פצצה במחלוקת

חג פורים נחגג כידוע במשתה ובשמחה עדלאידע. ובעצם, מדוע ועל מה החגיגות? האם בגלל הגזירה של המן להשמיד ולאבד את היהודים, גזירה שהתבטלה? האמת, שבימינו ייתכן מאוד שעם כל הפרשנים לענייני שלום, פורים לא היה נחגג כלל ועיקר, ואולי אפילו הופך ליום אבל, משום שלא צלח ביד הוויזתות אצלנו להחריב ולהרוס ולמסור את ארץ ישראל; מזל גדול שלא כולם מתעמקים יתר על המידה בפרשנויות מגילת אסתר לפי שאפשר והדבר היה מביא לביטול החגיגות, קרוב לוודאי שהיועץ המשפטי היה נזעק למנוע את קשקוש הרעשן בהיזכר שמו של המן, אולי אפילו הייתה נשקלת העמדה לדין בעוון הסתה.

גזירת המן התבטלה לא בפורים אלא עוד קודם לכן, וב-י"ד באדר, הנחגג כבר 2,500 שנים, עשו היהודים נקמה באויביהם. בירושלים נחגג פורים ב-ט"ו באדר וזאת משום שאסתר המלכה שאלה בקשה מיוחדת מהמלך אחשוורוש, שהיהודים הגרים בשושן יוכלו להשלים המלאכה ולתלות על העץ את המן ועשרת ילדיו. ואכן בשושן הבירה המשיכו היהודים לנקום באויבים גם למחרת "והיהודים אשר במדינות המלך נקהלו להרוג בשונאיהם חמשה ושבעים אלף"... ומדוע היה חשוב ליהודים לנקום באויביהם, עד כי פורים הפך ליום השמח ביותר שיש ליהודים? הרי אחשוורוש כבר היה לצד היהודים, והמן כבר נתלה על העץ, ומתוך דפי המגילה עולה התשובה החד-משמעית: לולא היינו מענישים את האויב, מי מבטיח היה שלא יקום צורר חדש שישלהב את חייליו לעשות עוד ג'יהאד?

אסתר ומרדכי הבינו כי אם רוצים שקט וביטחון, חייבים להרתיע את האויב לא בגלל יצר הנקמה, אלא כי יש להטיל עליו פחד, כדי שלא יצוצו לו בראש רעיונות שונים ומשונים, כדי שלא יעז עוד להרים יד. מזלם שהמלך בשושן, זה מהבית הלבן, שאולי לא היה מבריק במיוחד (אבל בכל זאת כנראה יותר מהאיש שבאמריקה), בסופו של דבר הבין עניין והגיע למסקנה שיש להציל את היהודים ובכלל להוציא לאויב את החשק לעשות אינתיפאדה נוספת. והוא אכן פעל-כנדרש. הוא לא שלח את ג'ון קרי לתעתע, אלא ציווה כי ישלחו היהודים יד במבקשי רעתם "ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים"... מרדכי ואסתר לא ביקשו פרס נובל לשלום, הם לא דאגו רק לכיסא שלהם, שלום עכשיו לא עניין אותם, הם ביקשו שלום לדורות, שלום של אמת ולא של קורבנות שלום, ועד היום הזה מרדכי ואסתר הם גיבורי העם היהודי.


ומה אצלנו?


אצלנו - פשיטת רגל יהודית, מוסרית, ערכית, אמונית, בכל התחומים. מחנה השלום התבוסתני שכולו צבע אחד וקול אחד וכרגיל מקפד ראשו של כל מי שאינו מאנ"ש (אנשי שלומו) ומנסה בכל דרך לטרפד כל מהלך מוצלח. כמה דיו ואנרגיה ביזבזו בקריאת תגר על "נאום נתניהו שבמחלוקת", הרי האייתולות באירן לא היו צריכים לנקוף אצבע, או לדבר כנגד הנאום מילה אחת, לפי שהתברכו בבגתנים ותרשים שיושבים בכל תחנות הטלוויזיה והרדיו בארץ ישראל ואצל מוזס בבוז'יתון, וכל עניינם הוא מה לכתוב, לדבר ולעשות נגד נתניהו. בפרס של אחשוורוש רצו בגתן ותרש לשלוח יד במלך, אבל רק התלחשו במסתרים, ופה...

כנגד אותו פתשגן הכתב נשלחו רצים ואחשדרפנים אל כל הפחוות (ממשלים) כדי למצוא ידידים דמוקרטים שיכריזו כי ה"נאום" מעליב, מעציב, לא אדיב. כדי שיצילו להם את ההסכם בין אובמה לטהרן. המן אמר לאחשוורוש על היהודים: "ואת דתי המלך אינם עושים", והבגתנים אמרו: את רצון המלך חוסיין אובמה - נתניהו אינו עושה. מה יהיה אם הגרעין האירני לא ינבוט לכדי פצצה גרעינית? נתניהו לא רוצה פצצה? פצצה היה תהיה...

אולי כדאי ללמוד ממרדכי ואסתר שהביאו ליהודים "אורה ושמחה וששון ויקר ובכל מדינה ובכל עיר רבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם", וימי הפורים האלה לא יעברו וזכרם לא ייסוף מזרעם.