חשבון נפש לאומי

בתסריט דמיוני במליאת הכנסת, שב דוד בן-גוריון אל הדוכן ומוכיח את נבחרי הציבור על הפיכת הזהות הציונית לקלף מיקוח פוליטי ● קריאה נוקבת לחשבון נפש לאומי על גבולות השותפות הקואליציונית ומהותה של המדינה

עוז גדות יומני בלוגרים בחירות 2026 תגובות
אולם המליאה היה מלא עד אפס מקום. הכנסת ה-26 התכנסה לישיבת בחירת יושב-ראש הכנסת, והאווירה הייתה טעונה כבר מן הרגע הראשון. על סדר היום עמדה בחירתו של מתן כהנא לתפקיד יושב-ראש הכנסת, בחירה שהתאפשרה בזכות תמיכתם של חברי הכנסת הערבים. במסדרונות הכנסת דיברו על מהלך פוליטי היסטורי. היו מי שכינו אותו ניצחון, אחרים ראו בו הפסד של גוש פוליטי, והיו גם מי שביקשו להציג את המהלך כהוכחה לכך שפניה של ישראל משתנות. איזנקוט ישב במקומו. חברי הכנסת הערבים נראו מרוצים. מתן כהנא המתין לתוצאות ההצבעה. ואז קרה דבר שאיש לא יכול היה להסביר. דלת המליאה נפתחה. בפתח עמד איש נמוך קומה, שיערו הלבן פרוע מעט, מבטו חודר, צעדיו נחושים. לרגע נדמה היה שהזמן עצר מלכת. דוד בן-גוריון. לא שחקן, לא חקיין, לא סרט ארכיון. בן-גוריון עצמו.

המליאה קמה על רגליה. תחילה נשמעו קריאות מבולבלות, אחר כך השתררה דממה מוחלטת. בן-גוריון פסע אל הדוכן. הוא הביט סביבו, סקר את חברי הכנסת, עצר את מבטו על איזנקוט, ואחר כך על חברי הכנסת הערבים. הוא התקרב למיקרופון והתחיל לנאום כאילו לא חלף יובל שנים. "אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אזרחי מדינת ישראל. אינני יודע כיצד הגעתי לכאן. אינני יודע כיצד שבתי אל בית הנבחרים הזה, שממנו יצאתי לפני עשרות שנים. אבל דבר אחד אני יודע: אילו הייתי יכול לבחור רגע אחד שבו עליי לשוב ולהשמיע את קולי, ייתכן שזה היה הרגע הזה. כי יש רגעים שבהם שתיקה היא בגידה. ואני לא באתי לכאן כדי לשתוק."

הוא השתהה לרגע. "אני מביט באולם הזה ורואה מדינה שהקמנו בעמל, בדם, בהקרבה ובאמונה. אני רואה אנשים שנבחרו לייצג ציבור, ואני שואל את עצמי: האם אתם זוכרים לשם מה הוקמה המדינה הזאת? לא הקמנו מדינה יהודית בארץ ישראל כדי שתהיה עוד מדינה במזרח התיכון. לא הכרזנו על עצמאות כדי להחליף שלטון זר בשלטון של עסקות פוליטיות. לא קיבצנו גלויות, לא בנינו צבא, לא ייבשנו ביצות ולא הקמנו מוסדות לאומיים כדי שביום מן הימים יעמדו נציגי התנועה הציונית ויתפארו בכך שהם מוסרים את ההכרעה על הנהגת מוסדותיה הלאומיים של המדינה לידיים שאינן שותפות לחזון הציוני שעליו היא הוקמה.

ואני רוצה להבהיר: אין לי דבר נגד אזרחיה הערבים של ישראל. הם אזרחים, זכויותיהם מובטחות, וכבודם האנושי אינו מוטל בספק. מדינת ישראל חייבת להבטיח להם שוויון בפני החוק, חירות, ביטחון והזדמנות. אבל יש הבדל עצום בין שוויון אזרחי לבין ויתור על זהותה הלאומית של המדינה. מדינה יהודית ודמוקרטית אינה סתירה. זה היה הרעיון שעליו הוקמה ישראל. דמוקרטיה אינה מחייבת עם לוותר על זכותו להגדרה עצמית, ואזרחות שווה אינה מחייבת את התנועה הציונית להתכחש לתכלית ההיסטורית שלשמה קמה. אני מביט על הבחירה הזאת ושואל: האם באמת לא נותרו לכם גבולות? האם כל רוב מקרי, כל צירוף קולות וכל עסקה פוליטית מצדיקים את עצמם בשם הדמוקרטיה? האם מישהו כאן עצר לשאול מה משמעותו של המהלך הזה?"

בן-גוריון הרים את קולו. "ואתה, איזנקוט! אני פונה אליך במיוחד. אתה, שצמחת מתוך מערכת הביטחון של מדינת ישראל. אתה, שהכרת את המחיר שמשלמים חיילים ואזרחים כדי שהמדינה הזאת תוכל להתקיים. אתה יודע מה משמעותה של ריבונות. אתה יודע מה משמעותו של צבא יהודי, של עצמאות יהודית ושל אחריות לאומית. אני שואל אותך: כיצד הגעת למסקנה שהדרך להנהגת המדינה עוברת דרך ויתור על עקרונות היסוד של התנועה הציונית? האם לא נותר בך אותו מצפן לאומי שהייתי מצפה למצוא אצל מי שנשא באחריות לביטחונה של ישראל? אני מתבייש לראות את התנועה הלאומית שהקמנו מגיעה למצב שבו היא מבקשת את חסדיהם של מי שאינם שותפים לחזונה הציוני, כדי להעניק לה לגיטימציה להנהיג את מוסדותיה. לא מפני שהם ערבים. לא מפני שהם אזרחים ערבים. אלא מפני שאתם, מנהיגי המחנה הציוני, הפכתם את עצם קיומה של המדינה ואת זהותה הלאומית למטבע עובר לסוחר. זו בושה פוליטית ולאומית."

הוא עצר, שתה מעט מים והמשיך: "אני רוצה להזכיר לכם כמה דברים. בהכרזת העצמאות נאמר במפורש כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית בארץ ישראל. לא במקרה נכתבו הדברים האלה. לא כקישוט ספרותי ולא כוויתור זמני לצורכי הסכמה. הכרזת העצמאות היא מסמך היסוד של הריבונות שלנו. היא מבטאת את הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לארצו, את זכותו הטבעית למדינה עצמאית ואת מחויבותה של המדינה לערכים דמוקרטיים ולשוויון זכויות לכל אזרחיה. הציונות לא הייתה תרגיל בהשגת רוב פרלמנטרי. היא הייתה תנועה של שחרור לאומי. הרצל לא יצא לדרך כדי להקים מדינה שתתבייש להגדיר את עצמה. אחד העם לא כתב את אשר כתב כדי שתשכחו את תכלית התחייה הלאומית. ויצמן, בן צבי, ז'בוטינסקי, טרומפלדור וחבריהם לא נאבקו כדי שתגיעו לכאן ותתנהלו כאילו המדינה היא רק מנגנון של חלוקת תפקידים. אני מזכיר לכם גם את דוד בן-גוריון של שנת 1948: לא חששנו להקים מדינה יהודית, ובה בעת התחייבנו להבטיח שוויון זכויות לכל אזרחיה. לא ראינו סתירה בין השניים. הציונות אינה גזענות. הציונות היא זכותו של עם להיות עם חופשי בארצו. מי שאינו מבין את ההבדל הזה, אינו מבין את יסודות המדינה."

מדינה יהודית

הוא הפנה את מבטו אל חברי הכנסת הערבים. "אליכם אני רוצה לומר דבר נוסף. אתם אזרחי המדינה הזאת. יש לכם זכות להשתתף בחיים הפוליטיים, להיבחר, לבחור, לכהן בוועדות הכנסת ולהשפיע על חקיקה. אין לי שום כוונה לשלול מכם את זכויותיכם. אל תבקשו ממני, ומן ההיסטוריה של העם היהודי, להתייחס לזהותה הלאומית של ישראל כאל עניין שניתן למחוק במסגרת משא-ומתן קואליציוני. אני הייתי מוכן להיאבק למען זכויותיכם כאזרחים. הייתי מוכן להיאבק נגד אפליה ונגד עוול. אבל לא הייתי מוכן לוותר על הרעיון של מדינה יהודית כדי לזכות בעוד הצבעה בכנסת. המדינה הזאת אינה רכושו הפרטי של שום מחנה פוליטי. היא גם אינה רכושו של שום מנהיג. היא מפעלו ההיסטורי של העם היהודי, והיא מחויבת לכל אזרחיה. יש הבדל בין שותפות אזרחית לבין שותפות לאומית בחזון הציוני. אין לטשטש את ההבדל הזה."

בן-גוריון הסתובב אל המליאה כולה. "ומה באשר לממשלה? אם אפשר להקים ממשלה על בסיס הסכמות אזרחיות, על בסיס מדיניות משותפת ועל בסיס מחויבות לחוקי המדינה - יש מקום לדיון, ויש מקום לשיתוף פעולה. אבל ממשלה בישראל חייבת להכיר בכך שמדובר במדינת הלאום של העם היהודי. היא חייבת להבטיח את ביטחונה, את ריבונותה ואת המשך קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית. אי-אפשר להקים ממשלה שמקבלת את קולותיהם של מי שמבקשים לשנות את אופיה הלאומי של המדינה, ואז להעמיד פנים שאין לכך משמעות. אינני אומר שאדם ערבי אינו יכול להיות שותף להנהגת המדינה. אני אומר שהנהגת המדינה מחייבת נאמנות למסגרת החוקתית והלאומית שעליה היא מבוססת. הייתי רוצה לראות כאן מחלוקת אידאולוגית אמיתית. הייתי רוצה לראות ויכוח על ביטחון, על כלכלה, על חינוך, על עתיד ההתיישבות, על ירושלים ועל יחסי החוץ של ישראל. אבל במקום זה אני רואה פוליטיקה של מספרים, שבהם כל עיקרון הוא זמני וכל עמדה ניתנת להחלפה בתמורה לתפקיד. כך לא בונים אומה."

הוא נשען על הדוכן. "ואני רוצה לסיים בדבר שאולי שכחתם. מדינה אינה נמדדת רק במספר חברי הכנסת שלה, ולא במספר הקולות שמביאים מועמד לתפקיד יושב-ראש הכנסת. מדינה נמדדת ביכולתה לזכור מי היא, מדוע קמה ולאן היא הולכת. אני רואה כאן אנשים צעירים, ואני שואל אתכם: מה תספרו לילדיכם? שתמורת ניצחון פוליטי ויתרתם על היסודות שעליהם נבנתה המדינה? שתמורת ממשלה נוספת הסכמתם להפוך את הציונות לעוד עמדה אחת מתוך רבות? האם זהו המפעל שאותו אתם רוצים להוריש לדורות הבאים? אני, דוד בן-גוריון, אינני מבקש מכם להיות כמוני. אינני מבקש שתסכימו עם כל החלטה שקיבלתי. גם אני טעיתי. גם אני התפשרתי. גם אני ידעתי להקשיב למי שחלק עליי. אבל מעולם לא התביישתי לומר מדוע הוקמה מדינת ישראל. היום אני מתבייש בשבילכם.

אני מתבייש בשביל אלה שהיו צריכים להיות שומרי הגחלת הציונית והפכו אותה לקלף מיקוח. אני מתבייש בשביל אלה שמדברים בשם הממלכתיות ושוכחים שממלכתיות ללא זהות לאומית היא רק ביורוקרטיה. אני מתבייש בשביל אלה שמבקשים את הנהגת ישראל בלי לשאול מהי ישראל. הניחו למחלוקות שלכם. הניחו לרגע את הכסאות. זכרו שאתם יושבים בבית שנבנה על חלומם של דורות. לא הקמנו מדינה כדי שתהיה לנו ממשלה. הקמנו ממשלה כדי שתשרת את המדינה. והמדינה הזאת היא מדינת ישראל - מדינתו של העם היהודי, דמוקרטית, ריבונית, חופשית, המכבדת את כל אזרחיה. זהו היסוד. ומי שמוותר עליו, מוותר על הציונות עצמה."

לרגע ארוך לא נשמע קול באולם. מתן כהנא ישב במקומו, פניו רציניות. איזנקוט השפיל את מבטו. כמה מחברי הכנסת הערבים נראו נבוכים, אחרים נותרו קפואים במקומם. ואז קם חבר כנסת אחד ומחא כפיים. אחריו קם עוד אחד. בתוך שניות התרוממה כל המליאה על רגליה. מחיאות הכפיים הלכו והתגברו. אפילו חברי הכנסת שחשו מותקפים לא יכלו להתעלם מעוצמת הרגע. היו מי שמחאו כפיים בהתרגשות, היו מי שנותרו עומדים בדממה, והיו מי שניגבו דמעה. בן-גוריון הביט באולם. על פניו הופיע חיוך קטן. "אם כך", אמר, "אולי בכל זאת נשאר כאן משהו מן החלום."

הוא ירד מן הדוכן. מתוך שורות המליאה קם אלישע מדן. הוא היה אחד הבודדים שניסו כל העת להתריע מפני מה שכינו טשטוש זהותה הלאומית של ישראל. לאורך חודשים ספג ביקורת, לעג והאשמות בהקצנה, אך לא חדל להשמיע את עמדתו. בן-גוריון ניגש אליו, לחץ את ידו ואמר: "אל תמדוד את עצמך לפי מספר האנשים שמסכימים איתך היום. תמדוד את עצמך לפי השאלה אם היית נאמן למה שאתה מאמין בו." באותו רגע נשאו כמה חברי כנסת את אלישע מדן על כפיים. הוא הורם מעל ראשי הנוכחים, בעוד מחיאות הכפיים ממלאות את המליאה. בן-גוריון הביט בו, הרים את ידו לשלום ואמר את המילים האחרונות שלו באותו יום: "הקמנו מדינה לא כדי שמנהיגיה ישכחו לשם מה הוקמה. מדינה עלולה לאבד את דרכה כאשר מנהיגיה מעודדים שסעים, מעמיקים קרעים ומעמידים את טובתם הפוליטית מעל טובת הכלל. אם לא הצליחו אויבינו להכריע אותנו בשדה הקרב, אל לנו לאפשר למחלוקות הפנימיות לפרק את האחדות שבזכותה קמנו. על כך עלינו להיאבק. אנו מחויבים לעשות חשבון נפש לאומי כיצד הגענו עד הלום."
Author
עורך-דין. עוסק בדין המסחרי, בדיני תאגידים, פירוקים, כינוסים, מיזוגים ובנקאות פרטית ובינלאומית.
תאריך: 18/11/2026 | עודכן: 18/11/2026
+מתחת לרדאר של "שלטון החוק"
10:31 18/11/26 | שמואל פישר | לרשימה המלאה
האם הוראות בג"ץ מחייבות את כולם אם ווה? ▪ בג"ץ אסר על שימוש בתוכנות להמרצת בוחרים בשל פגיעה בפרטיות, אך בעוד שמפלגות הקואליציה צייתו להוראה, במגזר הערבי נרשם בהן שימוש נרחב ללא כל אכיפה או בירור מצד גורמי החוק
שימוש יעיל
+קריסת הייצוג "הרוסי" בכנסת
10:24 18/11/26 | אלכס טנצר | לרשימה המלאה
ייצוגם של דוברי הרוסית בכנסת צנח לשפל של שלושים שנה עם שלושה חברי כנסת בלבד (2.5%), זאת בעוד חלקם באוכלוסיית בעלי זכות הבחירה עומד על כ-16% ▪ התעלמות פוליטית חוצת מחנות שעלולה לגרום לציבור העולים להדיר רגליו מהקלפיות
16% מבעלי זכות הבחירה [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: [email protected]