עיתון "העיר" במתכונתו "המחודשת" מביא בסוף השבוע כתבה צנועה ("לא רואים שום ניגוד עניינים", מאת יגאל חי, 27.5.2005) המספרת על שלושת נבחרי ציבור מכובדים בעיריית תל אבי-יפו, אשר ב"אופן אקראי" נתגלה ליועץ המשפטי של העיריה, עו"ד אחז בן-ארי, כי הם מיתפקדים גם בחברה בבעלות הסוכנות היהודית, אשר לה קשרים חוזיים עם עיריית תל אביב. המדובר במ"מ ראש העיר, נתן וולך, המשמש גם יו"ר דירקטוריון החברה, וחברי המועצה שלמה מסלאווי ושמואל מזרחי המכהנים כדירקטורים.
החברה עוסקת בענייני חינוך, תרבות ושיקום שכונות בתל אביב - מסוג הנושאים האהובים ביותר על פוליטיקאים - שם הם יכולים להשפיע, להיום "טובים" על חשבון הציבור, לרכוש השפעה, להגביר את עוצמתם ובעיקר להעדיף את מקורביהם, קרוביהם וכל מי שידו במשאבי החברה. הרבה פוליטיקאים לפניהם כבר למדו כי התלות של הנזקקים הוא כלי פוליטי רב עוצמה.
ובכן, היועץ המשפטי לעיריה מודיע לשלושת החבר'ה כי גם הוועדה לניגוד עניינים במשרד המשפטים מצאה כי קיים חשש לניגוד עניינים מעצם שירותם בשני המוסדות [העיריה והחברה] וזוהי גם קביעתו.
השלושה כמובן אינם מתכוונים בקלות לוותר על משרות נחשקות אלו והקרב רק החל.
בכל מקרה, לנו יש הרבה שאלות: כיצד נושא זה לא עלה טרם מינויים ומי אישר את מינויים של השלושה? מהן ההראות בעיריית תל אביב ומהן ההוראות הכלליות? איך קורה שהדבר נודע באקראי ליועץ המשפטי של העיריה? מה הנורמה וכללי האתיקה בעיריית תל אביב? איפה השקיפות? מדוע היו"ר ודירקטורים בחברה אינם דווקא אזרחים מן השורה? או, שמא, בעלי מקצוע, בתחום? וניתן לשאול עוד שאלות המתאימות לכל אחת מפרשיות השחיתות הציבורית הנחשפות יום-יום במדינתו הקטנה.
כמובן, אני מקווה שקוראי המאמרים אינם תמימים, וברור להם כי השלושה ישארו בתפקידם ולאף אחד אין את הכוח האמיתי להזיז אותם!
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
