ואעבור עלייך מתבוססת בדמייך

ראוי להגדיר את תורת ישראל כשורש שעליו ניצב עץ החיים של עם ישראל. ככל שורש, כך גם תורת ישראל יכולה להסתעף ולחזק את הגזע השואב את חיותו רק באדמה מתאימה, ואכן, רק על אדמת ארץ ישראל ניתן לבסס את התורה ולקיים את מצוותיה כהלכה. אולם גם השורש הפורה ביותר אינו יכול להצמיח את ייעודו ללא מים. שורש קיומנו רווה בנוזל יקר - מעיין דמם של גיבורים.

לכל אורך דברי הימים, עם ישראל הותקף ברוחות רעות שהסתערו עליו, עוללו שמות וכרתו ענפים רבים. ולמרות הכול קם מתוך שפל העפר של הגלות הנוראה ומאפר המשרפות, והוא פורח, ומתנשא בעוצמה רוחנית וצבאית. אין זאת אלא שדמם של גיבורי-ישראל ודמעות המשפחות ששיכלו את יקיריהם השקו ודשנו את שורש העץ המופלא ביער העמים - עם ישראל. זה התחיל באברהם שאזר עוז, עלה עם שלוש מאות ושמונה עשר חניכיו ושחרר את הארץ משלטונם הזר של ארבעת המלכים, ונמשך דרך המורדים באשורים, בבלים, ביוונים, ברומאים ועוד ועוד, עד לימינו אלה.

בכל עת ובכל דור ממשיכים מלאכים לעלות ולרדת בסולם יעקב, הסולם הוא אותו סולם והמאבק מאז ומקדם - עִם ישמעאל ועִם עשיו. ללא המאבק של יעקב אבינו על היבוק - שרייה עם אלוקים ואדם אין ישראל, לא לייעוד ולא למהות, ללא המאבק של לוחמי ישראל על הארץ, לא היינו יכולים להעמיד הסולם, כדי שעם ישראל יעלה במעלותיו.

בכל עת ובכל דור קמו בני חיל שניצבו כעוגן של כוח ומעשה - נישאים כמגדלור. בעבר היו אלה נחשון בן אבינדב, ויהושע בן נון, שמשון, דבורה,גדעון, יפתח, המכבים, בר-כוכבא ודמויות רבות הוד אחרות.

ובימינו צעירים נועזים מכל שדרות העם, חולמים ולוחמים, מסורים לעמם ואוהבים את ארצם, עזי אמונה ותמימי דרך שלא ביקשו לעצמם, לא תהילה, ולא תמורה. רק "לתת בלי לרצות לקחת" .

ערב יום הזיכרון תשע"ה עומד מספר חללי מערכות ישראל על 23,320. מספר החללים שמקום קבורתם לא נודע - 553. המאמר מוקדש בהערצה לכל המאות והאלפים, שחירפו נפשם בשדות המלחמה, ללוחמי מחתרת אמיצים שהמיתו עצמם לבל יפלו בידי האויב ויסגירו סודות, לבעלי מעש הירואיים שהמשיכו להלחם במסירות עילאית עד כלות, גם כאשר נותרו לבד במערכה, פנים אל פנים, מול הסכנה. לכל הגיבורים שמסרו נפשם על קידוש השם ועל חרות האומה ולמען למד את בני יהודה קשת. "מנשרים קלו ומאריות גברו" . הם שהביאונו הלום - ובזכותם נבנית ועוד תיבנה מחדש - ארץ נושנה, מולדת עתיקה, את זכרם נעלה ונדיר, ממורשתם נשאב עוז ותעצומות נפש, כי הן לנו כעמוד אש לפני המחנה.