב צלאח א-דין בירושלים. נתניהו הינו האדם המקיים בקפידה את הפסוק "אשרי אדם מפחד תמיד", הדואג, עם רעייתו, למיגון קיצוני של בתיו, ובעיקר אלו שבקיסריה וברחוב הרצוג (עזה לשעבר) בבירה, לליווי מאבטחים לו, לשרה ולילדיו, בארץ ובחו"ל, ולניהול משפטו בתל אביב באולם ממוגן.

במשך שנים לא תקף את חמאס בעזה והעדיף להעביר לו כספים קטרים אף שידע למה הם משמשים, כפי שלא העז לתקוף את חיזבאללה שמחבליו עלו על גדרות הגבול בצפון ואף הקימו אוהל בשטחנו. והנה היום אזר עוז והתייצב בבית המשפט בירושלים ולא דרש, כדרכו (סליחה, תמיד זה לא הוא אלא השב"כ), להסיע את שלושת השופטים, הפרקליטים וכל כוח העזר לתל אביב. אולי זהו רמז לכך שגם כשיגיע ברבות הימים לערעור בבית המשפט העליון לא ידרוש את העברת שופטי העליון העתידיים לעיר החוף ההומה. משהו השתנה בו לרעה אחרי שירותו בסיירת מטכ"ל, ואולי עתה שב והשתנה.