נחשו מי תיאר כדלקמן את הערבים החיים בארץ ישראל: " זהו ציבור שהוא בשר מבשרה של הארץ הזו, שהארץ הזו היא מולדתו". המתקשים יכולים להציץ בכותרת שאף היא נאמרה על-ידי אותה אישיות. לפני שנפתור את החידה אוסיף ברשותכם כמה פנינים נוספות.
"הקריאה לגייס ערבים נגועה ברשעות", "העסקת ערבים היא משימה לאומית" ועוד ועוד ועוד...
למרבה הצער, בעל הזכויות המפוקפקות על האמירות הנ"ל הוא לא אחר מאשר נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין. כמי שעוקב אחר דרכו הציבורית מזה שנים, אינני מופתע. האיש באמת ובתמים מאמין בהבלים האלה המצטרפים יחד לאידיאולוגיה בעייתית העומדת בסתירה רבתי לאופיה היהודי של מדינת היהודים.
ידועים כל הציוויים בנוגע לגר החי בתוכנו, מוכרת גם מוכרת הטעות ההיסטורית שבניסוח מגילת העצמאות, תורת ז'בוטינסקי אף היא אינה נחלת מעטים, הכול ידוע ומפורסם.
חיסול מדינת היהודים
אלא שהדברים שנאמרו לעיל יאים ויפים לניסויים במעבדה אך רחוקים ממציאות חיינו כיהודים כאן בארצנו הקדושה, רחוקים ומזיקים יש לומר. חזרה על המוטיבים המכוננים את ההיגדים כולם- שוויון, דמוקרטיה,
כבוד האדם וחירותו ומרעין בישין נוספים שאינם נותנים העדפה ברורה ליהדותה של המדינה, כמוה כהכנת התשתית לחיסול מדינת היהודים חלילה.
מנשיא מדינת היהודים היינו מצפים שיתפקד כשופר לדבר השם יתברך תוך שהוא מקדש את קודשי ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל בראשם. לעניין זה יש הרבה מאוד מה לעשות וכל מה שייעשה אין בו די.
מנשיא מדינת היהודים היינו מצפים לשמוע את האמירה הפשוטה- "זו ארצנו", ללא כחל וסרק, בלי התנצלות, בלי "אבל..." וללא הותרת כל ספק בלב השומע.
מנשיא מדינת היהודים היינו מצפים לשמוע שיש למגר את הטרור של הרוצחים הערבים, בלא שהוא כורך טרור ערבי ניאו נאצי ב"טרור" יהודי...) ובשם "האיזון הקדוש" נשבע להילחם בשניהם...
מנשיא מדינת היהודים היינו מצפים לקבל תמיכה ללא סייג בעולם התורה, בכבוד לומדי התורה, בשלמות בתי התפילה ובטהרת המקומות הקדושים לעמנו. תחת זה, נזעק היהודי הירושלמי לגנות, במהירות ובקול כל פגיעה ולו הקלה שבקלות במסגד באשר הוא, בבחינת כל המזדרז הרי זה משובח. מה עם ישיבת "עוד יוסף חי" אתם שואלים ? גם אני שואל...
קבלת כיבודים
מנשיא מדינת היהודים היינו מצפים שיילחם מלחמת חורמה בהתבוללות. תחת זה מגנה מיודענו בחריפות הגישה על פיה אין להשכיר דירות לערבים (לשם מניעת ההתבוללות...), מברך במזל טוב את מחמוד ומורל ומגלה סובלנות מדאיגה כלפי סכנה בה נלחם העם היהודי מזה דורות.
מנשיא מדינת היהודים היינו מצפים שיפשפש היטב בזהות הגופים עמם הוא בא במגע ומהם הוא זוכה לכיבודים. למר ריבלין אין כל עכבה בפני קבלת כיבודים ותארים מאלה החותרים תחת זהותה היהודית של המדינה בכוונה מוצהרת להפוך מדינתנו למדינת כל אזרחיה.
מזלו של ריבלין שכהונתו עוקבת את זו של
שמעון פרס. אחרי הוזה המדינה שהותיר אחריו
הסכם אוסלו אחד ורבבות רבבות יהודים דואבים, דומה שנזקו של ריבלין קטן. למרות האמור אין לטעות ולהקל. גישתו של ראובן ריבלין המקדשת ערכים שאינם ערכינו, דמוקרטיה בראשם, מסוכנת לתקומתה ובניינה של מדינת היהודים.
בארץ ישראל יש מקום רק לעם אחד הוא העם היהודי אשר לאחר אלפי שנות גלות שב לציון על-מנת לגאול את ארצנו ולהיגאל בה, על-מנת לקיים בה את מצוות השם, על-מנת לבנות בה את היכל קודשו. אין כל מקום לשוויון, לחלוקת הארץ ולשיתוף נוכרים בריבונות עליה. הגרים החיים עמנו, אם יקבלו מרותנו ויקיימו שבע מצוות בני נוח יזכו לחיים טובים ובשלום, כגרים בארצנו.
יש למחות בנחרצות על הקו ה"דמוקרטי", "ממלכתי" ו"ליברלי", כולם מבית היוצר של ז'בוטינסקי אותו מבטא תדיר המתיימר להיות נשיא מדינת היהודים אשר בדרכו זו סולל חלילה שלא מדעת את הדרך למדינת כל אזרחיה שקיומה סותר מניה וביה את חזון נביאי ישראל.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
