תערוכת הציורים "משקל אדמה" של האמן והמורה לאמנות אלי שמיר נפתחה לקהל הרחב בגלריה "על הצוק" בנתניה ביום שבת, ה-8.11.26. הפתיחה הרשמית נערכה ב-13.11.26. התערוכות תימשכנה עד ה-26.12.26. במקביל נפתחה בקומת הכניסה של הגלריה תערוכה קבוצתית של חמישה עשר מתלמידיו - "המבט והכתם הריק".
האמן והמורה המוערך אלי שמיר מציג ציורים ושני פסלים באולם התחתון, שמחלונותיו נשקף נוף נהדר של עצים וים. הציורים צוירו בצבעי שמן על בד וצבעי שמן על פשתן. אוצרת התערוכה ומנהלת הגלריה, כוכבית בן עזרא גולדנברג, השכילה לשלב תמהיל מדויק של תמצית משנתו של האמן ולחבר אותה ליצירותיהם של תלמידיו המוכשרים. בכך יצרה מספר דיאלוגים: בין עבודותיו של האמן לבין עצמן, בין הציורים לבין הפסלים שלו, ביניהם לבין עבודות תלמידיו, ובין העבודות של התלמידים לבין עצמן. בין עבודות התלמידים מוצב על גבי כן ציור שלו שעדיין נמצא בתהליך עבודה, "ליד הסטודיו". השילוב מדגיש את חשיבות ההוראה בחייו ואת העובדה שהוא מרבה להציג עם תלמידיו ולשלב את דמותם בחלק מיצירותיו (כמו בציור "יפתח" המוצג בתערוכה, שבו מצוירת תלמידה שלו).
|
|
|
|
|
כוכבית בן עזרא גולדנברג וד"ר דליה הקר אוריון ליד הכרזה לתערוכה [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
אלי שמיר הוא צייר ריאליסטי פיגורטיבי, שפיתח טכניקת ציור שבעזרתה ניתן להעלות דימויים מדויקים על-ידי הנחת כתמי צבע על הבד והשארת אזורים ריקים מצבע. נושא ההוראה תופס מקום מרכזי בעשייתו האמנותית, והוא מנחיל שיטה זו לתלמידיו הרבים, שמגיעים אליו מרחבי הארץ, בעיקר מהצפון. התלמידים שייכים לכל המגזרים ואחוז הנשים גבוה. הם יוצרים כשכל אחד מהם שומר על דרך ציור עצמאית וסקלת נושאים המתאימה לו.
באחד מספריו, "הקול והטקסט", הוא מפרט את הגישה המיוחדת שפיתח במהלך עבודתו, שלפיה הציורים מבוססים על התבוננות ממושכת והיכרות עם הנושאים המתוארים, ומבחינה חזותית יש שילוב של כתמי צבע ואזורים לא מכוסים. יחד הם יוצרים על גבי רשתית העין של המתבונן אחדות, הנתפסת כמראה שלם ומדויק. כמו-כן הוא מרבה להסביר לתלמידיו שעליהם להאמין בחשיבות תפיסתם, רגשותיהם, הדרך שבה הם תופסים ורואים את העולם ובעיקר לשמור על קולם האישי.
|
|
|
|
|
|
אלי שמיר "אבא ואני", 2026. פחם, פסטל ,צבע מים על נייר. 100/70 [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
איכות העבודות המוצגות של התלמידים בקומת הכניסה של הגלריה ובאזור מצומצם בחלק התחתון ראויה לציון. כמה מתלמידיו בעבר זכו להצלחה והפכו למפורסמים בזכות עצמם, לדוגמה: מתן בן כנען, פאטמה שנאן, שלומי ללוש ונוספים. האמן אלי שמיר השתתף בתערוכות רבות, ביניהן במוזאון תל אביב בשנת 2008, ובמשכן לאמנות עין חרוד בשנת 2020 ובשנת 2024. השקת ספרו "הקול והטקסט" נערכה במוזאון תל אביב לאמנות.
במרכז תערוכתו הנוכחית, "משקל אדמה", ניצבים שני פסלי ברונזה: האחד של אישה צעירה העוסקת בעבודה חקלאית, "ונוס אוספת בצלים", ומאחוריה על הקיר יש ציור העוסק באותו נושא. הפסל השני הוא פסל ברונזה בגודל טבעי של האמן מצייר. על הקירות מסביב ניתן לראות ציורים שצייר בעיקר בשנת 2026. לא בכדי נבחרו פסלים אלה להיות מוצגים במרכז התערוכה: הם מייצגים את העולם שלתוכו נולד, ולמרות שעבודה חקלאית היא לא בראש מעייניו, אלה החיים הסובבים אותו וזוהי החברה שבתוכה הוא חי. עולם האמנות והיצירה, שבה בחר לעסוק, מיוצג על-ידי הפסל של האמן המצייר.
|
|
|
|
|
|
מבט כללי. לפנים הפסל "ונוס אוספת בצל", 2036, ברונזה 183/55/50 ס"מ [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
הציורים שנבחרו להיות מוצגים עוסקים בנושאי חקלאות, משפחה, האמן ואביו - שהוא נושא שהוא מעלה אותו מחדש בהרבה מעבודותיו - שדות, עצים ונופים יפהפיים בארץ, כמו הארבל בחורף. כמו-כן הוא מקשר עצמו לנושאים מהתנ"ך, שבהם הוא ותלמידיו מגלמים את תפקיד הדמויות מהעבר, כמו לדוגמה בציור "יפתח", שבו הוא נראה שכוב על אדמת השדה בקדמת הציור, ותלמידתו ניצבת במרכז. הנושאים האלה מייצגים את ה"אני" שלו, ומעלים את העולם שלתוכו הוא נולד ובו הוא גדל - השדות של עמק יזרעאל וכפר יהושע, שהוא יישוב דתי, מקום הולדתו והמקום שבו ממוקם הסטודיו שלו ושם הוא עובד ומלמד.
|
|