האם יש לבטל את הבחירות

דמיינו לרגע את הסיטואציה הבאה: חברי כנסת נכנסים לקלפי לבחור את מבקר המדינה. כמה מהם מתעדים את הצבעתם, מפרים את עקרון החשאיות ומעוררים חשש שהבחירה החופשית נפגעה. בג"ץ מתכנס, דן בעתירות ומורה לבטל את ההצבעה ולקיים אותה מחדש. מדוע? משום שטוהר ההליך חשוב לא פחות מזהות המנצח. והנה, חודשים ספורים לאחר מכן, מתברר כי מעל מערכת הבחירות לכנסת מרחפים חשדות חמורים למימון זר ולהתערבות שנועדה להשפיע על תוצאותיה. הפעם, במקום להמתין להשלמת החקירה, יוצא אותו שופט, נעם סולברג, בהצהרה שלפיה הבחירות התנהלו בתקינות ותוצאותיהן משקפות את רצון הבוחרים.

אז רגע, מה השתנה? האם טוהר הבחירות חשוב רק כאשר בוחרים מבקר מדינה, ופחות כאשר בוחרים את הכנסת? ב-2 ביולי 2026 קיבל בג"ץ פה אחד את העתירות נגד בחירת מיכאל ראבילו למבקר המדינה והורה לקיים הצבעה חדשה. השופט סולברג, שכתב את פסק הדין, קבע כי נפגע עקרון חשאיות ההצבעה וכי הפגם עשוי היה להשפיע על התוצאה. הוא אף הדגיש כי החובה לקיים את הוראות חוק היסוד גוברת על הנזק שבביטול ההצבעה. הנה כי כן, אין צורך להמציא תקדים. הוא כבר קיים, והוא נכתב בידי אותו שופט - כבוד השופט סולברג. אם פגם בהליך בחירתו של מבקר המדינה מצדיק ביטול הצבעה, כיצד ייתכן שחשדות למימון זר, להפעלת מנגנוני השפעה ולרכישת קולות, ככל שיוכחו, אינם מצדיקים לפחות בחינה רצינית של האפשרות לבטל את הבחירות לכנסת?

לפי נתוני הבחירות שפורסמו, המפלגות הערביות הגיעו יחד ל-19 מנדטים. אין זו כשלעצמה הוכחה לדבר פסול. אזרחים ערבים הם אזרחים בעלי זכות בחירה מלאה, והצבעתם לגיטימית בדיוק כמו הצבעתו של כל אזרח אחר. אך לנוכח החשדות שנחשפו, אסור להסתפק בהרמת גבה ובהסברים מרגיעים. האם נבדקו מקורות המימון? האם נבדקו מנגנוני העברת הכספים? האם נבדק אם הופעלו אמצעים אסורים להשפעה על מצביעים? האם נבדק חשד לרכישת קולות, ואם כן, מה היקפו? ממתי תוצאה של 19 מנדטים למפלגות הערביות היא נתון שאסור לשאול לגביו שאלות? לא בגלל זהות הבוחרים, אלא משום שכל תוצאה חריגה, בכל מגזר ובכל מפלגה, ראויה לבדיקה כאשר מתעורר חשד מבוסס להתערבות אסורה.

המלך ערום. לא ניתן להפוך את עצם ההשתתפות הדמוקרטית לחסינות מפני חקירה, ולא ניתן להציג תוצאה מספרית כראיה לכך שהכול תקין. סעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת מאפשר לערער על תוצאות הבחירות כאשר הן לא התנהלו כחוק או כאשר קולות הושגו שלא כחוק, ובלבד שהליקוי עשוי היה להשפיע על התוצאות. בית המשפט מוסמך להורות על ביטול בחירות או על בחירות חוזרות, בהתאם לנסיבות. אין פירוש הדבר שכל חשד מחייב ביטול אוטומטי. אבל גם אין פירוש הדבר שאפשר להכריז מראש כי התוצאה חסינה מפני שינוי, עוד לפני שהחקירה מוצתה. אם יוכח שמימון זר או רכישת קולות השפיעו על היקף ההצבעה - ודי להבין שהיקף המימון חצה 4,922 קולות - על חלוקת המנדטים או על התוצאה, ביטול הבחירות, כולן או בחלקן, חייב להיות על השולחן. אחרת, מה נותר מעקרון טוהר הבחירות?

השופט סולברג כבר לימד אותנו כי גם פגם בהליך בחירה מצדיק התערבות כאשר הוא עשוי להשפיע על התוצאה. אין סיבה שהעיקרון הזה יהיה תקף בכנסת רק כאשר הוא נוח לתוצאה המשפטית. דמוקרטיה אינה מסתכמת בספירת פתקים. היא מחייבת להבטיח שהפתקים ניתנו מרצון חופשי, ללא קנייה, ללא כפייה וללא התערבות זרה. אם יש חשד שהעם לא בחר בחופשיות אלא נקנה בכסף, אסור להשתיק את השאלה באמצעות הכרזה שהבחירות היו תקינות. המלך ערום. עכשיו צריך לבדוק מי הלביש אותו ומי שילם על הבגדים. הקול הערבי משחק פקטור משמעותי ביותר וחשוב שמשקלו יהיה טהור. עלינו לדעת בוודאות שהבחירות לא נקנו בכסף. להערכתי, ההיקף של הטיית הבחירות הינו רב ביותר וביטויו יבוא גם יבוא ככל שיתקיימו בחירות חוזרות. לכן חשוב להגיש ערעור בחירות ולהוכיח את מה שנדרש.

4,922 קולות שמפרידים בין שתי מציאויות פוליטיות

לפי חישוב חלוקת המנדטים הסופית, המנדט ה-120 הוענק להסכם העודפים של הרשימה המשותפת ורע"ם, בהפרש של 4,922 קולות בלבד מול הסכם העודפים של ש"ס ויהדות התורה. משמעות הדבר היא שמדובר במנדט שנמצא על קו התפר שבין הגושים. אילו הוקצה לצד השני, היה מאזן הכוחות משתנה מ-53:48:19 ל-54:48:18 לטובת גוש הימין.

אין פירוש הדבר שהימין היה זוכה אוטומטית ב-61 מנדטים, אך מדובר בשינוי בעל משמעות ממשית במאזן הכוחות ובאפשרויות הפוליטיות להרכבת הממשלה. כאשר אלפי קולות בודדים עשויים להכריע מנדט בכנסת שלמה, כיצד אפשר לקבוע מראש כי חשדות להתערבות אסורה אינם יכולים להשפיע על התוצאה? זו בדיוק הסיבה שבגללה אסור לסגור את החקירה ואסור לשלול מראש את האפשרות לביטול הבחירות.