בגלריה קורידור קונטמפוררי, השוכנת ברחוב שבזי 39 בנווה צדק, נפתחה תערוכה תחת הכותרת: "שורשים מרחפים". התערוכה, באוצרותה של דניאלה ג'וי טהרניאן, נפתחה ביום חמישי ה-5 בנובמבר ותימשך עד ה-6 בדצמבר 2026. התערוכה, היוצרת מכלול מרשים ועשיר מבחינה רעיונית, בוחנת מושגים של זיכרון, זהות ומקום בהקשר של הגירה, תרבות וחומר. היא ממחישה כיצד הופכים תנועה, מפגש וזיכרון לחומר ולדימוי אמנותי כרומטית, חומרית ומרקמית.
בתערוכה מוצגות עבודות של שלוש אמניות: שיאן רוז בן סירא, ילידת הולנד, המבטאת את הערצתה ליופיו של הטבע דרך יצירת בולדרים מקרמיקה, עץ וזכוכית; זיוה גרין, בוגרת שנקר, היוצרת עבודות אריגה וציורים מלאי סמלים והומור; ואקסל גוס מבלגיה, היוצרת עבודות עשויות מחבלים ומבדים. כל העבודות עשירות ומתוחכמות מבחינת הנושאים וההקשרים, ובעבודותיהן של שיאן ואקסל ניכר קשר הדוק לטבע. העבודות מחוברות לתרבויות עבר, ומהדהדות שיטות עבודה, עמלנות ומיומנויות בתחומי יצירה שונים.
|
|
|
|
|
מימין לשמאל עבודות של: ואקסל גוס, זיוה גרין, לפנים שיאן רוז בן סירא [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
בקומוניקט של התערוכה מופיעה ציטטה מדברי אלפרד לורד טניסון: "אני חלק מכל אשר פגשתי". התערוכה מתקיימת בין הקביעות, התרבות וההיסטוריה של השורשים הנטועים במקומם, לבין התנועה הקיימת במעברים ובנדודים והאפשרות להיסחף למקום אחר.
כל אדם נושא עמו את זיכרונותיו, כפי שביטא זאת המשורר שאול טשרניחובסקי במילים שכתב בשנת 1925: "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו". נוהגים להשתמש בביטוי כדי לציין את הקשר הגורדי והמפרה בין יצורי אנוש לבין שורשיהם, ארצם ונופי ילדותם.
|
|
|
|
|
|
ואקסל גוס "אאוטי", 2026 [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
האבנים הגדולות הנמצאות בטבע עוברות תהליכים רבים, מוסעות ממקומן, מוצבות אחת על גבי השנייה בעזרת כוחות טבעיים או מוחלקות על-ידי מים (ארוזיה אאולית), ויוצרות צורות אובליות חלקות. האבנים האובליות מהוות את הצורה היסודית ביצירותיה של שיאן רוז בן סירא.
היא מגדירה את עצמה כאוהבת טבע וטיולים. תהליך העבודה אצל שיאן ממושך, והתוצאה הסופית בלתי צפויה. הטכניקה המשולבת שבה היא עובדת מצריכה מיומנות, סבלנות וזמן עד להתהוות התוצר האמנותי הסופי. התצורות בטבע נוצרות בתהליך מתמשך וכרוכות גם בהתפרצויות ובשילוב חומרים לכדי יצירת קונגלומרטים.
|
|
|
|
|
|
צביה גרין. "אל תשים את הכלים המלוכלכים [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
את הקרמיקה היא יוצרת בטכניקת ראקו, טכניקה המאופיינת בתוצאה בלתי צפויה ומעריכה את יופיו של השבור, הסדוק והלא-רגולרי. יש בעבודותיה שילוב של יחידות העשויות קרמיקה, עץ, ניפוח זכוכית, זכוכית מוכנה ומינרלים שונים. התוצאה עשירה הן מבחינת הצבעים והן מבחינת המרקמים. לדבריה, היא יוצרת אבני דרך המסמנות ומנציחות אירועים שקרו בעבר ואת הזמן החולף.
בשפת הנומרו המדומיינת העתיקה היא נותנת לכל אחת מהן קול ושמות. השמות מורכבים משלוש הברות שצלילן נמצא בין יפנית לעברית, והן שאולות מן הסילבוס הקצבי של השפה היפנית. לכל אבן דרך יש זהות, אופי וסיפור משלה.
|
|
|
|
|
|
ואקסל גוס "לופואה" [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
בתערוכה תלוי לוח ייעודי עם צילומי האבנים, כשהן מסודרות כמו בטבלה של יסודות כימיים, המראה את סוגי האבנים ואת שמותיהן. האבן הקטנה ביותר, לדוגמה, נקראת טופוקה, האובלית הגדולה טוטיו וכו'. המתבוננים יכולים להיפגש עם כל אחת מהן וליהנות ממה שהן מעוררות ומצורתן האסתטית.
אקסל גוס מציגה עבודות גדולות ממדים המשלבות טקסטיל וחבלים. כפי שכתוב בקומוניקט:
"היא אוצרת רשמים מחיים שעוצבו בתנועה, צבעים ותחושות שנאספו בנופים שונים". היא משתמשת בטקסטילים ובחבלים כדי להנציח נופים באזורים שונים, וביניהם הפיורדים. בהם היא מדגימה את התנועה הנצחית המתפתלת של המים ואת חדירתם ליבשה, דרך ליפוף של חבלים והדבקתם אחד ליד השני על פני כל שטח היצירה.
|
|
|
|
|
|
שיאן רוז בן סירא, דליה הקר אוריון, ארז זימאק [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
צביה גרין מציגה מורשת רב-תרבותית עם זיקות לפורטוגל ולישראל דרך ציורים ואריגים. היא יוצרת אריגים ססגוניים ומלאי סמלים וחוש הומור, שבהם נפגשים האישי והקולקטיבי. פעולות ביתיות כמו שטיפת כלים, וחפצים מוכרים כמו קרש גיהוץ, נשזרים יחד עם היסטוריה תרבותית. המורשת היא איכות דינמית שמשתנה, נעה בין תרבויות וסופגת חוויות חדשות המעשירות אותה.
"חוט יכול לאצור זיכרון, חבל יכול לשמור על מקצבו של הנוף, החימר נושא את עקבות האש, העץ - את עקבות המים. לנדוד אין פירושו בהכרח לאבד שורשים; אולי שורשים אינם רק מה שקושר אותנו למקום שממנו באנו, אלא גם מה שאנו נושאים עמנו ומה שממשיך להשתנות ככל שאנו נעים".
|
|
עיתונאית, היסטוריונית של האומנות, מרצה ואוצרת.
| תאריך: |
15/11/2026
|
|
|
עודכן: |
15/11/2026
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
במישור המעשי, המאמץ לכונן ...
