המהפכה הערכית שמוביל פיט הגסת' בצבא ארה"ב

פיט הגסת' הוא אחד ממזכירי ההגנה החשובים והמשפיעים ביותר בחצי המאה האחרונה, אם לא החשוב והמשפיע שבהם. הוא עושה זאת לא באמצעות הנחלת טקטיקות צבאיות חדשות לכוחות המזוינים של ארה"ב (דבר שאינו מתפקידו של מזכיר ההגנה), אלא באמצעות מהפכה ערכית ומחשבתית שהוא מנחיל בשיטתיות ובתחכום לכל אורך שדרת הפיקוד - מהמטות המשולבים ועד לחיילים הפשוטים.

הגסת' העניק מדליה לחייל שגער בקול בו ובאנשי פמלייתו על כך שדיברו וצחקקו באנדרטת החייל האלמוני. זו אינה רק דוגמה אישית יוצאת דופן של הגסת', או מסר בדבר הצורך לכבד מעמדים רשמיים - זה מסר הרבה יותר עמוק לצבא כולו: לעולם אל תהססו להביע את דעתכם העצמאית בפני הממונים עליכם - אפילו כשמדובר בחייל פשוט ובמזכיר ההגנה. קשה לכמת את החשיבות של מסר כזה לתרבות הארגונית של צבא לוחם, אבל היא עצומה.

כך גם היה כשהגסת' שיבח טייסי מטוסי קרב ומסוקי אפאצ'י שחלפו בגובה נמוך מאוד מעל מתרחצים בחופים בארה"ב, ביום העצמאות האמריקני ולפניו, בתצוגת כוח פטריוטית ספונטנית. הביורוקרטים בתוך הצבא ביקשו להשעות את הטייסים בטענה לעבירת בטיחות, אבל הגסת' ביטל את ההשעיה ושיבח אותם בפומבי על חיזוק המורל ורוח הלחימה הלאומית. בכך סימן סדר עדיפות ברור לצבא: לוחמנות ופטריוטיות לפני הכל (הגסת' כמובן לא נתן אישור לחזרה על התרגולות הללו, כי אכן היה בהן סיכון בטיחותי, אבל ניצל את האירוע שכבר קרה כדי לשלוח מסר שהדהד בצבא האמריקני כולו).

קראתי ביקורות על הגסת', שהיה קצין זוטר "בלבד" (מפקד מחלקה ומדריך לוחמה נגד טרור), למשל על כך שאינו מבין מספיק בתהליכי הרכש והייצור של אמל"ח (אגב, גם בתחום הזה הוא חולל מהפכה, באמצעות שבירת המונופול של היצרנים הגדולים); ייתכן. אבל השינוי שהוא מחולל בהחדרת רוח לחימה, חתירה בלתי מתפשרת לניצחון ולוחמנות לארגון שתפקידו הוא להילחם, הוא תיקון בקנה מידה היסטורי לשנים ארוכות של חלחול איטי של תבוסתנות פרוגרסיבית לכוחות המזוינים של ארה"ב.