ניסיון לרבע את המעגל

ערב הסעודית תצליח לגבש חזית סונית?

התחממות ביחסי ערב הסעודית וטורקיה, על-אף שנועדה לבלום את התחזקות אירן באזור, אינה מבשרת בהכרח טובות לישראל. על-רקע המשבר ביחסים בין ישראל לטורקיה, הכנסתה של אנקרה לציר הסוני שמובילה ערב הסעודית עלול להביא להחרפת מוקדי החיכוך בין ציר זה לישראל

המכון למחקרי ביטחון לאומי מאמרים העולם הערבי תגובות
רשימות קודמות
בחירות 2015
ממשלה חדשה: ההימנעות מן הצפוי
השלכות הסכם שיכיר באירן כ'מדינת סף גרעינית'
אתגר למשקי הנפט במפרץ
ישראל, חמאס וחיזבאללה במסלול התנגשות

לאור ביקור נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בערב הסעודית בתחילת מרס 2015 ופגישתו עם המלך החדש, סלמן בן עבד אל-עזיז, דובר בשני הצדדים על פתיחת דף חדש ביחסים בין המדינות. ארדואן הינו אחד מבין מספר ראשי מדינות שפקדו את ריאד לפגישות עם המלך החדש. קדמה לביקורו בממלכה פגישה בין המלך סלמן ונשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, ולאחריו התקיימה פגישה בין המלך לבין ראש ממשלת פקיסטן, נוואז שריף. כן דווח, כי מתנהלים מגעים בין חמאס לבין ערב הסעודית וכן שחאלד משעל צפוי לבקר בממלכה.

רצף פגישות זה, על-רקע החשש מהתחזקות מעמדה של אירן באזור, הוביל פרשנים לשוב ולדבר על ניסיון להקמתה של ברית סונית לצורך בלימת השפעתה של אירן ושלוחיה במרחב. פגישות אלה היו תשתית לגיוס תמיכה לקראת ההתערבות הצבאית, בהובלתה של ערב הסעודית, בתימן. בעקבות ביקורו בערב הסעודית אמר ארדואן ש"מצרים, ערב הסעודית וטורקיה - השלישייה הזו - הן המדינות הכי חשובות באזור. יש לכולנו את החובה לפעול למען השלום, הרגיעה והרווחה של האזור". עם זאת, אם ברית סונית מסוג זה אמורה להישען בראש ובראשונה על טורקיה ומצרים לצד ערב הסעודית, ניכר כי היריבות הקשה הקיימת כיום בין טורקיה למצרים תשתית את החזית הזו על בסיס רעוע.

נראה שההסכם המתגבש בין אירן למעצמות בנושא הגרעין, לצד התפקיד הפעיל של האירנים בסוריה, בלבנון באמצעות חיזבאללה ובעירק במאבק מול דאעש, וכן התחזקות השיעים-החות'ים בתימן, הובילו את הסעודים להכרה שהם זקוקים לטורקיה בחזית שהם מנסים לגבש אל מול אירן. ערב הסעודית ממשיכה גם במדיניות של השקעות עתק במצרים, שתכליתה לשמור על היציבות במדינה זו ולהשיג השפעה על שלטון א-סיסי. בוועידת הפיתוח הכלכלי של מצרים, שנערכה במחצית מרס בשארם א-שייח', ערב הסעודית בשיתוף עם כווית ואיחוד האמירויות הבטיחה העברה של עוד כ-12 מיליארד דולר למצרים - מה שמביא את הסיוע של מדינות המפרץ לא-סיסי לכ-23 מיליארד דולר. נראה שהשקעה זו כבר נושאת פרי בדמות ההשתתפות הפעילה של מצרים בקואליציה הפועלת בתימן בהנהגתה של ערב הסעודית.

טורקיה משפרת יחסים

טורקיה, מצדה, מבקשת את קרבתה של ריאד על-רקע בידודה היחסי באזור. איתותים לרצון בשיפור היחסים עם ערב הסעודית ניתן היה לראות בהחלטה של ארדואן לקטוע את ביקורו באפריקה על-מנת להשתתף בהלווית המלך עבדאללה, וכן בהכרזה על יום אבל בטורקיה על מותו של המלך. טורקיה זקוקה לערב הסעודית על שום כישלונותיה הרבים בתחום מדיניות החוץ וכן משיקולים כלכליים - הצורך בהשקעות סעודיות.

היקף הסחר בין טורקיה לערב הסעודית הגיע ב-2014 ל-7 מיליארד דולר ויש לו פוטנציאל צמיחה נוסף, כך ששתי המדינות הציבו לעצמן את היעד של הגעה להיקף סחר של 20 מיליארד דולר עד שנת 2018. הצמיחה בתיירות גדלה בשלושים אחוזים בהשוואה ל-2013, והגיעה ליותר משלוש מאות אלף תיירים סעודים בטורקיה. (עם זאת, אם כפי שמסתמן לא יחודש באפריל 2015 ההסכם בין טורקיה למצרים, שמאפשר למשאיות טורקיות לעבור בשטח מצרים ולעקוף את המעבר בתעלת סואץ, יתייקר משמעותית הסחר בין המדינות ותקטן כדאיותו.) יש לציין, שהצלחתה של ערב הסעודית לכופף את ידה של קטר ולאלצה לנסות ולשפר את יחסיה עם מצרים הובילו להיחלשותו של ציר טורקיה-קטר, שעוד במהלך 'צוק איתן' ספג מהלומה על-רקע הדומיננטיות המצרית.

"אתה בוודאי מתבדח"

הניסיון להקים ברית סונית על-רקע אתגרי הטלטלה בעולם הערבי וההתעצמות בכוחה האזורי של אירן אינו חדש. למעשה, כבר ב-2011 ניתן היה לראות ניסיון כזה, אך הוא לא צלח בין השאר בשל הכישלון להביא להפלתו של משטר בשאר אל-אסד בסוריה ולאחר מכן לאור חילופי השלטון במצרים - תפיסת השלטון בידי הצבא מידי 'האחים המוסלמים'. יתרה מכך, לטורקיה ולערב הסעודית אין מסורת של יחסים טובים, שעליה ניתן להישען על-מנת לבנות את היחסים בעת הנוכחית. תקופות של התחממות ביחסים, כמו למשל בין 2005 עד לאירועים הראשונים של הטלטלה בעולם הערבי, היו היוצא מן הכלל.

ערב הסעודית הוציאה את תנועת 'האחים המוסלמים' מחוץ לחוק, אך מדיווחים שונים עולה, כי המלך החדש שוקל את מדיניותו כלפי חמאס, תנועת בת של 'האחים', במטרה לצרפם לציר האנטי-אירני המתהווה. ההתרככות האפשרית בעמדתה של ערב הסעודית מול האחים המוסלמים, היא בסיס טוב לשיפור ביחסי טורקיה-ערב הסעודית. אולם מוקדם עדיין לראות שינוי בעמדה התקיפה של משטר א-סיסי מול 'האחים המוסלמים'.

על-רקע היחסים הטובים בין המשטר המצרי לבין ערב הסעודית, ברור שעמדתה התקיפה של טורקיה מול מצרים היא נקודת החולשה העיקרית של הציר הסוני, שמנסים לגבש הסעודים. במהלך ביקור ארדואן היו שציפו שהמלך סלמן יצליח להביא לפגישה בין ארדואן וא-סיסי, אך הציפייה לא התממשה. "אתה בוודאי מתבדח", השיב ארדואן לעיתונאי ששאל אותו האם הוא מתכנן לפגוש את סיסי במהלך ביקורו. אמנם, ארדואן גם ציין שערב הסעודית רוצה שטורקיה תשלים עם מצרים ושזוהי למעשה "המחלוקת היחידה בין שתי המדינות", אך במקביל אמר: "כמובן שהם רוצים זאת, אך אין התעקשות".

קשה לראות שיפור אמיתי

טורקיה הביעה תמיכה פומבית בהתערבות הצבאית בתימן בהובלתה של ערב הסעודית, ובאופן חריג ציין ארדואן, כי "לא ניתן לסבול" את הניסיונות האירניים להשיג דומיננטיות באזור. אולם טורקיה סייגה למעשה את התמיכה בפעולות הסעודיות בכך שהצהירה, כי היא תומכת בהן ובלבד שיובילו לדיאלוג פוליטי פנימי בתימן. ומעבר להבטחה עמומה לתמיכה לוגיסטית אפשרית, טורקיה לא הציעה עוד סיוע. בטווח הארוך, סיכוייו של המלך סלמן לרתום את טורקיה לקואליציה האנטי-אירנית שהוא מבקש להקים, נראים נמוכים.

את ההתבטאות החריגה של ארדואן ביחס לאירן ניתן לראות כנובעת יותר מהגברת השפעתה של אירן בעירק מאשר בתימן. יש אף לזכור, שטורקיה ואירן ידעו בעבר למתן את השפעתן של מחלוקות על יחסיהן - הן ידעו לשתף פעולה, על-אף עמדותיהן המנוגדות בתכלית ביחס למתרחש בסוריה. זאת ועוד, פרשנים סעודים איימו שאל לה למצרים לנסות ולהכתיב את מדיניות החוץ הסעודית, אך קשה לראות שיתרחש שיפור אמיתי ביחסי טורקיה-ערב הסעודית בלי שתחול תזוזה במצב היחסים בין טורקיה ומצרים.

יש אף לציין, שעל-רקע הפיצול בלוב, הסעודים (והמצרים) תומכים בממשלה בטוברוק, ואילו הטורקים תומכים בממשלה בטריפולי. ובנוסף, בעוד שנראה שחל שינוי מסוים בעמדה הסעודית כלפי חמאס, ספק אם שינוי זה אכן יצמצם את ההתנגדות הסעודית לגיבוי החזק שמעניקה טורקיה לחמאס. באופן סמלי ניתן לראות את סדר הביקורים אצל המלך סלמן גם כביטוי להיבטים של עבר, הווה ועתיד במדיניות החוץ של ערב הסעודית - הפגישה עם א-סיסי כביטוי לסדר העדיפויות של המלך הקודם, הפגישה עם ארדואן כביטוי לניסיון עכשווי לבנות קואליציה סונית, והפגישה עם שריף כתעודת ביטוח למקרה שניסיון לקדם את הקואליציה ייכשל.

לא בשורה טובה לישראל

התחממות ביחסי ערב הסעודית וטורקיה, על-אף שנועדה לבלום את התחזקות אירן באזור, אינה מבשרת בהכרח טובות לישראל. על-רקע המשבר ביחסים בין ישראל לטורקיה, הכנסתה של אנקרה לציר הסוני שמובילה ערב הסעודית עלולה להביא להחרפת מוקדי החיכוך בין ציר זה לישראל. היחסים הפרגמטיים שהצליחה לטוות ישראל עם המדינות הסוניות המתונות עלולים להיפגע, אלא אם ידעו ישראל וערב הסעודית לשמור על ערוץ תיאום שקט ביניהן.

יתר על כן, הצלחת המהלכים הסעודים הנוכחיים בהקשר הטורקי נתונה בספק. אם אכן ייכשלו המהלכים הסעודיים, אפשר שהפגיעה האפשרית ביחסים עם ישראל תתברר כזמנית. שר החוץ הסעודי צוטט לאחרונה כאומר, כי לערב הסעודית אין בעיה עם 'האחים המוסלמים' אלא עם אלמנטים מסוימים בתנועה. לא מן הנמנע, שעבור ריאד האיום האירני הוא מוחשי ומתגבר, ובראייתה כדאי גם לבלוע את הגלולה המרה הקרויה 'אחים מוסלמים', ולו כדי ליצור חזית סונית אנטי-אירנית. לפיכך, האתגר יהיה הבאת המצרים, הרואים בתנועה זו איום חמור על היציבות הפנימית במדינתם, לשתף פעולה עם הכוחות המזוהים עמה, ובראשם טורקיה.
פורסם במקור: INSS, מבט על, גיליון 679 (29.3.15)
גליה לינדנשטראוס היא חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי ומתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה. יואל גוז'נסקי הוא חוקר מן המניין במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב.
תאריך: 30/03/2015 | עודכן: 31/03/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות / העולם הערבי
המשבר בתימן הינו ביטוי נוסף של המדיניות האמריקנית הכושלת של הנשיא אובמה במזרח התיכון המסמלת הפניית עורף לגורמים המתונים וכניעה בפני הגורמים הקיצוניים.

בתקופה האחרונה הייתה לנשיא מצרים עבד אלפתאח א-סיסי עדנה. בוועידה הכלכלית למען מצרים שהתכנסה במשך 3 ימים בשארם אלשייח' נכחו 15 ראשי מדינות ונציגים של 80 מדינות. אירן, טורקיה וישראל לא הוזמנו לוועידה.

סעודיה הפציצה (יום ו', 27.3.15) את המעוז התימני הצפוני בו שוהים מורדים שיעים ומתקנים צבאיים מרכזיים אחרים, במסגרת מבצע משותף של הקואליציה בראשות ממלכת המפרץ. התקיפות האוויריות בוצעו זה היום השני.

סעודיה פתחה במתקפה אווירית על מעוזי המורדים החות'ים ובני בריתם נאמני הנשיא המודח עלי עבדאללה צאלח בתימן בניסיון למנוע את נפילתה של העיר עדן לידיהם. אופי המשך המתקפה בשלב הזה אינו ברור.

זמן קצר לאחר עלייתו לשלטון של בשאר אל-אסד, כיוונו אינטלקטואלים ליברלים ערבים רבים אצבע מאשימה כלפי מפלגת הבעת' ומשפחת אל-אסד כמי שגזלו את השלטון בסוריה באמצעות שלטון עריצות מדכא ומושחת, מהקשים ביותר שידע העולם הערבי בעת החדשה. "לא לזה פיללנו", אומרים אותם אינטלקטואלים ומבקשים מטפורית, אם לא דה-פקטו, להסיר את זהותם הערבית הסורית מעליהם. הסרתה המטפורית של הזהות הסורית הינה "סטירת לחי" למאמצים הכבירים שהשקיעה מפלגת הבעת' במשך עשרות שנים, מאז עלייתה לשלטון, בין אם בעירק ובין אם בסוריה, להטמיע בהמונים, באמצעות כלי התקשורת, את המחויבות האישית של כל פרט בחברה למדינה העצמאית ולגבולותיה, וכמובן - לשליט העומד בראשה.
+ כיתבו בפורומים של News1 + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: New@News1.co.il