ניתוח קיסרי

עם מבקריו החריפים של ראש הממשלה בכלל, ומי מהם שאינם בוחלים במילים – וממילא לא שוקלים אותן – בפרט, נמנים לא מעט אנשים שמכנים אותו קיסר. בדקתי. מקור השם קיסר הוא בשמו של יוליוס קיסר, מצביא ומדינאי רומאי. לאחר מותו יורשיו, ושליטי האימפריה הרומית, אימצו את שם המשפחה שלו כתואר רשמי לכוחם העליון. עם השנים, הדורות, התהפוכות, הכיבושים, עליית משטרים ונפילתם, הפך השם קיסר לשם נרדף לשליט אבסולוטי.

מי שמכנים את נתניהו קיסר מייחסים לו מוטת שליטה כמעט דמיונית (דמונית?) – שליטה על אימפריה אדירה, אשר נתיניה, רבים כמים לים מכסים, הם עבדיו הנרצעים ושפחותיו החרופות. אף שאני יכול להבין את הסיבות ואת המניעים של המכנים אותו קיסר, כשליט כל-יכול, אשר הכל סרים למרותו ובחצר קיסרותו משרתים אותו מלחכי פנכתו, אני חושב שהתיאור הזה משחק לידיו. יש לו אפוא סיבה לומר: אתם קובעים שאני קיסר, מה אתם רוצים ממני. על מה ועל מי אתם מלינים?

אפשר, מותר, לגיטימי ואף רצוי לקיים ויכוח על המשטר, אשר בשנים האחרונות רבים חשים וחושבים שחלה התרופפות יזומה, מכוונת, ביסודותיו הדמוקרטיים; מותר לחשוב ולהגיד כי בנימין נתניהו מכרסם בכוונת מכוון בדמוקרטיה הישראלית (לא רק האלימות היא כרסום יסודותיה!). הכינויים הבלתי מוצדקים והבלתי ראויים שבהם מכנים אותו המתנגדים לו, לרבות ואולי בעיקר המתעבים אותו, לא מועילים למי שרוצים לקצר את ימיו בלשכת ראש הממשלה. הם רק מחזקים את המוטיבציה של התומכים בו לעשות הכל כדי לאפשר ואף להאריך את המשך ישיבתו בה.

מי שסבורים שנתניהו הפך את הדמוקרטיה הישראלית הציבורית לקיסרות פרטית ולכן טבעי להם לכנותו קיסר, לא אמורים להיות מופתעים ממאמציו הבלתי נלאים לכונן כאן לעד שלטון יחיד, שלטונו, אשר אף שגדי איזנקוט קיבל מנשיא המדינה מנדט לנסות להקים ממשלה בראשותו, נראה כי עוד מוקדם להתחיל את ספירת ימיו של ראש הממשלה הנוכחי בתפקידו לאחור. יש לי ביקורת חריפה על ראש הממשלה, אך כשם שלא אכנה אותו בשמות גנאי, לא אכתיר אותו בתואר קיסר. אפשר וצריך לנהל ויכוח חריף ביותר גם אם מכנים את בנימין נתניהו בתואר שמעיד על תפקידו – ראש ממשלת ישראל ולא קיסר של קיסרות מדומה.