בשבוע שעבר נסקרו באתר זה תוצאות הסקרים של חמישה מכוני סקרים. כל החמישה פרסמו השבוע סקרים חדשים, ולהלן סיכום תוצאותיהם, כאשר מפלגות הימין הן הליכוד,
הבית היהודי, ו
ישראל ביתנו, ומפלגות השמאל הן העבודה, לפיד ומרצ:
רפי סמית: מעבר של מנדט אחד מימין לשמאל.
פאנלס: מעבר של מנדט אחד מימין לשמאל.
קמיל פוקס: מעבר של שני מנדטים מימין לשמאל.
טלסקר: מעבר של שני מנדטים מימין לשמאל.
גבע-צמח: לא חלה כל תזוזה.
יש לציין שבאופן מקרי בלבד בכל ארבעת המכונים שבהם נרשמה תזוזה, היא קרתה במקביל, כלומר ירידת הימין ועליית השמאל באותו מספר מנדטים. ס"ה בממוצע עבר קצת יותר ממנדט אחד מימין לשמאל, ובכך נמשכת מגמת החלשותו של הימין שאובחנה כבר במאמר הקודם.
כשמשווים את ממוצעי הסקרים המקבילים שנערכו כחודש לפני הבחירות הקודמות של שנת 2013, לתוצאות הבחירות עצמן, מסתבר שהימין איבד לא פחות משישה מנדטים, כשחמישה מהם עברו לשמאל (ואחד לאגודת ישראל).
נשאלת אפוא השאלה מה יקרה אם תימשך מגמת הירידה של הימין, וגם הפעם יעברו חמישה מנדטים מימין לשמאל עד הבחירות. ראשית יש לציין כי מחנה השמאל-ערבים מונה כרגע בממוצע 52 מנדטים, ולכן גם תוספת של חמישה מנדטים לשמאל לא תספיק כדי להביא מחנה זה ל-60 מנדטים.
האפשרות האחרת שיש לדון בה היא של קואליציה בראשות הרצוג שאליו יצטרפו מרצ, לפיד כחלון ו
ש"ס. לקואליציה זו היו בשבוע שעבר בממוצע 54 מנדטים, והשבוע היא עלתה בממוצע ביותר ממנדט. אם יתווספו חמישה מנדטים לקואליציה זו, היא תהיה קרובה מאוד ל-61 המנדטים המיוחלים, והרצוג יצרך להוכיח שהוא אכן מסוגל לצרף אליו את כחלון ודרעי, שוודאי אינם מונחים בכיסו.
ולסיום הערה ממבט היסטורי: היו בעבר מספר ניסיונות להקים מפלגות מרכז, שקרסו והותירו מאחוריהן רק זכרונות עמומים. אבל מסתבר שהמחאה החברתית גרמה לעלייתו של מחנה מרכז אמיתי, הנושא את הדגל הכלכלי/חברתי, ובו נמצאים לפיד וכחלון. יש לשער שלא לילד הזה התפללו אנשי
חד"ש וחבריהם, שיזמו את המחאה, ובכל זאת ניתן לקבוע שהמחאה אכן שינתה את המפה הפוליטית בישראל.