מחאת הסרדינים: לחשוב מחוץ לקופסה

רווחתו של התלמיד בבית הספר חשובה לכל הורה בישראל. הילדים מבלים את מרבית זמנם בכיתות ולכן איכות החיים בבית הספר היא אחד הנושאים המעסיקים הורים ואנשי חינוך כאחד. צפיפות פיזית בכיתות עלולה להשפיע לרעה על יעילות הלמידה ועל רווחת הפרט. עם זאת, אילוצים תקציביים מכתיבים מציאות שאינה אופטימלית. מצב זה מזמין אותנו לחשוב "מחוץ לקופסה" ולבדוק פתרונות חלופיים לבעיה זו.

מחקרים רבים שנעשו בנושא מראים שהיחס בין תלמיד למטר מרובע בכיתה הוא חשוב, אך חשוב יותר הוא היחס שבין מורה למספר התלמידים בכיתה. במלים אחרות, אם נצליח לצמצם יחס זה, יש סיכוי לקיום אינטראקציות רבות ואיכותיות יותר בין תלמיד למורה ולשיפור איכות החיים בבית הספר.

שלושה ימים בשבוע

משרד החינוך השכיל להבין זאת והשיק תוכנית חינוכית המעודדת את ההוראה המשותפת של שני מורים בכיתה. במסגרת תוכנית זו, שנקראת "אקדמיה-כיתה", ישתנה תהליך הכשרת הסטודנטים להוראה בדרכם להיות מורים ומחנכים בישראל, כך שהם ישהו בכיתה שלושה ימים בשבוע באופן קבוע בשילוב עם צוות המורים הקיים. על-מנת להבין את משמעות התוכנית יש לחזור למהותו של תפקיד המורה, שמתבטאת במתן יחס אישי לכל תלמיד בכל עת, על-מנת לספק מענה לצרכיו הלימודיים והרגשיים, כמו גם בבדיקת מטלות ובמתן משוב אישי ונרחב עליהן.

לפיכך, המודל השיתופי של סטודנטים להוראה שייקחו חלק משמעותי בהוראה בכיתות באופן קבוע הוא מודל נכון וריאלי למציאות בכיתות כיום.

מודל זה לוקח בחשבון גם את ההשלכות הכלכליות שייתכן שיהיו למהלך כזה, שיצמצם משמעותית את מספרי התלמידים בכיתות. רעיון זה כבר מיושם במכללות לחינוך ברחבי הארץ, ביניהן מכללת לוינסקי לחינוך, שפועלת לפי מודל זה בערים כמו לוד, אילת ונתניה. על משרד החינוך להמשיך ולעודד מכללות להוראה לאמץ את המודל ולקדם אותו לטובת כל הצדדים: הסטודנטים להוראה יוכלו לקבל העשרה והכוונה מניסיונם רב-השנים של המורים בבתי הספר; הסטודנטים יוכלו לחבר את המורים הוותיקים לדור הצעיר ולקרב אותם לדפוסי חשיבה עדכניים; ואילו התלמידים יצאו נשכרים פעמיים - גם ייהנו מהוראה פרטנית ואישית וגם ייהנו בעתיד ממורים מנוסים ומקצועיים יותר.