תעלומת איזנקוט

כיצד הפך הרמטכ"ל לשעבר למועמד להרכבת הממשלה בתוך חודשים ספורים, מי עומד מאחורי המעטפת הפוליטית והערבויות בהיקף של יותר מ-35 מיליון שקלים למפלגת "ישר" - והאם ההצלחה בבניית הקמפיין מעידה על יכולת להנהיג את המדינה?

אלכס נחומסון יומני בלוגרים בחירות 2026 תגובות

הדרך מגנץ לראשות הממשלה

גדי איזנקוט לא היה עד לפני זמן לא רב דמות מרכזית בפוליטיקה הישראלית. הוא אומנם כיהן כרמטכ"ל, נכנס לכנסת במסגרת המחנה הממלכתי של בני גנץ ואף הצטרף לממשלת החירום לאחר 7 באוקטובר, אבל לא בלט כמנהיג פוליטי עצמאי ולא הציג הישגים פוליטיים יוצאי דופן. ביוני 2024 פרש מהממשלה, וביוני 2025 נפרד מבני גנץ ומהמחנה הממלכתי. בספטמבר אותה שנה הקים מפלגה חדשה, "ישר", והכריז למעשה על כוונתו להתמודד על הנהגת המדינה.

מה קרה בדרך? מי זיהה דווקא באיזנקוט את המועמד הראוי להנהיג את ישראל? מי דחף את המהלך, מי העמיד לרשותו את המשאבים הכספיים ומי בנה עבורו את המעטפת התקשורתית והפוליטית? אלה אינן שאלות רכילותיות. מדובר במערכת פוליטית שנבנתה במהירות, זכתה לתמיכה כספית משמעותית והעמידה את איזנקוט במרכז ההתמודדות על ראשות הממשלה.

מי עומד מאחורי הקמפיין?

אחד האנשים המרכזיים בסביבתו של איזנקוט הוא רונן מנליס, דובר צה"ל לשעבר, ששימש גם יועצו בתקופת הרמטכ"לות. מנליס הוא מנהל הקמפיין והאסטרטג הראשי שלו, ולפי פרסומים הוא שותף לקבלת ההחלטות המרכזיות. הקשר בין השניים אינו קשר שנוצר לצורך הבחירות; מדובר באיש אמון שמלווה את איזנקוט שנים ארוכות. לצידו פועל אמיר עדאקי, ששימש בעבר מנהל הקריאייטיב של הליכוד ועבר ביולי 2026 לעבוד עם איזנקוט. הוא אחראי לחלק ניכר מהתוצרים הפרסומיים, סרטוני הרשת והמיתוג של המפלגה. במילים אחרות, לצד הרמטכ"ל לשעבר נבנה צוות מקצועי שמורכב מאנשי אמון ותיקים ומיועצי תקשורת ופרסום בעלי ניסיון פוליטי.

אחד הפרטים המעניינים שנחשפו בסרטו של בן שני בתוכנית "עובדה" היה ניסיונו של מנליס לברר עם יועץ אמריקני כיצד אפשר להציג את איזנקוט כאיש ימין. הפרט הזה מעורר שאלה על מידת ההשפעה של אסטרטגיית המיתוג על הצגת עמדותיו הפוליטיות של המועמד.
האם מדובר בהתאמת המסרים לקהלים שונים, כמקובל בקמפיינים, או בניסיון לעצב מחדש את זהותו הפוליטית? זו שאלה שראויה לבירור.

הכסף הגדול

היקף התמיכה הכספית במפלגת "ישר" אינו עניין שולי. על-פי דיווחי "כלכליסט" מ-19 באוקטובר 2026, גייסה המפלגה 49 ערבויות בסכום כולל של כ-33 מיליון שקלים, לצד תרומות בהיקף של כ-2.3 מיליון שקלים. מדובר בסכום כולל של כ-35.3 מיליון שקלים.
בין נותני הערבויות והתומכים הכספיים שפורסמו נמצאים שמואל חרל"פ, פרנק לואי, מריוס נכט, אדם פישר, אורית אלסטר, רועי בן ימי, מאיר אדסט, יהל זילכה ואחרים. מדובר באנשי עסקים, משקיעים, יזמי הייטק ובעלי הון, שחלקם מוכרים היטב במשק הישראלי והבינלאומי.
יש להדגיש: ערבויות אינן תרומות. הן מאפשרות למפלגה לקבל אשראי בנקאי, והן כפופות להסדרי מימון המפלגות. גם אין בעצם העמדת הערבות ראיה לכך שהנותן קיבל הבטחה פוליטית או זכויות יתר.

אבל היקף התמיכה מעורר שאלה לגיטימית: מה גורם לקבוצה גדולה של בעלי הון להעמיד משאבים כה משמעותיים לרשותו של מועמד מסוים? האם הם מאמינים באיזנקוט וביכולתו להנהיג? האם הם רואים בו את המועמד המתאים ביותר להחלפת נתניהו? האם הם מבקשים לייצר שינוי פוליטי שיביא ליציבות שלטונית וכלכלית? ואולי מדובר בשילוב של כל אלה? אין בידינו ראיות המוכיחות אינטרס עסקי משותף או הבטחה כלשהי מצד איזנקוט, אבל ראוי לבדוק את רשת הקשרים, את היסטוריית התמיכה הפוליטית של הערבים ואת הקשרים בינם לבין אנשי הקמפיין.

אהוד ברק נכנס לתמונה

אחד האנשים הראויים לתשומת לב מיוחדת הוא אהוד ברק. הקשר בין ברק לאיזנקוט אינו קשר שנולד במערכת הבחירות הנוכחית. איזנקוט שימש מזכירו הצבאי של ברק בתקופת כהונתו כראש ממשלה ושר ביטחון. בהמשך נוצרו ביניהם גם מחלוקות, בין היתר על-רקע פרשת הרפז. כיום ברק הוא אחד הקולות הבולטים הקוראים לאיזנקוט להקים ממשלה במהירות. ב-8 בנובמבר 2026 אמר בראיון לכאן כי על איזנקוט לפעול במהירות, וכי היעד החשוב ביותר הוא הדחת נתניהו והחלפת הממשלה.

ברק אף הבהיר כי החלפת הממשלה קודמת בעיניו להתחייבויות פוליטיות אחרות, לרבות בסוגיית גיוס החרדים, וכי הוא אינו פוסל שותפות עם המפלגות הערביות. הדברים אינם מעידים שברק מנהל את איזנקוט או מכתיב לו את צעדיו, אבל הם מציבים את ברק בעמדה ברורה: הוא מבקש מאיזנקוט להעמיד את החלפת נתניהו בראש סדר העדיפות. לצד זאת ראוי להזכיר את יוסי קוצ'יק, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת ברק, המקיים קשר רב-שנים עם איזנקוט. קוצ'יק נפגש עימו במהלך 2026. בפרסומים הוזכר גם תפקידו במחאת קפלן וקשריו עם ברק. מפלגת "ישר" הכחישה שקוצ'יק משמש יועץ שלה או חבר במעגל היועצים שלה. האם קיימת כאן רשת קשרים פוליטית ועסקית רחבה יותר, המחברת בין ברק, קוצ'יק, אנשי המחאה, בעלי הון ואנשי הקמפיין? זו בהחלט שאלה שראוי שתישאל.

מה באמת מצאו בו?
כאן מגיעים לפער המרכזי בפרשה. איזנקוט הוצג לציבור כמועמד ממלכתי, מאחד, בעל ניסיון ביטחוני, שאינו שבוי במאבקים הפוליטיים הישנים - אדם שקול, מעשי, נטול גינונים פוליטיים, שיכול להחזיר את ישראל למסלול של יציבות. אלא שההתנהלות הפוליטית שלו העלתה סימני שאלה לא מעטים. הוא לא הסתפק בביקורת על הממשלה ועל נתניהו, אלא שיגר אזהרות גם כלפי שותפים פוטנציאליים במחנה שלו, לרבות ליברמן, והזהיר מפני מי שיחבל במהלך להחלפת הממשלה.

הוא אף הזהיר את ראש הממשלה מפני נקיטת צעדים ביטחוניים מרחיקי לכת בתקופת ממשלת מעבר, ופנה לראשי מערכת הביטחון בקריאה לעמוד איתן מול ניסיונות להציבם בקונפליקט חוקתי. שר הביטחון ישראל כ"ץ ורבים בציבור הרחב פירשו את דבריו כקריאה לאי-ציות לדרג המדיני. איזנקוט מצידו הציג את דבריו כהגנה על המערכת מפני שימוש פוליטי בכוחות הביטחון. גם אם מקבלים את הצורך להגן על עצמאותם המקצועית של ראשי מערכת הביטחון, ראוי לשאול אם הדרך שבה בחר איזנקוט להתערב בפומבי הייתה הדרך הנכונה.

התמיהה לגבי אזהרה שהשמיע כלפי ראש השב"כ שלא לקיים חקירות פוליטיות מחייבת ליבון יסודי: למה התכוון המשורר בהשמיעו אזהרה כזאת? מה מאחורי הטון המאיים? גם יחסו לשותפיו הפוליטיים אינו תואם תמיד את דימוי המנהיג המאחד. במקום לגלות גמישות ולנסות לגשר על מחלוקות, נשמעו ממנו לא פעם אזהרות ואיומים פוליטיים. הדבר מזכיר, לפחות מבחינת סגנון העימות, את אהוד ברק של שנותיו הפוליטיות ועצותיו ד'היום, ולא בהכרח את דמות המנהיג הממלכתי המאחד והמפייס שאיזנקוט ביקש להציג.

מבחן התוצאה

בבחירות לכנסת ה-26 קיבלה מפלגת "ישר" 21 מנדטים ו-913,629 קולות. זהו הישג אלקטורלי משמעותי למפלגה חדשה, אך הוא לא העניק לה רוב שלטוני. היו מטאורים כאלה לפניו מאז ימי מפלגת ד"ש וצפונה. הגוש שעליו נשען איזנקוט לא החזיק ברוב של 61 חברי כנסת, והדרך להקמת ממשלה נותרה תלויה בשותפים ובפשרות פוליטיות. ב-8 בנובמבר הטיל הנשיא יצחק הרצוג על איזנקוט את מלאכת הרכבת הממשלה, לאחר שזכה להמלצות של 67 חברי כנסת, ובהם נציגי המפלגות הערביות. אלא שהמלצה על מועמד אינה זהה לתמיכה בהקמת ממשלה בראשותו.

גם נאום קבלת המנדט בבית הנשיא לא תרם לדימוי המנהיגותי: שיבושי ההגייה, העצירות וההיסוסים הפכו לנושא ללעג ולתגובות רבות ברשתות החברתיות. אפשר לטעון שאין לשפוט מנהיג על-פי נאום אחד, אבל קשה להתעלם מכך שמדובר באחד המעמדים הציבוריים החשובים ביותר בקריירה הפוליטית שלו. בימים האחרונים החל איזנקוט גם במגעים עם הליכוד לבחינת אפשרות להקמת ממשלת אחדות. הפגישה הראשונה בין צוותי המשא-ומתן הסתיימה לאחר כשעה ללא פריצת דרך. הפער המרכזי נותר שאלת ראשות הממשלה וההרכב הפוליטי של הקואליציה.

תעלומת איזנקוט נותרה פתוחה

אין ספק שאיזנקוט הצליח לבנות בתוך זמן קצר מפלגה משמעותית, לגייס תמיכה כספית רחבה ולהעמיד את עצמו במרכז הזירה הפוליטית. אבל הצלחה בבניית קמפיין אינה בהכרח הוכחה ליכולת להנהיג מדינה. מי היו האנשים שזיהו בו את המועמד הראוי? האם בעלי ההון שהעמידו ערבויות עשו זאת מתוך אמונה אישית בו, מתוך רצון להחליף את נתניהו, או מתוך ציפייה לשינוי מדיני וכלכלי? מה חלקם של אהוד ברק, יוסי קוצ'יק ורונן מנליס בעיצוב המהלך? האם איזנקוט הוא בעל האסטרטגיה, או שהוא מקבל אותה מאנשים הסובבים אותו?

והשאלה החשובה מכולן: האם האנשים שהשקיעו בו את כספם, זמנם והשפעתם בחנו באמת את יכולותיו כמנהיג, או שהתאהבו בדמות שהם עצמם ביקשו לייצר? האם לילד הזה ייחלו המריצים? האם הם לא טעו בהערכת האיש, באופיו וביכולתו להתמודד עם המורכבות של הנהגת ישראל? ובסופו של דבר, האם האיש הזה, על-רקע המחלוקות סביב עברו הצבאי, סגנונו הפוליטי, התנהלותו מול שותפיו והסימנים שהתגלו עד כה, הוא אכן האדם שישראל זקוקה לו בימים מורכבים כל כך מבחינה ביטחונית, מדינית וחברתית? אלה אינן שאלות שניתן לפטור בסיסמאות על אחדות, שינוי או החלפת שלטון. הן מחייבות תשובות. האיש שמתיימר להיות אלטרנטיבה לשלטון הקיים אמור להציג אידאולוגיה ותוכנית עבודה. "ישר" רחוק מלהספיק.

תאריך: 16/11/2026 | עודכן: 16/11/2026
+נתניהו: בכל ממשלה נלך עם החרדים ונסדיר בחוק את מעמד לומדי התורה 11:50 16/11/26 | עידן יוסף
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי יפעל להקמת ממשלת אחדות לאומית שתכלול את כל המפלגות המכירות במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. לדבריו, "ממשלת אחדות לאומית היא הממשלה היחידה שיכולה להתמודד עם האתגרים שבפנינו". נתניהו הבהיר כי בכל ממשלה שתוקם בכוונתו להמשיך בשותפות עם המפלגות החרדיות ולהסדיר בהסכמה עמן את מעמד לומדי התורה בחקיקה. "בכל ממשלה שתוקם, אנחנו נלך יחד עם שותפינו החרדים ונסדיר בחוק מוסכם איתם את מעמד לומדי התורה", אמר.
+ממשלת אחדות - תחמושת הכזב של "גוש השינוי" 11:12 16/11/26 | רפאל בוכניק | לרשימה המלאה
אשר אופציית כינונה של ממשלת אחדות נמצאת שוב על הפרק, רבים מקרב מרכיבי "גוש השינוי" רואים לנחוץ להדהד את תקדים אי-מימוש הרוטציה בין נתניהו לבין גנץ, על-אף העיוות העובדתי שנכרך בו, כדפוס פעולה אינהרנטי של נתניהו
גנץ. הולך שולל [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
+חששות ותקווה 11:00 16/11/26 | יוסי אחימאיר | לרשימה המלאה
הפער בין ההשתלבות היומיומית של הציבור הערבי בישראל לבין הקצנת נציגיו ב-19 מנדטים בכנסת ה-26 מעורר דאגה לנוכח התלות הפוליטית של איזנקוט בקולותיהם, אך המפגש היומיומי עם אזרחים שוחרי טוב מותיר תקווה להבנה הדדית
המשותפת. התחייבו [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+הפחד מהמפלגות הערביות עלול להציל את נתניהו 10:32 16/11/26 | נפתלי ברזניאק | לרשימה המלאה
החשש של איזנקוט ומחנה השינוי משיתוף פעולה עם 19 המנדטים של הרשימה המשותפת ורע"ם עלול להותיר את נתניהו בשלטון זאת לצד דרישה לבירור מיידי של הטענות שהעלתה אילנה דיין בנוגע לפעילות השב"כ בחברה הערבית
נתניהו. חשבון פשוט [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: [email protected]