לחזור למגילת העצמאות

הרחק מעיני המצלמות מקיים מזה כשנתיים יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ מיקי איתן דיונים אינטנסיבים בניסיון להביא לחוקה מוסכמת על כל חלקי הציבור.

על אף שרבים וטובים לא צלחו לפניו מנסה ח"כ איתן בדרכו היסודית, החכמה והעיקשת לשכנע את הכנסת להגיע להחלטות מוסכמות ככל שניתן בשאלות הנוגעות ליסודות קיומנו כאן, החלטות אותן נמנעה הכנסת מלקבל מאז הקמת המדינה.

בהזדמנות חגיגית זו בה מנסה ח"כ איתן להניח על שולחן הכנסת טיוטת הצעה מוסכמת לחוקה מן הראוי היה שתתוקן האנומליה והטעות ההסטורית שנעשתה בשנת 1992, עת נחקק במחטף פרלמנטרי בהשתתפות מיעוט חברי הכנסת "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" (31 נגד 21 חברי כנסת).

חקיקת החוק הנ"ל, במחטף מכוון של קומץ חברי כנסת, שינתה, בין השאר, את הגדרתה היסודית של מדינת ישראל למדינה "יהודית ודמוקרטית" וניסתה להעביר את ההכרעות האידיאולוגיות הנובעות עקב כך לפתחו של בית המשפט העליון.

פרשנות בית המשפט העליון בשאלות האידיאולוגיות נטתה באופן עקרוני לכיוון על פיו עקרון הדמוקרטיה מאיין בדרך כלל את עקרון המדינה היהודית וגובר עליו או שמותיר אותו במשמעות מופשטת עד למועד כניסת היהודי לארץ מתוקף חוק השבות, בלבד, אך לא לאחר מכן.

בכך נעשתה סטיה מסוכנת מכוונתם של האבות המייסדים של המדינה כפי שבאה לידי ביטוי במגילת העצמאות.

במגילת העצמאות, שהינה המסמך המכונן את הקמת המדינה או לכל הפחות האמנה החברתית המוסכמת שהקימה את המדינה, המהווה את שארית הקונצנזוס הפוליטי הקיים במדינת ישראל, עליה חתמו כל מרכיבי החברה הישראלית בשעתו בלי יוצא מן הכלל, חילונים ודתיים, ימין ושמאל, ציונים ואנטי ציוניים ואף נציגי הציבור החרדי דאז, המילה דמוקרטיה אינה מוזכרת בשום מקום.

מגילת העצמאות מדברת על הקמת מדינה יהודית ומפרטת את מבנה המשטר ואת מוסדות השיטה הדמוקרטית לפיהם תתנהל המדינה, תוך אזכור של כל עקרונות השוויון וזכויות המיעוט.

אבות המדינה ומייסדיה לא דיברו ולא התכוונו להגדיר את מדינת ישראל כ-"מדינה יהודית ודמוקרטית". במגילת העצמאות דובר על מדינה יהודית נקודה. המשטר, המוסדות והעקרונות לפיהן תתנהל המדינה פורטו לאחר מכן והם כמובן דמוקרטיים לחלוטין, אך הם באים רק לאחר מכן.

השינוי הרדיקאלי בהגדרת הקיום היהודי במדינת ישראל התבצע לראשונה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הנ"ל, מתוך כוונת מכוון ליצור מתח בין שני חלקי ההגדרה החדשה ועל-מנת להבטיח שהערכים הליברלים של המיעוט הליברלי השבע והמבוסס במדינה יתנו את הטון, על חשבון הערכים השמרנים והמסורתיים, בהם דבק עדיין רוב הציבור.

בית המשפט העליון מצידו לא טמן ידו בצלחת ובעקבות חקיקת החוק הנ"ל החל משנת 1992 לשאת את דגל ערכי זכויות האדם מתוקף הרכיב הדמוקרטי בהגדרה על חשבון כל ערך אחר, והלך בציר עוקף כנסת בכיוון של הפרדת הדת מהמדינה על-פי המודל האמריקני ואפילו בכיוון של "מדינת כל אזרחיה" או רעיונות "פוסט ציוניים" דומים, כמו בפסה"ד בענין הישוב "קציר" כפי שכינה אותם נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט משה לנדוי.

כוונת מחוללי השינוי הנ"ל בשנת 1992 היתה, מן הסתם, לאמץ את המודל החוקתי הקנדי. קנדה שעברה בשלושים השנה האחרונות תהליכי ליבריליזציה וחילון מואצים מתנערת אט אט ממודל מדינת הלאום הקלאסית. אין ספק כי מודל זה איננו ישים באזורנו ובמציאות חיינו הקשה ונצטרך להשאר חברה מגוייסת עוד שנים ארוכות במסגרת מדינת לאום קלאסית ללא "המודל הקנדי". אגב, מדרום לקנדה שוכנת שכנה "איזוטרית" אשר עליה פסחו, וכפי הנראה, תהליכי הליברליזציה והחילון הנ"ל והינה דוגלת עדיין בערכים שמרניים ומסורתיים ובמדינת הלאום הקלאסית, ושמה ארה"ב…

הגדרת המונח "מדינה יהודית" מסובכת דיה ושונה בין השקפות אידיאולוגיות שונות, יהודי חילוני יראה מובן אחר לגמרי מאשר שכנו הדתי או החרדי, אולם זו היתה כוונת אבות המדינה במגילת העצמאות וזו גם היתה כוונתו של מיסד המדינה, דוד בן גוריון ז"ל, אשר הקפיד לנסח את מגילת העצמאות בהתאם להחלטה 181 של האומות המאוחדות שקבעה מפורשות כי בארץ ישראל תוקם "מדינה יהודית" בצד מדינה ערבית.

להבדיל מהשיטה האמריקנית שם הוותה החוקה האמריקנית מסמך מכונן אשר הקים את האומה האמריקנית ומהווה מאז, סממן מובהק ומרכזי בעצם הגדרת הזהות העם האמריקני שכן קודם למלחמת העצמאות האמריקנית היו האמריקנים נתינים של מלך אנגליה ולא היתה קיימת כלל אומה אמריקנית, במדינת ישראל מצב הדברים שונה לחלוטין.

איננו זקוקים למסמך מכונן או למסמך המגדיר את זהותנו הלאומית. איננו זקוקים להגדרות "חדשניות" של הקיום היהודי שכן העם היהודי התקיים במשך אלפי שנים וההסטוריה היהודית היא שמגדירה את זהותו יותר מכל עם אחר בתבל, ושום הגדרה כזו או אחרת לא "תכונן" אותו.

אנו זקוקים לאמנה חברתית המקובלת על כל חלקי העם שתגדיר את כללי המשחק במשטר הישראלי על בסיס דקדקני של העקרונות שפורטו כבר במגילת העצמאות.

את הסטיה המוטעית משנת 1992 שהביאה להטלת ההכרעות האידיאולוגיות על בית המשפט העליון לא מאוחר לתקן ולהחזיר את המדינה לעקרונות מגילת העצמאות.

אנו, כמו שאמר השופט יעקב טירקל בטקס פרידתו מבית המשפט העליון: "... בשנים האחרונות יש מי שמבקשים לטשטש ואף למחוק את זהותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. אכן, מדינתנו היא מדינה דמוקרטית המבקשת לקיים, כאמור בהכרזה, שויון זכויות וחופש לכל אזרחיה, אך אין בכך כדי להצדיק פגיעה בזהותה, שעלינו להגן עליה..."

מדינת ישראל הינה מדינה יהודית. משטרה דמוקרטי. את קנדה יש להשאיר לקנדים.