גנץ. הולך שולל [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
ממשלת אחדות - תחמושת הכזב של "גוש השינוי" |
אשר אופציית כינונה של ממשלת אחדות נמצאת שוב על הפרק, רבים מקרב מרכיבי "גוש השינוי" רואים לנחוץ להדהד את תקדים אי-מימוש הרוטציה בין נתניהו לבין גנץ, על-אף העיוות העובדתי שנכרך בו, כדפוס פעולה אינהרנטי של נתניהו |
ממשלות אחדות הן תופעה מוכרת בדמוקרטיות מערביות. הן מוקמות בדרך כלל בתקופות של מלחמה, משבר חוקתי או משבר כלכלי, כאשר הצורך ביציבות ובהסכמה לאומית גובר על היריבות המפלגתית. אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר היא ממשלתו של וינסטון צ'רצ'יל בבריטניה, שכללה את המפלגה השמרנית, מפלגת הלייבור ומפלגות נוספות. מטרתה הייתה לאחד את הציבור הבריטי מול האיום הנאצי. הממשלה הוגדרה כממשלת אחדות ופעלה במשך רוב שנות מלחמת העולם השנייה.
הניסיון הישראלי במודל ממשלת האחדות הוא עשיר יחסית, והוא נבע לרוב משני מצבים: משבר לאומי (מלחמה או מצב חירום) או משבר פוליטי כאשר אין אפשרות להקים קואליציה יציבה המבוססת על רוב רגיל. ממשלות אחדות תרמו לא פעם ליציבות ולהתמודדות עם משברים, אך במקביל המחישו את המתח שבין הצורך באחדות לאומית לבין הצורך בדמוקרטיה תחרותית ודינמית ובאופוזיציה משמעותית שתשקף מידה של איזונים ובלמים.
מסתמן כי משעה שאופציית ממשלת אחדות שוב עולה על הפרק, ביוזמת מפלגת הליכוד, בהינתן מה שמסתמן כמבוי סתום פוליטי על-רקע תוצאות הבחירות לכנסת ה-26, נתפס רעיון זה כמהלך מזימתי של נתניהו - מעין קש אחרון שישאירו בעמדת הנהגה, ולו במחצית קדנציה, כחלק מרוטציה עתידית עם גדי איזנקוט.
תקדים פירוק ממשלת הרוטציה של נתניהו-גנץ
הפוסלים את השותפות עם נתניהו נאחזים בתרועה גדולה בתקדים "הפרת" הסכם האחדות שנחתם באפריל 2020 בין הליכוד לבין מפלגת "כחול לבן", אשר יצר מבנה חריג של "ממשלת חילופים", שלפיו נתניהו היה אמור לכהן ראשון כראש ממשלה, וגנץ כראש ממשלה חלופי, כאשר בנובמבר 2021 היו אמורים להתבצע חילופי תפקידים אוטומטיים. יצוין כי עצם יצירת מוסד "ראש הממשלה החליפי" וההגנות המיוחדות בחוק היסוד הנוגע בדבר נועדו בדיוק כדי להבטיח את מנגנון החילופים. התיקונים לחוק יסוד: הממשלה נוסחו באופן שיקשה על נתניהו למנוע את הרוטציה, אולם מעשית, הם לא מנעו את האפשרות שהממשלה תתפרק לפני מועד החילופים. מה שקרה בפועל הוא שאי-העברת תקציב המדינה בתאריך היעד הקבוע בחוק היא אשר הובילה להתפזרות הכנסת וממילא ייתרה את מימוש הרוטציה.
בג"ץ 2905/20, 2922/20, 2941/20 (יולי 2021) קבע שהתיקונים לחוק היסוד נועדו:
"לעגן את ההסדרים הכרוכים בהקמתה של ממשלת רוטציה ('ממשלת חילופים')" וכן להסדיר "החילופים בין ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי". עוד נאמר שהתיקון כלל:
- קביעה שראש הממשלה אינו יכול לפטר את ראש הממשלה החליפי.
- יצירת מנגנונים שנועדו לתת תמריץ להמשך קיום הממשלה עד מועד החילופים.
מפסקי הדין של בג"ץ בסוגיה זו עולה שהרוטציה הייתה מנגנון חוקתי קביל, שעוגן בחוק יסוד באמצעות הסדרים מיוחדים שנועדו להגן עליה. עם זאת, מודגש כי בג"ץ לא קבע מעולם שנתניהו הפר את הרוטציה. לגופם של הדברים, בממשלת החילופים של נתניהו ובני גנץ, תיקון מס' 8 לחוק היסוד ניסה ליצור תמריצים שיגנו על הרוטציה ויעודדו את המשך כהונת הממשלה, אולם לא נתן דעתו לנסיבות הכרוכות במנגנון התפזרות הכנסת עקב אי-אישור תקציב. לפנינו אפוא מעין אירוניה משפטית, שבמסגרתה התרחיש הפשוט ביותר - קרי, התפזרות הכנסת עקב אי-אישור תקציב - גבר על תיקון חוק היסוד.
מה הייתה הסיבה לאי-קיום הרוטציה בין נתניהו לבין גנץ?
מבחינה עובדתית, בני גנץ ו"כחול לבן" עמדו על כך שיועבר תקציב דו-שנתי, בהתאם לרוח ההסכם הקואליציוני ולתפיסתם שהדבר יבטיח יציבות שלטונית ויגדיל את הסיכוי למימוש הרוטציה. מן העבר השני, נתניהו והליכוד תמכו באותה תקופה בתקציב חד-שנתי. מחלוקת זו התפתחה לכלל משבר פוליטי נפיץ. גם אם מקבלים את הנחת היסוד של "כחול לבן", שלפיה תקציב דו-שנתי היה חיוני להבטחת מימוש הרוטציה, עדיין לא ניתן להתעלם מהעובדה שהסירוב להתפשר בנושא התקציב היה אחד הגורמים הישירים, אם לא העיקרי שבהם, שהובילו להתפזרות הכנסת.
הטיעון המהותי של בנימין נתניהו היה שבמהלך משבר הקורונה של שנת 2020 שררה אי-ודאות כלכלית יוצאת דופן, ולכן תקציב חד-שנתי היה עדיף על תקציב דו-שנתי. זו אכן הייתה העמדה הרשמית של הליכוד, אשר הוצגה באותה תקופה במחלוקת עם "כחול לבן" כטיעון רציונלי בהינתן המשבר הרפואי העולמי חסר התקדים. מנגד, בני גנץ ו"כחול לבן" התעקשו, כאמור, שההסכם הקואליציוני התבסס על תקציב דו-שנתי, ואין לחרוג כמלוא הנימה ממילוי תנאי עקרוני זה, במקום לגלות סוג של פרגמטיות. מכל מקום, בסביבתו של גנץ טענו שהתעקשות הליכוד על תקציב חד-שנתי הייתה סוג של תרגיל פוליטי גרידא, משום שהיא אפשרה נסיבות של יצירת משבר תקציבי לפני מועד הרוטציה.
טיפוח הכזב כ"קרדום לחפור בו" נגד נתניהו
"אל תבלבלו אותי עם העובדות" (Don't confuse me with the facts), ברוח הביטוי המיוחס לסנאטור האמריקני ארל פרדריך לנדגריב (1974); שלא במפתיע, מה שנחרת עמוק בתודעת הכלל הוא דימוי נכלולי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמי שמפר הסכמים סדרתי, ובהקשר הקונקרטי כמי שהוליך שולל את בני גנץ. לא ייפלא הדבר שגם עתה, כאשר אופציית כינונה של ממשלת אחדות נמצאת שוב על הפרק, רבים מקרב מרכיבי "גוש השינוי" רואים לנחוץ להדהד את תקדים אי-מימוש הרוטציה בין נתניהו לבין גנץ, על-אף העיוות העובדתי שנכרך בו, כדפוס פעולה אינהרנטי של נתניהו. אין כאן טעות או אי-הבנה, אלא כוונה מודעת של מרכיבי "גוש השינוי", בתמיכת תקשורת המיינסטרים, לסכל ולמעשה לחסל כל היתכנות למימוש מתווה של ממשלת אחדות/חירום, גם בידיעה שהאלטרנטיבה עלולה לגבות מחיר בלתי מבוטל בוויתור על עקרונות וערכים המשיקים לצביונה היהודי של מדינת ישראל.
מי שעוצם עיניים לנוכח המציאות האזורית המורכבת והאיומים הביטחוניים הניצבים לפתחה של מדינת ישראל ומבכר להתמקד "במשימת העל" של סילוק נתניהו "בכל מחיר" מעמדת הנהגה כלשהי, עלול להוליך את המדינה "אל עברי פי פחת". דווקא עתה, יותר מאי-פעם, דרושה מידה של אחריות לאומית ופתיחות מחשבתית, כדי להתכנס לגיבוש מכנה משותף פוליטי איתן, תוך ויתורים הדדיים, דחיקת ה"אגו" למדרון אחורי, ובלבד שתימשך "השרשרת" של מדינה יהודית ודמוקרטית.
הניסיון הישראלי במודל ממשלת האחדות הוא עשיר יחסית, והוא נבע לרוב משני מצבים: משבר לאומי (מלחמה או מצב חירום) או משבר פוליטי כאשר אין אפשרות להקים קואליציה יציבה המבוססת על רוב רגיל. ממשלות אחדות תרמו לא פעם ליציבות ולהתמודדות עם משברים, אך במקביל המחישו את המתח שבין הצורך באחדות לאומית לבין הצורך בדמוקרטיה תחרותית ודינמית ובאופוזיציה משמעותית שתשקף מידה של איזונים ובלמים.
מסתמן כי משעה שאופציית ממשלת אחדות שוב עולה על הפרק, ביוזמת מפלגת הליכוד, בהינתן מה שמסתמן כמבוי סתום פוליטי על-רקע תוצאות הבחירות לכנסת ה-26, נתפס רעיון זה כמהלך מזימתי של נתניהו - מעין קש אחרון שישאירו בעמדת הנהגה, ולו במחצית קדנציה, כחלק מרוטציה עתידית עם גדי איזנקוט.
תקדים פירוק ממשלת הרוטציה של נתניהו-גנץ
הפוסלים את השותפות עם נתניהו נאחזים בתרועה גדולה בתקדים "הפרת" הסכם האחדות שנחתם באפריל 2020 בין הליכוד לבין מפלגת "כחול לבן", אשר יצר מבנה חריג של "ממשלת חילופים", שלפיו נתניהו היה אמור לכהן ראשון כראש ממשלה, וגנץ כראש ממשלה חלופי, כאשר בנובמבר 2021 היו אמורים להתבצע חילופי תפקידים אוטומטיים. יצוין כי עצם יצירת מוסד "ראש הממשלה החליפי" וההגנות המיוחדות בחוק היסוד הנוגע בדבר נועדו בדיוק כדי להבטיח את מנגנון החילופים. התיקונים לחוק יסוד: הממשלה נוסחו באופן שיקשה על נתניהו למנוע את הרוטציה, אולם מעשית, הם לא מנעו את האפשרות שהממשלה תתפרק לפני מועד החילופים. מה שקרה בפועל הוא שאי-העברת תקציב המדינה בתאריך היעד הקבוע בחוק היא אשר הובילה להתפזרות הכנסת וממילא ייתרה את מימוש הרוטציה.
בג"ץ 2905/20, 2922/20, 2941/20 (יולי 2021) קבע שהתיקונים לחוק היסוד נועדו:
"לעגן את ההסדרים הכרוכים בהקמתה של ממשלת רוטציה ('ממשלת חילופים')" וכן להסדיר "החילופים בין ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי". עוד נאמר שהתיקון כלל:
- קביעה שראש הממשלה אינו יכול לפטר את ראש הממשלה החליפי.
- יצירת מנגנונים שנועדו לתת תמריץ להמשך קיום הממשלה עד מועד החילופים.
מפסקי הדין של בג"ץ בסוגיה זו עולה שהרוטציה הייתה מנגנון חוקתי קביל, שעוגן בחוק יסוד באמצעות הסדרים מיוחדים שנועדו להגן עליה. עם זאת, מודגש כי בג"ץ לא קבע מעולם שנתניהו הפר את הרוטציה. לגופם של הדברים, בממשלת החילופים של נתניהו ובני גנץ, תיקון מס' 8 לחוק היסוד ניסה ליצור תמריצים שיגנו על הרוטציה ויעודדו את המשך כהונת הממשלה, אולם לא נתן דעתו לנסיבות הכרוכות במנגנון התפזרות הכנסת עקב אי-אישור תקציב. לפנינו אפוא מעין אירוניה משפטית, שבמסגרתה התרחיש הפשוט ביותר - קרי, התפזרות הכנסת עקב אי-אישור תקציב - גבר על תיקון חוק היסוד.
מה הייתה הסיבה לאי-קיום הרוטציה בין נתניהו לבין גנץ?
מבחינה עובדתית, בני גנץ ו"כחול לבן" עמדו על כך שיועבר תקציב דו-שנתי, בהתאם לרוח ההסכם הקואליציוני ולתפיסתם שהדבר יבטיח יציבות שלטונית ויגדיל את הסיכוי למימוש הרוטציה. מן העבר השני, נתניהו והליכוד תמכו באותה תקופה בתקציב חד-שנתי. מחלוקת זו התפתחה לכלל משבר פוליטי נפיץ. גם אם מקבלים את הנחת היסוד של "כחול לבן", שלפיה תקציב דו-שנתי היה חיוני להבטחת מימוש הרוטציה, עדיין לא ניתן להתעלם מהעובדה שהסירוב להתפשר בנושא התקציב היה אחד הגורמים הישירים, אם לא העיקרי שבהם, שהובילו להתפזרות הכנסת.
הטיעון המהותי של בנימין נתניהו היה שבמהלך משבר הקורונה של שנת 2020 שררה אי-ודאות כלכלית יוצאת דופן, ולכן תקציב חד-שנתי היה עדיף על תקציב דו-שנתי. זו אכן הייתה העמדה הרשמית של הליכוד, אשר הוצגה באותה תקופה במחלוקת עם "כחול לבן" כטיעון רציונלי בהינתן המשבר הרפואי העולמי חסר התקדים. מנגד, בני גנץ ו"כחול לבן" התעקשו, כאמור, שההסכם הקואליציוני התבסס על תקציב דו-שנתי, ואין לחרוג כמלוא הנימה ממילוי תנאי עקרוני זה, במקום לגלות סוג של פרגמטיות. מכל מקום, בסביבתו של גנץ טענו שהתעקשות הליכוד על תקציב חד-שנתי הייתה סוג של תרגיל פוליטי גרידא, משום שהיא אפשרה נסיבות של יצירת משבר תקציבי לפני מועד הרוטציה.
טיפוח הכזב כ"קרדום לחפור בו" נגד נתניהו
"אל תבלבלו אותי עם העובדות" (Don't confuse me with the facts), ברוח הביטוי המיוחס לסנאטור האמריקני ארל פרדריך לנדגריב (1974); שלא במפתיע, מה שנחרת עמוק בתודעת הכלל הוא דימוי נכלולי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמי שמפר הסכמים סדרתי, ובהקשר הקונקרטי כמי שהוליך שולל את בני גנץ. לא ייפלא הדבר שגם עתה, כאשר אופציית כינונה של ממשלת אחדות נמצאת שוב על הפרק, רבים מקרב מרכיבי "גוש השינוי" רואים לנחוץ להדהד את תקדים אי-מימוש הרוטציה בין נתניהו לבין גנץ, על-אף העיוות העובדתי שנכרך בו, כדפוס פעולה אינהרנטי של נתניהו. אין כאן טעות או אי-הבנה, אלא כוונה מודעת של מרכיבי "גוש השינוי", בתמיכת תקשורת המיינסטרים, לסכל ולמעשה לחסל כל היתכנות למימוש מתווה של ממשלת אחדות/חירום, גם בידיעה שהאלטרנטיבה עלולה לגבות מחיר בלתי מבוטל בוויתור על עקרונות וערכים המשיקים לצביונה היהודי של מדינת ישראל.
מי שעוצם עיניים לנוכח המציאות האזורית המורכבת והאיומים הביטחוניים הניצבים לפתחה של מדינת ישראל ומבכר להתמקד "במשימת העל" של סילוק נתניהו "בכל מחיר" מעמדת הנהגה כלשהי, עלול להוליך את המדינה "אל עברי פי פחת". דווקא עתה, יותר מאי-פעם, דרושה מידה של אחריות לאומית ופתיחות מחשבתית, כדי להתכנס לגיבוש מכנה משותף פוליטי איתן, תוך ויתורים הדדיים, דחיקת ה"אגו" למדרון אחורי, ובלבד שתימשך "השרשרת" של מדינה יהודית ודמוקרטית.
|
|
+נתניהו: בכל ממשלה נלך עם החרדים ונסדיר בחוק את מעמד לומדי התורה
11:50 16/11/26 | עידן יוסף
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי יפעל להקמת ממשלת אחדות לאומית שתכלול את כל המפלגות המכירות במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. לדבריו, "ממשלת אחדות לאומית היא הממשלה היחידה שיכולה להתמודד עם האתגרים שבפנינו". נתניהו הבהיר כי בכל ממשלה שתוקם בכוונתו להמשיך בשותפות עם המפלגות החרדיות ולהסדיר בהסכמה עמן את מעמד לומדי התורה בחקיקה. "בכל ממשלה שתוקם, אנחנו נלך יחד עם שותפינו החרדים ונסדיר בחוק מוסכם איתם את מעמד לומדי התורה", אמר.
+חששות ותקווה
11:00 16/11/26 | יוסי אחימאיר | לרשימה המלאה
המשותפת. התחייבו [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
הפער בין ההשתלבות היומיומית של הציבור הערבי בישראל לבין הקצנת נציגיו ב-19 מנדטים בכנסת ה-26 מעורר דאגה לנוכח התלות הפוליטית של איזנקוט בקולותיהם, אך המפגש היומיומי עם אזרחים שוחרי טוב מותיר תקווה להבנה הדדית
המשותפת. התחייבו [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+הפחד מהמפלגות הערביות עלול להציל את נתניהו
10:32 16/11/26 | נפתלי ברזניאק | לרשימה המלאה
נתניהו. חשבון פשוט [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
החשש של איזנקוט ומחנה השינוי משיתוף פעולה עם 19 המנדטים של הרשימה המשותפת ורע"ם עלול להותיר את נתניהו בשלטון זאת לצד דרישה לבירור מיידי של הטענות שהעלתה אילנה דיין בנוגע לפעילות השב"כ בחברה הערבית
נתניהו. חשבון פשוט [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| ממשלת אחדות - תחמושת הכזב של "גוש השינוי" |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

