המו"מ הקואליציוני טרם החל, אבל כמה מן השותפות העתידיות בממשלה ה-34 כבר מפזרות את דרישותיהן. הללו רוצים את תיק האוצר, זה מדבר על תיק הביטחון ואין בלתו, אחרים שמו עיניהם על משרד הפנים וכן הלאה. הדרישות כמובן רבות ואף סותרות, ובכל זאת - דבר אחד משותף להן: התעלמות מוחלטת מחוק יסוד הממשלה.

בקדנציה הקודמת הוביל יאיר לפיד שני שינויים מבורכים בחוק יסוד זה. האחד: מספר השרים, כולל ראש הממשלה, לא יעלה על 19. השני: לא יהיו שרים בלי תיק. חייבים לומר, שגם קביעת מספר השרים הביצועיים על 18 מהווה ויתור משמעותי מבחינת יעילות. שהרי כדי להגיע למספר זה, נוצרו משרדים משונים וחסרי כל צורך, כמו איומים אסטרטגיים, הנגב והגליל, ירושלים, שיתוף פעולה איזורי ועוד.

פרופ' ק' נורתקות פרקינסון, גדול המומחים אי-פעם למינהל וביורוקרטיה, ניתח כבר בשנות ה-50 בספרו "החוק" את שאלת הגודל האופטימלי של ועדות בכלל וממשלות בפרט. הוא הראה, כי במקור הורכבו הקבינטים מחמישה חברים בלבד, והם היו יעילים ומוצלחים. אלא שעד מהרה החל המספר לצמוח - ולא משיקולים ענייניים, אלא בעיקר מצורכי כבוד ו/או בלימת אופוזיציה. וכך, מוכיח פרקינסון במספרים שלא ניתן להתווכח עליהם, ככל שגדל מספר החברים - כך פחתו היעילות, ההשפעה ואפילו ההצדקה לעצם קיומו של אותו גוף.

התוצאה הייתה, שגופים מסורבלים אלו יצרו בתורם ועדות בנות חמישה חברים, שהן אשר ניהלו את העניינים הלכה למעשה. גם אנחנו מכירים את זה: הקבינט המדיני-ביטחוני, ה"מטבח", ה"מטבחון" ושאר שמות. ואילו הממשלה כולה, הגיע פרקינסון למסקנה, היא בדרך כלל בת 16 חברים; מעל 20 היא כבר אינה מושלת.

מבחינה תפקודית, צריך לא יותר משמונה משרדים - כאלו שיש להם אחריות מעשית להפעלת מערכות ציבוריות חיונית: הביטחון, החוץ, האוצר, הפנים, המשפטים, החינוך, הבריאות והתקשורת. כל השאר, כך נגלה אם נסתכל עליהם אפילו במבט שטחי, אינם אלא כלי להעברת כספים מהאוצר או זרועות פיקוח מנופחות שיכולות להיכנס תחת משרדים אחרים. דוגמאות? בבקשה: משרד הכלכלה מעביר כסף מהאוצר למפעלים, משרד החקלאות עוסק בבריאות של החי והצומח, משרד התרבות הוא מחלקת-משנה של משרד החינוך, המשרד לביטחון הפנים ממילא עובד בצמוד למשרד המשפטים. אפשר להמשיך הלאה משרד-משרד, אך העיקרון ברור.

אז נכון שאיננו חיים בעולם אידילי, ומספר חברי הממשלה לעולם לא יהיה שמונה (שבעת השרים פלוס ראש הממשלה). בעולם המורכב של המאה ה-21, בהחלט יש מקום לעוד התמחויות ובעיקר כדאי שיישמעו עוד דעות. אך אין צורך ללכת לקיצוניות השנייה של עוד ועוד שרים, חלקם כאמור במשרדים ששמותיהם מלמדים על חוסר נחיצותם, וחלקם אפילו בלי זה - דהיינו: שרים בלי תיק.

תראו מה קורה עכשיו, במגעים הראשוניים להקמת הממשלה הבאה. הבית היהודי וכולנו מדברות על שלושה שרים לכל אחת; ישראל ביתנו מדברת על שניים. המשמעות היא, שהמפתח הנדרש הוא שר אחד לכל שלושה חברי כנסת - דהיינו 22 שרים לקואליציה של 67-66 ח"כים. אבל החוק הרי מגביל את המספר ל-18, אז מה יעשו? עניתם נכון: ישנו את החוק. בסך-הכל מדובר בחוק יסוד, אז מה הסיפור; הרי כבר שינו את המספר הזה שוב ושוב ושוב ושוב, הכל לפי הצרכים הפוליטיים והאנוכיים הנקודתיים. אז ביטלו את השרים בלי תיק; הפה שאסר הוא הפה שהתיר, והכנסת יכולה להחיות את המוסד המיותר והבזבזני הזה.

זהו איתות שלילי ביותר ואולי הדרך הגרועה ביותר בה יכולה ממשלה כלשהי להתחיל את דרכה. כי מה אומרים לנו? עם כל הכבוד לחוק (ואין כבוד), אנחנו נשנה אותו לפי איך שבא לנו. ועם כל הכבוד לחוק יסוד (ואין כבוד), אנחנו נרמוס אותו כל שני וחמישי לפי הצרכים המשתנים. כי מה זה חוק לעומת פוליטיקה, ומה זה חוק יסוד לעומת היסודות הכימיים של כבוד ואגו.

אחת הבעיות החמורות ביותר של החברה בישראל היא הפיכת החוק לאופציה, התפיסה שמקיימים חוק רק אם אין ברירה, המחשבה שהחוק מיועד להגביל אחרים ולא אותי. זה מתחיל באופניים שנוסעים על המדרכה, נמשך בהתעלמות מדיני המכרזים ומסתיים בשחיתות שלטונית. זהו איום על עצם קיומה של המדינה, משום שאנרכיה הרסנית הרבה יותר מכל טיל גרעיני. וכאשר ממשלה יוצאת לדרך כתוצאה ישירה של הפרת החוק הקיים והפיכתו לאות מתה - היא מאותתת לאזרחים: גם לכם מותר. כי אם חוק יסוד הממשלה אינו מחייב את הממשלה, למה שפקודת מס הכנסה תחייב את האזרחים ושחוקי התעבורה יחייבו את הנהגים? אם השרים פטורים מהחוק החל עליהם, אני ודאי פטור מהחוק החל עלי.

מה שיש לנו כבר כעת, פחות מ-48 שעות לאחר סגירת הקלפיות, הוא ראשי מפלגות שכל מה שמעניין אותם הוא טובתם האישית. יעילות הממשלה? הס מלהזכיר. כספי הציבור? לא חשוב. שמירת החוק? זה לא בשבילם. ממשלה שזוהי הצורה בה היא באה לאוויר העולם, מאבדת את כוחה המוסרי ברגע בו היא נושמת את נשימתה הראשונה.

חובתו של בנימין נתניהו להצהיר ברגע בו יקבל את המנדט להרכבת הממשלה: אני שומר על החוק. 18 שרים זה ממילא יותר מדי, אז אין סיכוי שיהיו אצלי אפילו 18.1 שרים. שרים בלי תיק זה דבר מיותר לחלוטין, אז אצלי לא יהיה אפילו חצי שר כזה. בלי הצהרה כזאת, שכמובן תגובה בעמידה תקיפה על קיומה, תהיו בטוחים שנקבל ממשלה מנופחת, מסורבלת ובעיקר - רומסת חוק.