שנת ה-100 לרעידת האדמה הגדולה

לכל בית ישראל - ברוכים הבאים לשנת 1927, הלא היא שנת ה-100 לרעידת האדמה הגדולה הפוקדת את ארצנו מדי 100 שנה, בדיוק של שעון שווייצרי. כאפריטיף, לכבוד השנה החדשה הממשמשת ובאה - 2027, חווינו השבוע תזכורת כואבת לרעידת אדמה קלה יחסית שהתרחשה בשבר הסורי-אפריקני והתמקדה באזור אילת והערבה. ובד בבד לתרחיש האימים הזה, שכל מקבלי ההחלטות מתעלמים ממנו בדומה לבת יענה שטומנת את ראשה בחול, ממשיכים ומאיימים עלינו גם אלפי טילי זלזל אירניים, שמשמעותם בפרסית וגם בערבית הינה "רעידת אדמה", ושוכחים את רעידת האדמה האמיתית הקרבה ובאה.

נכון להיום רק כ-30 אחוזים מכלל 2.8 מיליון הבניינים הקיימים במדינת ישראל מצוידים בממ"ד. לעוד כשליש יש מקלט, שספק רב אם רוב הדיירים יצליחו להגיע אליו בתרחיש של רעידת אדמה, ולשליש הנותר אין כל אמצעי מיגון. להזכירכם, רק בניינים אשר החלה בנייתם בשנות ה-80 נבנו עם ביסוס עמיד לרעידות אדמה. ברעידת האדמה האחרונה שהתרחשה בשנת 1927, שעה שבארץ ישראל המנדטורית התגוררו כ-200 אלף תושבים, נהרגו מאות בודדות של בני אדם.

וכעת, במדינת ישראל שחצתה זה מכבר את רף ה-10 מיליון, על-פי כל ההערכות, בעת רעידת אדמה מסיבית יהיו עשרות אלפי קורבנות. האזורים הפגיעים ביותר, מן הסתם, יהיו לא רק השבר הסורי-אפריקני הנמתח לאורך מזרחה של המדינה, מאצבע הגליל בצפון בואכה הערבה, אלא גם, ובעיקר, האזורים המאוכלסים בצפיפות רבה - גוש-דן וכן מטרופולין חיפה הצמוד לשבר יגור, המהווה גם הוא שלוחה של השבר - ברעידת האדמה הצפויה, אשר תפגע גם בכל המפעלים הפטרוכימיים של מדינת ישראל.

ובמילים אחרות: רעידת אדמה שכזו, אם חלילה תתרחש, תגרום לא רק לרבבות קורבנות, אלא גם לנזק חסר תקדים לתשתיות המדינה, וזאת כולל בניינים קורסים וכן תשתיות כבישים, אנרגיה, והיריעה עוד ארוכה. בתרחיש שכזה, נזקי שני הסבבים מול אירן, "עם כלביא" ו"שאגת הארי", ייזכרו בתודעה הציבורית כקוריוז קטן. מסיבות אלה אני פונה ומפציר בממשלת ישראל החדשה, יהא הרכבה אשר יהיה, שתחרוט על דגלה את כל נושא ההתחדשות העירונית בתור יעד לאומי מועדף.

נכון להיום ההתחדשות העירונית תקועה, ואם לפני יותר מעשור סומנו 1.2 מיליון יחידות דיור, מתוכן יצאו לדרך בקושי רב כ-200 אלף בלבד, כלומר כשישית. המצב הגיע לידי כך שאפילו באזור הביקוש הלוהט, צפון תל אביב והסביבה, אין כלל כדאיות כלכלית לקבלנים לקדם פרויקטים. רק הכפלת כוח האדם העוסק במתן היתרים, קיצור ההליכים הביורוקרטיים למינימום זמן והרחבה משמעותית של זכויות הבנייה שיוענקו לקבלנים - וביד רחבה - ייצרו את השינוי המקווה. וברור בעליל כי תהא ההשקעה הכלכלית של המדינה אשר תהיה, מדובר ברפואה מונעת שתקטין למינימום האפשרי את הנזק העצום, אם חלילה תרחיש האימים אכן יתממש!