דחיתי את שיחתי ביומיים כדי ליהנות מן המותרות של החוכמה שלאחר הבחירות, לברך ברכת הגומל על הסרת הצל המאיים של אוסלו שנייה מעל ארץ ישראל וברכת שהחיינו על שזכינו לראות בניצחון האתוס היהודי הלאומי בארץ ישראל. כי סוד הצלחת קמפיין ה'גיוואלד' של נתניהו הוא סירוב העם לראות את ירושלים מחולקת, מאה אלף יהודים מגורשים ומדינה פלשתינית מוקמת על חורבות מאות יישובים יהודיים. 'גיוואלד' פירושו - "הצילו!", ומן התסריט המפלצתי הזה ברחו מאות אלפי בוחרים אל תוך זרועותיו הפתוחות של נתניהו. זה מה שהביא לו את הניצחון, זה - ולא הקמפיין המזהיר של הליכוד. לא היה כזה.
לא לחינם ברחו מפלגות השמאל בתעמולת הבחירות שלהן אל הנושאים החברתיים והכלכליים. הן הצניעו את המסר המדיני, מפני שידעו שהעם אינו מסוגל לעכל אותו. לכן גם החביאה מפלגת העבודה את שמה מאחורי שלט הפרסומת "מחנה ציוני".
ולא לחינם גם "הרשימה המאוחדת", הערבית, עסקה בכל פניותיה בעברית, לפחות, יותר במאבק על שווי זכויות לערבים והטבת מצבם מאשר בפלשתין.
ולא לחינם גם ליברמן, לאחר ניסיון כושל לשחק אותה בשמאל, סובב ברגע האחרון את ההגה ימינה - מיהר להצטלם במערת המכפלה ודרש עונש מוות למחבלים. גם הוא הרגיש, לאן הרוח נושבת.
ולא לחינם
אריה דרעי, מגדולי השועלים הפוליטיים, היה אולי הראשון שהודיע בפומבי שש"ס תמליץ על נתניהו. והוא עשה זאת, כשכל הסקרים הבטיחו עדיין ניצחון לשמאל והתקשורת העוינת הסתערה על ראשו של נתניהו.
והעיקר: לא לחינם עשה נתניהו תפנית חדה ימינה - התחייב שלא תהיינה נסיגות וביטל את נאום בר-אילן. יום לפני הבחירות הצהיר בפני אריאל כהנא מ-nrg: "אם אני אהיה ראש ה
ממשלה, לא תקום מדינה פלשתינית". האם אלה הן מלים בעלמא, ולנתניהו הרי אין רקורד מזהיר ביותר כמקיים הבטחות? לא! 'הפה שאסר הוא הפה שהתיר', וגם להפך: קביעת עמדה מדינית מפי ראש ממשלה, גם בעל פה, היא מעשה מדיני. וכשם שנאום בר-אילן היה בדיבור-פה בלבד, וראו איזה הרס גרם, כך ביטולו, אפילו בעל פה, הוא הרה תוצאות. מה גם, שהמהפך המדיני הזה קיבל יום אחד לאחר מכן אישור גורף במשאל העם הכי מחייב: הבחירות הכלליות לכנסת.
זה המקום להכיר תודה למי שתרמה תרומה מכרעת לניצחון נתניהו והטביעה עליו את החותם הברור של ניצחון הימין, הלא היא דניאלה וייס - אייקון בתנועת המתנחלים ומנהיגה עשויה ללא חת. בעצרת שהתעקשה לקיים נגד עצת כל מביני הדבר, היא חוללה את המפנה במצב הרוח, ששם ללעג את כל הסקרים והתחזיות. לא רק בעצם קיום העצרת מדובר, כי אם בהכוונתה נגד כיוון הרוח, רוח הנכאים, רוח ההודאה באשמה, שאשפי הספין של השמאל הפיחו בעם: הכל שחור ורקוב, העם אומלל והכלכלה הרוסה. רומא בוערת, וראש הממשלה, אשתו מתעשרת מפדיון בקבוקים ריקים.
דניאלה, באינטואיציה נכונה, הכתיבה לעצרת רוח של אופטימיות ואפילו עליצות, כיאה למדינה עם תוחלת חיים מהארוכות בעולם, עם כלכלה מן המפותחות בעולם, עם מדד-אושר מן הגבוהים בעולם, שהעולם המערבי מתקנא בפריון הילודה ובמוראל הלאומי שלה. הפער בין שתי העצרות, עצרת השמאל שזייפה אומללות והקרינה שנאה ובקושי מילאה את הכיכר שבוע לפני כן, לעצרת של דניאלה שגדשה את הכיכר בהפגנת עוצמה רוחנית וביטחון בעתיד, אמר את הכל. נשבר הקסם והתפוגג כישוף המרה השחורה שהתקשורת העוינת היפנטה בה את המוראל הלאומי, ומאותו הלילה השתנתה המגמה והחל הטיפוס כלפי מעלה.
נמצאו פרשנים הוגנים, שבניתוח התוצאות הצביעו בכנות על הגורם שתרם יותר מכל לניצחון הליכוד: ציבור המתנחלים. חלפו הימים, בהם השמאל חגג על מיעוט קולות המתנחלים שניתנו לליכוד בקלפי לעומת ריבוי ייצוגם במוסדותיו. הפעם,
הבית היהודי הנחשב למפלגת המתנחלים דימם קשות לטובת הליכוד. וגם ספק רב אם הליכוד היה מרים את העצרת הזאת, שהפגינה - לראשונה בכל מערכת הבחירות - את כוחו האמיתי של הימין. וזה הזמן לומר זאת בפה מלא: הליכוד שואב את השראתו הרוחנית ממפעל ההתנחלות. הוא הביטוי הממשי בשטח לדגל הציוני שהוא מניף.
הדברים הללו אינם באים לנפח לנו את החזה, כי אם להזהיר מפני הנטייה האנושית לשכוח את מי שמיטיב עמך, כי לא נעים להיות חייב תודה. מה גם, שלחצי אימים עלול אובמה ועלולים האירופים להפעיל כדי להחזיר את נתניהו לתלם "שתי המדינות", ובמוקד תעמוד דרישה אולטימטיבית להקפאת הבנייה בהתנחלויות. כלומר, המתנחלים אמורים לשמש כ'תרנגול הכפרות', לכפר על ניצחון נתניהו בבחירות שהוא לרועץ לתוכניותיהם. מה יעשה נתניהו? האם ינסה לפצות את אובמה על 'חטא' התמרדותו בנושא האירני באדמת ארץ ישראל ומתיישביה, וכל ההבטחות ושינויי הקו לא היו אלא לצרכי הבחירות בלבד, כפי שכבר היו דברים מעולם? או שמא - הנאום בקונגרס וההתנערות מנאום בר-אילן יהיו מאפיינים חדשים לממשלת נתניהו הרביעית והניצחון המפואר שהוא והליכוד ניצחו בבחירות ישדר לאובמה ולעולם את המסר הגואל, שאין אנו 'רפובליקת בננות', את עמנו לא קונים בגשם של דולרים שמורידים על עמותות פיקטיביות שצמחו כפטריות, וגם תחת איום בסנקציות לא נפר נדר שנדרנו לפני 2,600 שנים: "אם אשכחך ירושלים"...
ועוד יש להזכיר, שהבית היהודי גם עם שמונה מנדטים, עדיין יש לו ווטו למקרה של סטייה מן הדרך. בלעדיו, למרות ניצחונו הגדול, אין לנתניהו רוב.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
