למעלה מחודשיים יש לנו שר חינוך חדש. שר שלא רצה את תפקיד שר החינוך, כי היו לו יומרות גבוהות יותר בין שררת משרד הביטחון לשררת משרד החוץ, כשהוא אינו פוסל אפשרות להתמקם בקדקוד - בתפקיד ראש הממשלה.
לתפקיד שר החינוך מגיע
נפתלי בנט עם התבטאויות וולגאריות בשפה עברית מובסת בעיקר עם בני נוער בעיצומה של מערכת הבחירות לכנסת ה-20. נפתלי בנט שזר בהתבטאויותיו בפני בני נוער זרעי אימה בשפה עברית בוטה ומתלהמת - "לא אכפת לי מאבו מאזן, לא מאבו עבאס ולא מאני לא יודע איזה עוד אבו עלי ערבי".
מול דיאלוג מתלהם של נפתלי בנט בשפה עברית מובסת יש לו מתחרים רבים, מתחרים קיצוניים בעולם הערבי, שמיטיבים לנכס לנו בשפה ערבית עשירה ולא פחות מתלהמת מהעברית של נפתלי בנט - "לא אכפת לי מאבו בנט, מאבו נפתלי, מאבו ביבי, וגם לא אכפת לי מכל אבו יהודי".
זו הברית המסוכנת של התבטאויות מנהיגים בערבית מובסת שם ובעברית מובסת פה. למעשה השר המופקד על חינוך ילדינו, נפתלי בנט, משתף פעולה עם דיאלוג בוטה בעל אופי של מונולוג רדוד, המתפתח בשני הצדדים. כל אחד מדבר לעצמו בבוטות, ובמה שיותר בוטות. ובשפת הבוטות נפתלי בנט צובר הרבה נקודות.
דיאלוג מסוכן
יש לנו שר חינוך חדש, הרואה את הפלשתיני כמו רסיס בישבן, רסיס שאפשר לסבול אותו, כמוהו מצמיח הרחוב הפלשתיני שפת לענה משלו, בה יש הרואים ביהודי רסיס בישבן, שאפשר לסבול אותו. כך מתפתח דיאלוג בעל אופי של מונולוג רדוד הנודף צחנת רסיסי ישבן. וברסיסי ישבן צובר נפתלי בנט הרבה נקודות. כך מתפתחים להם מונולוגים רדודים, שאינם מותירים תקווה אחרת לתלמידים במערכות החינוך פה ושם, אלא רק להמשיך להיפגש בבחרותם בשדות הקרב.
דיאלוג יהיר ושחצני כזה ניכס לציבור בישראל במידה רבה של יהירות האח לשעבר (כיום אח חורג) של נפתלי בנט, אח שחצן שבייש את השפה העברית עם מטבע לשון מבזה "זועביז' " מיד אחרי הבחירות לכנסת ה-19.
שר החינוך כיום נפתלי בנט מפתח דיאלוג מסוכן עם עוצמות יהירות של בוז לאחר, שהן למעשה מונולוג מתלהם, המרים רק סכרים גבוהים המונעים סיכוי לקיומו של דיאלוג פורה, שיבשיל לקראת סיכוי לחיים לשני העמים.
לצערי, לדיאלוג בעל אופי של מונולוג רווי משטמה שממנף נפתלי בנט יש פרטנרים לא מעטים גם בעולם הערבי, שלצערי, מדברים בדיוק באותו סגנון בוטה ויהיר של נפתלי ונאמנים לאותם לחנים.
אבחת נאומים
נפתלי בנט משכנע אותנו, שלא מעניין אותו שום אבו עלי. חשוב לו בשלב זה רק לספח את כל שטח C, שהוא למעשה כ-60% משטחי יהודה ושומרון. נראה לו, לשר החינוך נפתלי בנט, ש"אבו עלי ואבו עלה ואבו אני לא יודע מי" יישבו בחיבוק ידיים, יאפשרו מימוש התוכנית, אותה משרטט אבו נפתלי.
עתיד של עימותי דמים מבטיח שר החינוך לבוגריו. אבו נפתלי חש, שהוא שליחה של ההשגחה, המתירה לו זכות ורשות להכתיב שלא תקום מדינה פלשתינית, וליטול באבחת נאומים מתלהמים שני שלישים משטחה העתידי של המדינה פלשתינית.
שר החינוך שלנו נפתלי בנט אין לו עניין באותו אבו עלה ובאותו אבו עלי, אך באותם אבו עלה ובאותו אבו עלי מתעניין כל העולם, הם אלו שזוכים לאהדת העולם, הם אלו שזוכים לאהדת רוב המדינות באירופה ובאמריקה, הם אלו שזוכים לאהדת כל המדינות באסיה ואפריקה, והם מיום ליום רק מבודדים אותנו.
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
