בדיוק לפני חודש פרסמתי מאמר באתר זה, בו הזהרתי שמא סופה מדינית מתרגשת על ישראל בגלל התעקשותו של נתניהו לנאום בפני הקונגרס בניגוד לעמדת ממשל אובמה. דבריי לא התקבלו באהדה רבה, בלשון המעטה, בקרב הקוראים. היו שהלעיגו, היו שגידפו, היו שקיללו. עבר חודש ימים, היו בחירות, נתניהו והימין ניצחו ניצחון מוחץ, אלא שהסופה שהתמהמהה, החלה להראות את סימניה הראשונים.
דברי אובמה על נתניהו, בפני מצלמות הטלוויזיה ולא בהיחבא, חריפים ביותר. גם אנשי הנשיא לא חסכו את שבט לשונם מדברי נתניהו והתנהגותו הן במהלך מערכת הבחירות והן לאחר מכן. בדיפלומטיה שבין ידידות, מתקפה מסוג זה אינה ידועה. אפילו דוברים של הימין בישראל, כולל פוליטיקאים ואנשי תקשורת, המומים מדברי אובמה וצוותו, במיוחד לאור העובדה שיש בלבם על כך שהנשיא האמריקני תוקף את הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
את הנעשה אין להשיב. הנזק שנתניהו גרם ליחסים בין שתי המדינות עצום. ועדיין היד האמריקנית עוד נטויה. זו רק ההתחלה. ממשלת נתניהו הרביעית עדיין לא קמה, אך בארה"ב יש היודעים להגדירה כמסוכנת ביותר שהייתה בישראל. ודאי אלה אשר יקראו את הדברים, כהרגלם יבטלו את העובדה הזו, כי הרי לא ייתכן שנשיא אמריקני או מישהו בממשל הנוכחי יוכל נגד נתניהו הגבר.
לא טמבלים גמורים אמירתו של אובמה שעל ארה"ב לשנות את האסטרטגיה שלה כלפי מדיניותה להתקדם בתהליך הקמתה של המדינה הפלשתינית כפי שנתניהו התחייב בנאום בר-אילן וגם לאחר הבחירות הנוכחיות, חמורה ביותר לישראל. נתניהו היה הראשון שהבין את השטות שעשה באומרו במהלך ימיה האחרונים של מערכת הבחירות, שאין בכוונתו להתקדם לקראת הקמת מדינה פלשתינית, לכן מיד לאחר ניצחונו החל להסביר שבעצם הוא אינו נגד הקמת מדינה פלשתינית אלא שהתנאים לכך לא הבשילו.
נתניהו סבור שהאמריקנים הם טמבלים גמורים, וניתן לעבוד עליהם כל הזמן. ולא היא. נתניהו הבין שגם דיבורים רמים על בנייה בירושלים בהיקפים שלא היו כמותם, הם דיבורים בעלמא. מן הדיווחים שהודלפו לתקשורת, מתברר שנתניהו הקפיא את הבנייה בהר חומה בירושלים. נכון, זו יכולה להיות הקפאה טקטית, עד יעבור זעם, אך האמריקנים כבר הסירו את הכפפות. אם נחזור לראיון בו אמר אובמה שהוא אינו מאמין להכחשות המגיעות מירושלים לגבי המדינה הפלשתינית, הרי שאובמה אומר, במילים אחרות, שנתניהו שקרן.
כמו אוויר לנשימה הווטו האמריקני שהציל את ישראל מהסתבכות בינלאומית אינו מובטח עוד. הממשל הודיע זאת מפורשות. אז יכולים לבוא נתניהו, שטייניץ ודומיהם, ולטעון טענות הפוכות, אלא שהזמן יוכיח מי צדק. לאמריקנים תכונה בלתי ישראלית בעליל: הם אינם שוכחים ואינם סולחים על פגיעה בהם. אנשי ימין בטוחים בעצמם וודאי ידחו את הטענה שהממשל עלול להגיב בצורה מאוד כואבת לישראל. ברם, לפי מיטב הבנתי, אותם גורמים ימניים בישראל אינם סמוכים לאוזנו של אובמה וממשלו.
נאומו של ראש הממשלה בפני הקונגרס נועד לתקוע מקלות בגלגלי המדיניות האמריקנית כלפי אירן ולו רק כדי שנתניהו יזכה לעוד כמה מנדטים. אז נתניהו יהיה ראש הממשלה, שר החוץ ליברמן ודאי יעשה פלאים לשיפור היחסים עם ארה"ב, שר-העל לעניינים כאלה ואחרים, בנט, לא ישב בשקט נוכח ההתפרצות האנטישמית של ממשל אובמה, ושרת הבינוי,
מירי רגב, תעשה אצבע משולשת לאמריקנים כאשר יבואו בטענות על בנייה בלתי חוקית. זו דוגמה לעמידה על האינטרסים הישראלים.
הבעיה הקטנה היא שישראל זקוקה לאמריקה כאוויר לנשימה. שאלו את הרמטכ"ל, את ראשי התעשיה האוירית והצבאית, את ראשי ארגוני הביטחון האחרים. מה יעשה נתניהו במצב שבו הסופה תתגבר, ויש סיכוי לא קטן לכך? לימניים הגאים פתרונות.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
