|
|
בנימין נתניהו. יש לו דרך [צילום: AP]
|
|
|
|
|
כן, ביבי נתניהו, הנטוע עמוק בלב הפוליטיקה הישראלית, עם תמיכה רחבה ועמוקה בציבור, הוא שנוא נפשם של יריביו בפוליטיקה.
למה? מה עשה ביבי ליצחק הרצוג? מה עשה ללבני? מה עשה ללפיד? מה עשה לאייל ארד? את חלקם הוא פיטר, לחלקם הוא מהווה יריב פוליטי מאוד חכם ועיקש, חלקם עבדו אתו פעם ומשהו לא הסתדר ביניהם, אז אין צורך שהם יהיו בעדו, אבל למה הריר של השנאה על השפתיים? מאיפה צצים להם פתאום קמפיינים נגד נתניהו כפטריות אחרי הגשם בהשקעות של מיליוני דולרים בכסף זר? לא בעד מפלגה או מנהיג אחר, אלא נגד נתנייהו ו/או נגד הנהגת הליכוד.
והתשובה האחת והיחידה היא: לנתניהו יש דרך, הוא דבק בה, בעוד שלכל זבי ריר והשנאה אין כל דרך להתמודד כי הם אובדי עצות במקרה הטוב, ועובדי אלילים במקרה הגרוע. מה שנותר זה הריר הנוטף, מה שנותר זו השנאה התהומית.
אין חובה להסכים עם נתניהו ועם דרכו, אין חובה להסכים עם סדרי העדיפויות שהוא מכתיב, אך אי-אפשר לחלוק על עובדה שיש לו דרך, אי-אפשר לחלוק על העובדה שיש לו סולם ערכים וסולם עדיפויות.
ומנגד עומדת חבורה של אנשים אשר כישרונם הולך לפניהם, ציפי המדלגת, בוז'י השותק המהפך, לפיד היהיר ואייל, חלקם מפזרים צ'קים ללא כיסוי, חלקם דובוני לא-לא, ומה שנשאר זה הריר, השנאה. לא מסוגלים להתמודד, אין להם סחורה למכור, ומה שנותר זה אוסף של יובש סר טעם, פירות יבשים של טו בשב"ט זה גן עדן לעומתם, אז מלכלכים, אז קונים עמודים שלמים בעיתון על-מנת להגיד בפועל כלום.
והדבר המצער הוא שבימינו, ימי הרייטינג על בסיס הקנקן ולא מה שיש בתוכו, ימים בהם ההחלטות מאוד חשובות מתקבלות על בסיס המלצות ה SMART PHONE, ימים בהם הריאליטי זו התרבות ואין בלתה, התעמולה הריקנית הזו עובדת. עם ישראל, ברוב תמימותו, ועם זכרונו המאד קצר כורה אוזן ומקשיב להבטחות הסרק שאין להם כל כיסוי בתחום החברתי כלכלי. ואם צריך להקשיב למישהו שהוא בלתי תלוי בואו נקשיב דווקא לנגידת בנק ישראל, ולא לחבורת היללנים המקצועיים אשר צועקים להחליף להחליף להחליף, והם בפועל מציעים להחליף גרביים לא חדשות בגרביים מלוכלכות.
יש כאן הרבה מה לתקן, ממשלות ביבי פתרו הרבה בעיות, יזמו רבות, אך גם הזניחו נושאים חשובים, ובעיות משמעותיות לא נפתרו, אין חובה להצביע לביבי, אך חייבים לבחון איזה כיסוי יש לצ'קים של המבטיחים, אנחנו הרי כבר יודעים שכגובה הציפיות כן תהיה עצמת ההתקרשות, האם אלה שממנים להם את הקמפיינים יזרימו גם לאוצר המדינה את המיליארדים הדרושים על-מנת למלא את ההבטחות שלהם?, והתשובה היא לא, התרומות באות על-מנת לתפוס עמדות של כוח בשלטון, ומשלמי הכסף יבואו על סיפוקם כאשר עמדות הכוח האלה תיכבשנה, שנייה אחרי סגירת הקלפיות.
ומה יהיה עלינו? אנו שוב נגיד "אוי איך הם עבדו עלינו"?, "איך לא ראינו את המציאות"?, "כמה פעמים שוב ושב הם יעשו עלינו את הסיבוב הזה"?, ואחרי שנה שנתיים שוב נשכח, אנו נשכח שאנו מעלים את כל מבטיחי הסרק האלה מעלה מעלה ואז יום או שבוע לאחר הבחירות הם משתינים עלינו בקשת ממרום הסולם, ושתן הוא שתן גם כאשר מחייכים אלינו מלמעלה.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
