ועדת הכספים דנה (יום ה', 17.9.15) במסגרת חוק ההסדרים, בהוראת השעה שתגדיל את סך התמלוגים שתשלם רשות שדות התעופה למדינה בשלוש השנים הבאות (2016 עד 2018) ל-12.5% מתוך הכנסותיה מהפעילות המסחרית המתקיימת בשטחה. זאת לאחר שברש"ת נצברו עודפי הכנסות בסך של 2.7 מיליארד שקל עד סוף 2014 וכן על בסיס ההערכה של עודף הכנסות צפוי מדי שנה בסך של כ-600 מיליון שקל.

על-פי הוראת השעה, סך התמלוגים המצטברים שתשלם רש"ת למדינה יעמדו על 37.5%. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), מסר כי "חשוב שרשות שדות התעופה תשתתף בנשיאה בנטל הכלכלי הלאומי באופן קבוע". יחד עם שאר הח"כים בוועדה הוא דרש להפוך את העלאת התמלוגים להוראת קבע ועל-כן דחה את אישור סעיפי החוק עד לתיקוני הנוסח בהתאם.

סגן הממונה על התקציבים באוצר, אודי אדירי, אמר כי בשנים 2016 - 2018 יגבה האוצר 12.5% תמלוגים בכל שנה ובסה"כ חצי מיליארד שקל. לדבריו, כיום יש בידי הרשות 2.9 מיליארד שקל אך הוצאות הפיתוח הכוללות את הקמת שדה התעופה תמנע, הוספת שרוול חמישי בטרמינל 3 בבן גוריון, והעתקת שדה דוב - עומדים על כ-4 מיליארד שקל. אחרי גביית 500 מיליון שקל עדיין יהיו בידי הרשות 2.4 מיליארד שקל ועוד כסף נוסף שייכנס ממסחר לאחר-מכן. הוא ציין כי הרשות משלמת גם לרשות מקרקעי ישראל אחוזים מההכנסות המסחריות שלה. מצאנו לנכון לתקן את המצב השורר עד היום שבו רש"ת מעבירה בסה"כ בין 10 מיליון שקל ל-18 מיליון שקל בשנה למדינה". אדירי ציין כי "כרגע זו הוראת שעה. ייתכן שיהיה זה במקום לשקול להוריד אגרות שדה התעופה".

גפני וכל חברי הוועדה דרשו להפוך את העניין להוראת קבע בטענה, שראוי שאם יש הכנסות גדלות והולכות ממסחר, שרש"ת תשלם תמלוגים גדולים יותר למדינה.

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), אמר: "מדאיג אותי שזה כסף חד-פעמי. המשמעות שאתם מגלגלים את בעיית הגירעון המבני שהולך ומחריף אך יש עוד מקומות שאתם לוקחים וזה מסתכם בכסף גדול. זה נכון שאין גזירות ב-2016 והתקציב לכאורה חברתי, אך יהיו גזרות ב-2018 והלאה. זה לא תקין. כסף קואליציוני על כל הרוחב כן, העלאת מיסים לא, ועכשיו האוצר צריך להביא את הכסף. זו העלאה פיסקאלית. ניהלתי כמה תקציבים בעברי ואני לא זוכר דבר כזה ששמו סד כזה של הוצאות שאח"כ צריכים למלא".

ח"כ אורלי לוי (ישראל ביתנו) ביקרה גם היא את ההחלטה: "רק לפני ימים אחדים שר האוצר אמר שיש עודף הכנסות, אז נבזבז 4.5 מיליארד שקל ואז אם יהיה צורך בשנה הבאה להעלות את המע"מ בחזרה? כאן משעבדים הכנסות עתידיות כדי לכסות הוצאות מיידיות. זה לשחק יו-יו עם כספי המדינה. אנחנו לא יודעים מי ירוויח מהוויתור על 4.5 מיליארד שקל ובמקביל פוגעים בתוכניות חברתיות חשובות כמו שיקום שכונות, בפעילויות לילדי שכונות ובסיוע לאוכלוסייה קשת יום בחינם. הילדים העניים לא שווים אלקטוראלית. אם אכן יש עודף תקציבי לא היה צריך לשעבד הכנסות עתידיות. זה לעבוד על הציבור בעיניים. אם יש כסף זה בסדר, אך אם אין, למה להפחית את המע"מ ואז לקחת מהכנסות עתידיות של רשות כזו או אחרת?!"

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "התרומה של רש"ת למאמץ הציבורי הכללי נמוכה מדי. עד היום הסכומים היו קטנים מאוד. זה צריך להפוך לדבר קבוע וגורף ולא חד-פעמי. הכסף של רש"ת שייך לכלל אזרחי ישראל ואח"כ יוחלט מה ייעשה בו. אני מציע לא לעשות זאת כהוראת שעה אלא כהוראת קבע ע"י תיקון החוק, שסכום X יועבר קבוע מדי שנה למדינה".

ח"כ נורית קורן (הליכוד) אמרה כי "על המדינה לקחת כסף על השנים שעברו ובנוסף, לקבוע מנגנון קבוע לגביית תמלוגים. יש לקחת אחורנית כסף מהציבור. זה יסייע להחיל יום לימודים ארוך לפחות על שכבה מסוימת ואולי על עוד פרויקטים חברתיים".

אגב כך, קרא יו"ר הוועדה גפני לאורי אדירי: "אם יש עודף תקציבי, אולי היה עדיף שזה יחזור למדינה ושזה יהיה גוף ממשלתי ואז לא יהיה צורך בהעברת כספים".

אדירי השיב: "למדינה אין שום יתרון יחסי בניהול גופים תשתיתיים ועסקיים. אם לא הייתה רשות ייתכן שלא היינו מגיעים להון כזה ואז גם לא היה מה לגבות".

אדירי השיב לגפני ולח"כים בעניין הכוונה להפוך להוראת קבע, ש"אם יתברר שרש"ת אכן שומרת על עודף הכנסות הדבר יישקל, או הורדת אגרות. עדיין יש לקחת בחשבון שלרש"ת יש הוצאות פיתוח והוצאות אחרות". לדבריו, בשדה התעופה בתמנע הוצאות התפעול הן כ-100 מיליון שקל מדי שנה, כי בתעופה פנים ארצית לא נגבות אגרות. "לכן ב-2019 כשיתחיל השדה לפעול לא בטוח שנוכל לגבות את אותו כסף", אמר.

סמנכ"ל כלכלה וכספים ברשות שדות התעופה, צחי חבושה, אמר כי ברשות מכירים את הצעת החוק וכי היא תואמה מולה. רש"ת אחראית על ניהול ופיתוח שדות התעופה, כולל תוכניות שהן לאו-דווקא עם רציונל כלכלי. "אנחנו בונים את תמנע שמחר תכביד מאוד על התקציב שלנו. התעופה הפנים-ארצית גירעונית ב-200 מיליון שקל בשנה, עקב הוצאות ביטחון גדולות וכד'. גם בהצעת החוק הזו אנחנו נאלצים להתאים את הצעת התקציב שלנו, ובוודאי מתנגדים להפוך אותה להוראת קבע - עלייה בתנועת הנוסעים, בניית זרוע נוספת חמישית בטרמינל 3 בבן-גוריון. אנחנו לא יכולים לעמוד בכל המטלות ובמקביל לעמוד בנטל של העברת כל-כך הרבה כסף למדינה מדי שנה מעבר למיסים שאנחנו משלמים".

חבושה קיבל תמיכה מח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "אם ניקח יותר כסף מרש"ת, גם בעוד 3 שנים והלאה, בסוף נמצא עצמנו נאלצים להכניס את היד לכיס האזרחים על-מנת לסייע לה לעמוד בהתחייבויותיה. זה אומנם ייראה טוב בציבור, לקחנו כסף מרשות שדות התעופה, אך בפועל בסוף נצטרך לקחת מהאזרחים".

יו"ר הוועדה גפני הגיב ואמר: "זה יהיה קבוע אלא אם כן ההכנסות יירדו או שעבודות הפיתוח יצריכו השקעת כסף גדולה מאוד מצד רש"ת".