יש לנו מפלגות שמאל: הרשימה הערבית המאוחדת, מר"צ, עבודה - אלו מפלגות הסומכות את מדיניותן על תוכניות האויב. הן מציעות לנו הסכמי שלום שאינם הסכמי שלום, שאין בהם ביטחון ואשר במסגרתם אנו נחזיר לערבים את מדינתנו הקטנה ונחזור כל אחד ואחת למקורותינו ברחבי העולם, כלומר אלה מאיתנו שייצאו מכאן בחיים. אני לא אוהב את זה, רבים מאיתנו לא אוהבים את זה, אך אלה הן מפלגות השמאל וזו מדיניותן. הן לכאורה רוצות שלום עד כדי כך, עד שהן מוכנות לשלם עליו כל מחיר, גם את מחיר קיומה של המדינה היהודית.
וגם בתוך הקבוצה השמאלית הזו יש גוונים. הרשימה הערבית המאוחדת היא רשימה ערבית, קיצונית יותר בעוד השתיים האחרות הן יהודיות ציוניות. לרשימה הערבית יש כוונות ברורות, ולעומת זאת היהודיות הן תמימות עד כדי טיפשות וחסרות בגרות. אבל כולן שמאליות, זוהי האידיאולוגיה שלהן, ולכן על-אף כל הטריקים והשטיקים נתניהו והליכוד לוקחים אותן בהליכה בבחירות, וימשיכו לקחת אותן בהליכה גם בעתיד.
ומולן קיימת מפלגת לפיד המצטמקת, מפלגת הסיסמאות והריקנות, אשר סברה כמה שנים שהחמור שיביא לה את המשיח יהיה הציבור עם מנטרת "איפה הכסף", אבל המנטרה הזו איכזבה עמוקות. מפלגת הבלון של
יאיר לפיד התרוקנה מהאוויר החם שהייתה מלאה בו. היא נכשלה באוצר, נכשלה בחינוך, נכשלה ברווחה ונכשלה בבריאות. אולי במשרד אחד היא השאירה חותם, במשרד המדע והחלל, חותם עם הרבה חלל, אך במקום לקפל את הזנב וללכת הביתה היא מנפחת בלון חדש, בלון החוץ והביטחון, בלון התוכנית הסעודית.
האם זו אידיאולוגיה כמו אצל אנשי השמאל? האם אנשי ה"מרכז", האחים של בנט ושל חבריו בימין קמו במקרה על צד שמאל ושינו אידיאולוגיה כהרף עין? האם קבלת 2,000 פליטים סוריים לישראל היא אסון והחזרת פליטי 48 לארץ ישראל במאות אלפים ומיליונים על-פי התוכנית הסעודית - זה בסדר?.
בואו נירגע, זו לא אידיאולוגיה ולא נעליים, אין לנו עסק עם אנשי מעשה, אלא עם פריזנטור מאוד מוכשר בעולם הפרזנטציות. הוא עשה זאת היטב ל
בנק הפועלים, הוא עשה זאת היטב למפלגתו הכושלת, ועתה הוא מנסה שוב הפעם עם הפנים לאמריקה, כאשר בפועל הוא קורא לממשל האמריקני להציל את עם ישראל מפני עצמו, בעוד הוא, הפריזנטור, יהיה נציגם כאן.
למעשה, אומר להם לפיד בפועל: אנחנו נדיח את נתניהו, אתם תשלטו ואני אהיה הפרזנטור שלכם. אני מדבר אנגלית שוטפת, המצלמה עושה עימי טוב, השכלה אין לי והניסיון שלי הוא על הפנים, כך שלמלא באמת תפקיד של ראש
ממשלה אינני מסוגל, אבל אתם גדולים, אתם רציניים, אתם תנהלו את המדינה ואני אהיה הפרזנטור שלכם.
האם הבוחר הישראלי הוא עד כדי כך תמים לאכול את הלוקש הזה פעם שנייה? אני סבור שלא!.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
