באחד הראיונות בטלוויזיה (לא זוכר באיזה ערוץ) הודתה
שלי יחימוביץ' בלהט כי מפלגתה נחלה תבוסה ברורה המחייבת חשבון נפש אמיתי אכזרי ונוקב, או משהו בדומה לכך. זה אולי נשמע מרשים ומרגש, אך רצוי שהשומע שאינו בקי יכיר את הז'רגון הפוליטי. חשבון נפש נוקב בשפה פוליטית משמעו - בוז'י הרצוג נכשל וחייב ללכת הביתה ויש מועמד/ת להחליפו - נחשו מי?
הטיעון הזה מזכיר לי אירוע אחר במפלגת העבודה של פעם כשהייתה מפלגת שלטון. נטען באחת ההזדמנויות שיש הכרח "לרענן" את שורות ה
ממשלה. כששמע זאת אחד השרים הוותיקים הוא טען מיד שהכוונה לרענן אותו מהממשלה והוא צדק. ככה זה עם פוליטיקאים למונחים כמו "חשבון נפש" "שיקום המפלגה" "התחדשות רעיונית" ו"רה-ארגון" יש בדרך כלל משמעות סכינאית ואסור לטעות בכוונה.
כאן המקום לומר לשלי יחימוביץ' בפשטות שתוצאות הבחירות הן הצלחה למפלגת העבודה, הצלחה שרק האשליה המטופשת לפיה המפלגה יכולה לחזור כמפלגת שלטון היא המעיבה עליה. לכל מי שמכיר את המציאות הפוליטית בישראל ברור מזה שנים שמפלגת העבודה אינה יכולה לחזור להיות מפלגת השלטון לעת הזאת ואולי לעוד שנים רבות-אם בכלל.
הפוטנציאל האלקטורלי של מפלגת העבודה במאה העשרים ואחד נמדד ב-19 מנדטים בשיא ו-13מנדטים (
אהוד ברק) בשפל. יחימוביץ' עם כל הפעילות החברתית הנמרצת הביאה את המפלגה ל-15 מנדטים בעוד שיאיר לפיד, שבאמת לא עשה כלום, זכה ל-19 מנדטים בקלות באותן בחירות.
ייתכן שזה לא צודק ואפילו מרגיז אבל זו עובדה. עובדה נוספת מצערת היא שהשכבות החלשות אינן מצביעות למפלגת העבודה וזה לא בגלל
יאיר גרבוז. המציאות הזאת אינה מחייבת חשבון נפש, אלא אולי, חשבון רווח והפסד די פשוט.
הישגו של הרצוג בבחירות היהמרשים ועולה בהרבה על הישגיה של שלי יחימוביץ'. מפלגת העבודה (עם תרומה לא גדולה של לבני) עלתה ב-9 מנדטים. גוש השמאל הכולל את מרצ עלה מ-27 מנדטים ל-29 מנדטים -בקיצור מפלגה, הדועכת בתהליך מודרג,בכל זאת שמרה על כוחה ואף הגדילה אותו.
בכל הנוגע לתמונת הגושים סקרי דעת הקהל לא הכזיבו ועד עצם היום אני לא מבין כיצד סבר מישהו שהרכבת הממשלה תוטל על הרצוג. גוש הימין- חרדים- דתיים לאומיים ירד מ-61 ל-57 מנדטים, אולם היה ברור מלכתחילה שכחלון שייך לגוש הימין ועובדה זו מכריעה את הכף והייתה ברורה עוד לפני הבחירות.
איני יודע אם נתניהו מתכוון להזמין את מפלגת העבודה לממשלה. אומנם הוא חזר והצהיר גם לאחר הבחירות שאין לו כוונה כזו, אבל זכור לי גם כיצד אהוד ברק נשבע לאחר תבוסתו ב-2009 שפניו לאופוזיציה,מה שלא מנע ממנו ואפילו מהרצוג לזנק לזרועות ממשלת נתניהו. אם יחליט נתניהו להזמין ברצינות את מפלגת "
המחנה הציוני" לממשלה לטעמי הוא יפעל בכך בחכמה וראוי שמפלגה זו תבחן את הצעה כזו, אם תועלה, בכובד ראש ובחיוב.
