שילוב חרדים וערבים יגדיל את הצמיחה במשק הישראלי

אפתח בכך שאין במאמר זה לצדד בצד זה או אחר של המפה הפוליטית בעקבות הבחירות האחרונות, אלא בצרכים הכלכליים של המשק וכלכלת מדינת ישראל. אין זה סוד, וכל אחד מקוראי מאמר זה יודע, שרוב-רובו של המשק היצרני במדינת ישראל מונח על כתפי חלק קטן יחסית מאוכלוסיית המדינה, שגם עובד, גם מייצר צמיחה וגם משלם מיסים לקופת האוצר. נכון להיום הצמיחה המוערכת במשק לשנה הבאה, 2027, נאמדת בכ-5.5 אחוזים - מהגבוהות במדינות המערב - ללא ספק הישג מרשים, ובמיוחד עקב המלחמה המתמשכת וההוצאות הביטחוניות הנאמדות במאות מיליארדים.

אולם, וזה אולם גדול, הישג זה יכול היה להיות גבוה בעשרות רבות של אחוזים ולהציב את הצמיחה אצלנו בפסגת מדינות ה-OECD, זאת אם אחוז החרדים והערבים בסקטור היצרני היה דומה לזה של יתר המגזרים. שני המגזרים הללו, לפרוטוקול, מונים כיום קרוב ל-3.5 מיליון נפשות, כלומר קרוב לשליש מתושבי המדינה. על-פי נתונים סטטיסטיים עדכניים, הן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן של ה-OECD, פער ההכנסות בין המגזרים החרדי והערבי לבין יתר המגזרים הינו משמעותי ביותר, שלא לומר דרמטי.

גברים חרדים מרוויחים בממוצע כ-70 אחוזים פחות, זאת שעה שנשים חרדיות מרוויחות כ-60 אחוזים פחות. כך גם בחברה הערבית, שם גברים מרוויחים כ-50 אחוזים פחות ונשים כ-80 אחוזים פחות. שקלול הנתונים הללו ממחיש שאם המגזרים החרדי והערבי היו שותפים באופן מלא לשוק העבודה, הן בכמות והן באיכות המקצועות, אזי הצמיחה במשק הייתה מגיעה לסביבות ה- [חסר מספר במקור] לשנה, יותר מאשר ביתר מדינות ה-OECD. ובמילים אחרות, ובלי קשר ישיר למבנה הפוליטי, יש למדינת ישראל ולמקבלי ההחלטות אינטרס עליון לבנות תוכנית אסטרטגית שתתמרץ שילוב חרדים וערבים בתעסוקה בכלל ובמקצועות איכותיים מבוקשים בפרט.

תוכנית שכזו, כמובן, תיקח בחשבון את הסייגים הביטחוניים הנדרשים, כמו גם את המבנה החברתי המסורתי של מגזרים אלה, זאת מתוך מגמה לא רק לשלב אותם בתעסוקה, אלא גם להטמיע ולחדד את הזהות הישראלית (!) שלהם, קל וחומר כשעל-פי כל הסטטיסטיקות אחוז החרדים, לדוגמה, רק ילך ויגדל במהלך השנים הבאות. ומשפט אחרון לסיום: זה חשוב לא רק לחוסנה ועוצמתה של כלכלת ישראל, אלא גם ובעיקר לחוסנה ויציבותה של מדינת ישראל לטווח הארוך!