בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מערכת הבחירות האחרונה הציפה מספר בעיות יסוד בעלות השלכות ניכרות, הצפויות לעלות שוב במערכות הבחירות הבאות ● הנה כמה מהן לצד רעיונות לפתרונות ארוכי טווח
|
הסוגיות יתעוררו גם בבחירות הבאות
|
|
|
|
|
|
|
תעודת עניות לבתי המשפט [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
למדינה יש חובה להגן על עצמה ממי שמשתמשים במוסדותיה כדי להילחם בה. זועבי רוצה שמדינת ישראל תיעלם, והיא משתמשת בכנסת ישראל כדי לקדם את המטרה הזאת, תוך שהיא נהנית ממשכורת ולשכה ועוזרים וחסינות – כולם על חשבונה ומכוחה של המדינה שהיא רוצה להשמיד | |
|
|
|
העובדה שחנין זועבי נבחרה שוב לכנסת, היא לא תעודת כבוד לדמוקרטיה הישראלית אלא תעודת עניות למערכת המשפט שלה. הגברת הזאת תומכת בטרור – ואת זה קבע בית המשפט העליון, כאשר אישר את השעייתה מפעילות בכנסת. נכון שזו הייתה קביעה רק לצורך ההליך האתי, אבל אני לא מבין מדוע אותה קביעה עובדתית לא הספיקה לאותו בית משפט כדי למנוע ממנה להתמודד בבחירות. לדמוקרטיה יש חובה, ולא רק זכות, להגן על עצמה ממי שמשתמשים בה כדי להרוס אותה. את הלקח הזה למד העולם בצורה הקשה ביותר: הנאצים עלו לשלטון בגרמניה אחרי בחירות דמוקרטיות ובעקבות מהלכים פוליטיים. קל וחומר, שלמדינה יש חובה להגן על עצמה ממי שמשתמשים במוסדותיה כדי להילחם בה. זועבי רוצה שמדינת ישראל תיעלם, והיא משתמשת בכנסת ישראל כדי לקדם את המטרה הזאת, תוך שהיא נהנית ממשכורת ולשכה ועוזרים וחסינות – כולם על חשבונה ומכוחה של המדינה שהיא רוצה להשמיד. חוק יסוד הכנסת מונע התמודדות בבחירות ממי שיש במעשיו או בדעותיו – במפורש או במשתמע – כדי לשלול את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, או כדי לתמוך במאבק מזוין נגד ישראל. מתברר שההגדרות האלו לא מספיק מדויקות ומאפשרות התחמקות מן האיסור (כן, האיסור) על התמודדותו של אדם כזה. לכן, צריך להדק אותן ואולי גם לצרף תקנות שיתנו דוגמאות ויקבעו כללים אמפיריים, כדי שזועבי ודומיה לא יישבו בכנסת ה-21.
|
|
הבחירות נראות כמו משחק בליגת האלופות
|
|
|
|
פתרון אפשרי הוא לקבוע שפעילות כזו חייבת להיעשות במסגרת עמותות, הנתונות לפיקוח רשם התאגידים ומחויבות בהגשת דוחות. | |
איסור כזה ימנע פעילות נקודתית פרטית, כמו למשל פרסום מודעות, אך דומה שזה הפתרון היחיד המתקבל על הדעת | |
|
|
|
לא משנה האם הליכוד צודק או לא צודק בטענותיו על מיליונים שהוזרמו למפלגות השמאל דרך עמותות, כי במצב החוקי הנוכחי – גם הימין יכול לפעול באותה דרך. החוק מגביל תרומות ישירות למפלגות, אבל לא מטיל מגבלה כלשהי על פעילות חוץ-מפלגתית, כל עוד לא ניתן להוכיח זיקה ישירה בינה לבין מפלגה מסוימת. זו בעיה קשה. מצד אחד, יש כאן דרך חוקית לעקוף את חוק מימון המפלגות ולשפוך מיליונים ממקורות עלומים ללא כל פיקוח. מצד שני, הגבלה של הפעילות הזו פירושה הגבלה על חופש הביטוי הפוליטי, צעד שהוא כמובן חמור מאוד במדינה דמוקרטית. פתרון אפשרי הוא לקבוע שפעילות כזו חייבת להיעשות במסגרת עמותות, הנתונות לפיקוח רשם התאגידים ומחויבות בהגשת דוחות. איסור כזה ימנע פעילות נקודתית פרטית, כמו למשל פרסום מודעות, אך דומה שזה הפתרון היחיד המתקבל על הדעת. נכון שהוא יפגע בצורה מסוימת בחופש הביטוי הפוליטי, אך שום חופש אינו מוחלט, ומדובר במגבלה לתכלית ראויה (שמירת חוק המימון) ובמידה שאינה עולה על הנדרש (רוב הפעילות תוכל להתקיים). מכל מקום, הנושא מצריך דיון מעמיק ומתן מענה, כדי שהבחירות לא ייראו כמו ליגת האלופות האירופית: כסף מחו"ל שנשפך ללא הגבלה, ומשנה ללא הכר את חוקי המשחק ההוגן.
|
|
מגבלות חסרות כל משמעות [צילום: AP]
|
|
|
שנים רבות יודעים כולם, שחוקי התעמולה רלוונטיים כיום בערך כמו אסימונים לטלפון ציבורי. המגוחך שבהם: האיסור על תעמולה ברדיו ובטלוויזיה ב-60 הימים הקודמים לבחירות. זה היה איכשהו הגיוני כאשר היו ערוץ טלוויזיה אחד ושתי תחנות רדיו, וזה כמובן חסר כל משמעות בעידן האינטרנט, הטלפון הסלולרי והרשתות החברתיות. משום מה, אף חבר כנסת לא קם ומציע לבטל את החוקים הללו. ההסבר היחיד שיש לי הוא, שהח"כים נהנים מהיכולת לעתור ללא הרף זה נגד זה, לקבל עוד כותרת קטנה ולהטריד עוד קצת את היריב. הם לא מבינים, שהתוצאה היא גיחוך שלהם (שזה לא נורא), של מערכת הבחירות (שגם זה לא נורא) ושל החוק (וזה רע מאוד). הגיע הזמן לעשות מעשה ולהתאים את החוקים למציאות של המאה ה-21, שזה אומר: הכל מותר, חוץ מלשון הרע מובהקת.
|
|
איך הם הגיעו אלינו? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
אני קיבלתי לטלפון הנייד שיחת טלפון מ אלי ישי ומבנימין נתניהו. בני קיבל מכתב ושיחת טלפון ממרצ. שנינו לא רשומים ביחד, בליכוד ובמרצ, ושנינו מעולם לא נתנו להן את פרטי ההתקשרות שלנו. אנשי מרצ אמרו לבני, שהפרטים מופיעים בספר הבוחרים. יכול להיות, אבל עדיין חייבות להיות מגבלות על מה שמותר לשלוח לנו. כידוע, חוק הספאם אוסר לשווק לנו אפילו חבילת סבון ללא אישורנו. מקל וחומר, שהוא צריך לאסור לשווק לנו תעמולה פוליטית ללא אישורנו. אם החוק אוסר זאת – יש לאכוף אותו גם על המפלגות. ואם לא – אז צריך להרחיב אותו כך שיחול גם עליהן. האפשרות השנייה כמובן בעייתית: עוד לא נולד חבר הכנסת שיגביל את עצמו. אז שמשרד המשפטים יציע את זה, ולכל הפחות נראה את הפוליטיקאים מתפתלים בניסיון להסביר מדוע הם מתנגדים: אם הם מטרידים אותנו, אז מגיע לנו גם ליהנות קצת.
|
|
ההחלטה צריכה לעבור מסננת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
ראוי לקבוע שדוחות בעלי השלכות פוליטיות לא יתפרסמו ב-30 הימים שלפני הבחירות. מאחר שהבחירות נקבעות כ-100 ימים מראש, זה יתן למבקר די זמן להשלים ולפרסם דוחות שבהכנה, בלי שתהיה אפילו מראית עין של התערבות בבחירות | |
|
|
|
התשובה לשאלה האם לפתוח בחקירה או להגיש כתב אישום נגד מועמד לכנסת בסמוך לבחירות, היא סבוכה. מצד אחד, מותר לציבור לקבל את כל המידע וחובה למנוע שיבוש מהלכים בשל עיכובים מיותרים. מצד שני, חקירה כזו עלולה להוות התערבות של רשויות אכיפת החוק בהליך הדמוקרטי, ולהשפיע עליהן הרבה לפני שיש פסק דין. הפתרון לבעיה זו כרוך בפתרון לבעיה נוספת הקשורה לחקירות נגד אישי ציבור: באיזה שלב ראוי שיפרשו מתפקידיהם. ההתלבטות כאן היא דומה: מחד-גיסא, לא ראוי שחשוד יישא בתפקיד ציבורי בכיר, ולו רק משום שראשו אינו נתון לתפקידו; מאידך-גיסא, הוא לא הורשע וחייבת לעמוד לו חזקת החפות. ההצעה שלי לבעיה השנייה: למנות שופט בדימוס לשופט חוקר שילווה את החקירה, וייתן חוות דעת על טיב הראיות לכאורה; ועדה ציבורית, דוגמת הוועדה להשעיית ראשי ערים, תחליט האם על הנבחר להשעות את עצמו ולכמה זמן. באופן דומה אפשר לטפל בחקירות ובכתבי אישום בזמן בחירות. מובן, שאם מדובר בחקירה סמויה – גם התהליך הזה צריך להיות סודי. המשטרה תציג את הראיות לכאורה בפני שופט בדימוס, הוא יחווה את דעתו, וההחלטה האם ומתי לפתוח בחקירה, להמשיך בה או להגיש כתב אישום, תהיה בידי שלושה אנשי מקצוע בלתי תלויים. אפשר למנות שופטים בדימוס, אולי סניגור בכיר, אולי פרקליט מדינה לשעבר, ובכל מקרה – שההחלטה תעבור מסננת אוביקטיבית. כך יהיה איזון בין צורכי החקירה, השוויון בפני החוק, אמון הציבור ושמירת טוהר ההליך הדמוקרטי. סוגיה נוספת היא פרסום של דוחות מבקר המדינה בעניינים העשויים להשפיע על הבחירות (ע"ע מעונות ראש הממשלה ומחירי הדיור). הסוגיה מתעוררת משום שבשל ריבוי הדוחות, המבקרים האחרונים לא יכולים להסתפק בדוחות השנתיים אלא מפזרים אותם לאורך השנה. המצב האידיאלי הוא לקבוע בחוק שהמבקר יפרסם מדי שנה שני דוחות בתאריכים קבועים מראש, יתמצת אותם, יתמקד בעיקר ואז יכלול הכל באותם שני פרסומים. אם זה אינו אפשרי, ראוי לקבוע שדוחות בעלי השלכות פוליטיות לא יתפרסמו ב-30 הימים שלפני הבחירות. מאחר שהבחירות נקבעות כ-100 ימים מראש, זה יתן למבקר די זמן להשלים ולפרסם דוחות שבהכנה, בלי שתהיה אפילו מראית עין של התערבות בבחירות.
|
|
היועצים רק מייעצים [צילום: יוסי זליגר]
|
|
|
נושא משפטי נוסף הוא המגבלות שהטיל יהודה וינשטיין על פעולות הממשלה מאז הוחלט על פיזור הכנסת. למעשה, וינשטיין הפך להיות השליט העליון של המדינה בשלושת החודשים האחרונים, וזאת מבלי שחוק כלשהו העניק לו את הסמכות הזאת. אבל לך תתווכח עם היועץ המשפטי ערב בחירות, ובמיוחד כאשר הוא גם ראש התביעה הכללית – ודי לחכימא ברמיזא. כל נושא הייעוץ המשפטי מצריך רפורמה מקיפה, ולא כאן המקום לדון בה. במסגרת זו, צריך לקבוע כללים ברורים וידועים מראש לגבי החלטות של הממשלה עד להקמתה של הממשלה הבאה. באופן עקרוני, המגבלות צריכות להיות החריג; לא ייתכן שיהיה ואקום שלטוני ולא ייתכן שפעולות של הדרג הנבחר יהיו כפופות לאישורו של הדרג הפקידותי. מאחר שהיועצים המשפטיים נוטים לאימפריאליזם, כדאי שהכללים הללו יהיו מאוד פרטניים ויירדו עד לרמת הדוגמאות הספציפיות. הגיע הזמן להחזיר את השלטון למי שאמור לשלוט, ולהחזיר את היועצים למעמד של ייעוץ.
|
|
תאריך:
|
20/03/2015
|
|
|
עודכן:
|
20/03/2015
|
|
איתמר לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
היהודי הניצחי
|
20/03/15 12:23
|
|
|
|
בני בנקר
|
20/03/15 15:01
|
|
2
|
|
בני בנקר
|
20/03/15 13:07
|
|
|
|
יוסי מ
|
20/03/15 14:38
|
|
3
|
|
קוזב
|
20/03/15 15:25
|
|
4
|
|
שופטים -שחיתות
|
20/03/15 18:59
|
|
5
|
|
וינטר הניה
|
20/03/15 20:04
|
|
השבוע מדינת ישראל חוותה את סיפור בלעם גרסת המאה ה-21. באו לקלל ויצאו מברכים.
|
|
|
ראש הממשלה בנימין נתניהו מפר את הבטחת הבחירות הראשונה שלו שלא תקום מדינה פלשתינית, והכחיש בראיונות לפוקס ולאן-בי-סי כי הוא מתנגד להקמת מדינה פלשתינית.
|
|
|
דחיתי את שיחתי ביומיים כדי ליהנות מן המותרות של החוכמה שלאחר הבחירות, לברך ברכת הגומל על הסרת הצל המאיים של אוסלו שנייה מעל ארץ ישראל וברכת שהחיינו על שזכינו לראות בניצחון האתוס היהודי הלאומי בארץ ישראל. כי סוד הצלחת קמפיין ה'גיוואלד' של נתניהו הוא סירוב העם לראות את ירושלים מחולקת, מאה אלף יהודים מגורשים ומדינה פלשתינית מוקמת על חורבות מאות יישובים יהודיים. 'גיוואלד' פירושו - "הצילו!", ומן התסריט המפלצתי הזה ברחו מאות אלפי בוחרים אל תוך זרועותיו הפתוחות של נתניהו. זה מה שהביא לו את הניצחון, זה - ולא הקמפיין המזהיר של הליכוד. לא היה כזה.
|
|
|
ברשומה הקודמת, והקצרה לשם שינוי, הבאתי ציטוט מרשומה קודמת שלי. מדי פעם בפעם אני עושה זאת, אולי בין היתר כדי לחדד את הזיכרון במרום שנותיי. יומיים לאחר הבחירות, אני עושה זאת שוב. ב-14 בדצמבר 2014 העליתי רשומה בשם "מילה זאת מילה של אבר כרות". כותרת המשנה הייתה כזבים ומרמה שרווחים בחברה והפכו כמעט לנורמה.
|
|
|
גזרתי על עצמי שתיקה במסגרת הבחירות האחרונות. כעת, הגיעה השעה לדבר. בחירות כל שנתיים אינן ראויות לאף מדינה ובטח שלא למדינתינו. כך סברתי וכך אני סובר כעת.
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
דן מרגלית
לרוע מזלו של חליוה הכשל התממש בתקופת כהונתו כראש אמ"ן עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|