|
|
מאיר אטינגר. אמצעי בדוק [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אומנם זה איננו הליך דמוקרטי לשמו, אך מעצר מינהלי הוא בכל זאת הכרח השעה אל.מול מגפה של טרור יהודי מתמשך. בלית כל ברירה ובהעדר כל תחליף. אין הצדקה למנוע אותו. אחרי ככלות הכל הוא נעשה בסמכות משפטית, בפיקוח מוקפד, אפילו שאין משפט בצידו..
כשמדובר בטרור של ימין קיצוני - זה אמצעי בדוק בהחלט. לשב"כ יש על-פיו הרשאה לחקור חשודים ולכלוא אותם לשם כך, ללא הגבלת זמן ובטרם-משפט. זה מונע מהם להמשיך ולגרום בעתיד לנזק נוסף אפשרי.
צריך להיות נהיר בהחלט: לפושעים, שנטלו את החוק לידם - לא יוכלו להיות טענות ומענות כנגד המעצר המינהלי המבוצע כנגדם, שהרי החוק לדידם הוא ממילא רק צחוק ובעיניהם גם נחשב לחסר-משמעות. בסופו של דבר, עם חשיפת הראיות המלאות כנגדם - ימוצה עימם הדין במשפט.
להתנהג בשפתם
בינתיים יש להדוף מכל וכל את מחאותיהם הנמרצות של מגיני "תג מחיר" כנגד המעצרים המנהליים, ולהבדיל, בד-בבד, גם את אותן טענות צדקניות של ארגוני זכויות האדם, הבאים להגן על "זכויות האדם" של העצורים, שנפגעו כביכול בשל שלילת החופש שלהם.
עם פורעי החוק האנרכיסטיים ראוי, כמובן, להתנהג בשפתם. שהרי במלחמה, כמו במלחמה. על אחת כמה וכמה כשהדברים אמורים במי שבזים לאלה שדרכי המשפט הם נר לרגליהם. מעצר מנהלי סמכותי, ללא הגבלת זמן מראש, הוא העונש ההולם עבורם לשלב ראשוני; ואילו העונש, הראוי בשלב השני לאותם פורעי חוק, הוא מן הסתם משפט של ממש שייעשה עימהם. אולי בדרך זו, של ההיפכא מסתברא, הם ילמדו להעריך לבסוף את ערכו של החוק שהפרו אותו.
