אז'ן יונסקו עם "הקרנפים" בישראל

המחזאי והסופר אז'ן יונסקו, מן היוצרים הבולטים של תיאטרון האבסורד, נפטר בשנת 1994, כשהוא משאיר אחריו את אחת היצירות החשובות של התיאטרון המודרני במאה העשרים - "הקרנפים". כשקראתי היום פעם נוספת את "הקרנפים", לא עמד מולי איש רוח שנולד ברומניה וחי רוב שנותיו בצרפת. חשתי שאני קורא יצירה שכותב איש רוח המתמודד עם המציאות הישראלית בימים אלה, בשנת 2026, בראותו פחד ונטייה להיסחף אחר מוסכמות תוך אובדן החירות של הפרט לחשוב אחרת. תוך כדי קריאה פגשתי את יונסקו הכותב בירושלים בעקבות תהליך מסוכן הפוקד אותה ואת החברה הישראלית - כשרבים מפסיקים לחשוב, מאמצים את התנהגות הרוב ומוותרים בהדרגה על שיקול דעת ועל אחריות מוסרית.

יונסקו משרטט ב"קרנפים" את קווי הפעולה של תנועה טוטליטרית, הסוחפת בני אדם ומביאה אותם להצדיק את הבלתי מוסרי. אם חמאס היה ברברי וטבח ביום שמחת תורה באלף ומאתיים יהודים, אנחנו נעלה את מדינת ישראל על שרטון של מלחמת נקם, נהרוס ערים שלמות ברצועת עזה, נלך שולל אחר מדיניות כוחנית שתכניס אותנו למציאות חיים מדממת שאין לה סוף, ונדחה כל מוצא של הסכם מדיני. ההתקרנפות באה לידי ביטוי בחשש שכל ביקורת תתורגם אוטומטית לאנטישמיות ותתייג את המבקר כשונא ישראל.

פטריוט הוא שר המורשת, שדרש הטלת פצצת אטום על רצועת עזה כדי להרוג את כל תושביה. ההתקרנפות באה לידי ביטוי בדממת האלחוט שאחזה בדפוסי המוסר שלנו כחברה שלא הוקיעה את מי שפגע בערכיה של היהדות בדורשו לטבוח באמצעות פצצת אטום את כל תושבי עזה. ההתקרנפות שלנו נתנה יד לכך שכהניזם ומשיחיות משכרת השתלטו על משטרת ישראל וקיבלו אחיזה חזקה במערכות הממשל והצבא, וש-21% מתושבי מדינת ישראל אינם נתפסים על-ידי הרוב בישראל כשותפים לגיטימיים להרכבת קואליציה, רק משום שהם ערבים.

אנחנו מספרים לעצמנו סיפור על חברה לא אלימה ומקשטים בעדיי מוסר כל פעילות צבאית ישראלית, כ שביהודה ובשומרון מאות רבות של מתנחלים, לעיני הצבא ומשטרת ישראל, שורפים בתים ומכוניות ובוזזים רכוש. ההתקרנפות חנקת את הזעקה ואת התביעה להפסיק את המעשים הבלתי מוסריים ברחבי יהודה ושומרון, העלולים להביא את ישראל למציאות מסחררת של מלחמה שלא יהיה לה סוף, ושמחירי הדמים בה בשני הצדדים יהיו גבוהים. ההתקרנפות מאמצת את הסיפור שאפשר לחיות לעד עם שליטה ישראלית על מיליוני פלשתינים ברצועת עזה, ביהודה, בשומרון ובבקעת הירדן. היא מצביעה על תופעה חברתית של נטייה אנושית להצדיק את מעשי הרוב רק משום שהם הרוב. אצלנו בציבור הישראלי זו תופעה המקבלת נוכחות מדאיגה, ועל אותה נוכחות כותב אז'ן יונסקו את היצירה המופלאה "הקרנפים" - על אלה המוותרים על המצפון ומצאים הסברים הגיוניים לתופעות שבעבר היו בעיניהם פסולות.