דִּבְרֵי חָכְמָה וּבִינָה הֵם כִּפְנִינָה
נֶּדִירָה נוֹצֶצֶת מַבְרִיקָה וּמְהַנָּה
הָרוֹצֶה לְהִתְהַדֵּר בִּבְרָקָהּ יִמְצָאֶנָּה זְמִינָה
הָיֹה הָיָה כּוֹתֵב אֲמָרוֹת בְּכִשָׁרוֹן (רש"י)
לְכֹל קֹשִׁי מָצָא לוֹ סִבָּה וּפִתְרוֹן
וְכַךְ כּתַב עַל הַמְּצָאי וְהַמְּצִיאוּת
שְנוּאָה הַמַּחְלֹקֶת וְגָדוֹל הַשָׂלוֹם
כְּשֶכֹּל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחַת וּדְבָרִים אֲחָדִים (נח יא/א)
וְחָכְמָה יֵשׁ ּהְתבוּנָה עוֹקֶרֶת הָרִים
כְּשֶׁצָרִיךְ וְזֶה חִיּוּנִי ִּכֹּורְתִּים בְּרִית
אָפִלוּ עִם נִמְרוֹד כְּבִימֵי בְּרֵאשִית
אַבְרָם מְגַלֶּה הָאֱמוּנָה וְהַתַּכְלִית
קַם וְהָלַךְ מִנַּהֲרַיִם בְּצַו בּוֹרֵא אֶרֶץ וְשָׁמִַים
נָחוּשׁ הָיָה אַבְרַם לָלֶכֶת בָּאֶש וּבַמָּיִם
לְבַשֵּׂר לְתוֹעֵי דֶּרֶךְ שֶׁלַּשָּׁוא תָּרִים
אַחַר בּוֹרֵא הַכֹּל שֶּבָּרָא גָּם הָאָדָם
זה לא הָאֵל הֶעָשׂוּי מְחֹמֶר וַאֲבָנִים
הוּא זֶה שֶׁנִּמְצָא אֵי שָׁם בַּמְּרוֹמִים
וּמֵאָז נֶחֶלְקוּ הַדֵּעוֹת וְהַמַּחְלֹקֶת אֲהוּבָה
וְהַמַּחְלֹקֶת נִמְשֶׁכֶת וְעֲדַיִן אֵין תְּשׁוּבָה
והַשָלוֹם שָׂנוּא וְהַתְּשׁוּבָה בַּתּוֹרָה כְּתוּבָה
ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחרי המבול

כאשר העמים שנתהוו אחרי המבול היו דוברי שפה אחת ודברים אחדים (נח יא/א) זה לא הוו אות לאחדות דעים, נהפוך הוא, זה הביא את האנשים צאצאי בני נח לתכנן מרידה באלוהים אשר הביא את המבול וכמעט השמיד את כל האנושות. מתברר כי שפה אחת ודברים אחדים, הביאו להרהורי חטא. לכן אלוהים בִּלְבֵּל שפתם וחדלו להבין שפתו של האחד עם זולתו. כאשר אין מדברים שפה אחת ולא שומעים דבריאיש לרעהו, לא יצליחו לתכנן מרד ומעשים רעים. לכן, כשקבוצת אנשים יש לה שפה משותפת אחת, יכולים הם לדבר ולהבין זה את זה ולא בהכרח לשם תכנון מעשי חבלה או מרידה בשלטון.

מכאן ניתן לומר, כי כאשר לציבור אנשים יש שפה אחת וארץ אחת, יבינו זה את זה ולא ילחמו זה בזה. כאשר בלל הקב"ה שפת בני האדם, הם נפוצו לכל עבר ומהם נוצרו עמים שישבו בכברות ארץ שכבשוה אותן ונוצרו ארצות ועמים כשכלל עם יש ארץ משלו ושפה משלו ומנהגים משלו. כך מוגדר עם אשר יושב בחלקת ארץ בתבל והופכה לארצו. כך נתפלגו העמים כאשר נפרדו זה מזה ונוצו מדינות. בני נח סמלו את הַלְאֻמִּים השונים: כאשר שֵׁם הוא אבי העמים השמיים, כולל ישראל ועמי המזרח התיכון. ואילו חום סימל את העמים באפריקה, שם השמש צרבה את עורם והשחירה אותו אלה יוצאי אפריקה ואולי גם יתר הילידים שחיו ביבשות שונות על כדור-הארץ. ויפת הוא אבי העמים שקבעו מושבם באירופה המערבית והמזרחית והם שלטו בילידי הארץ המקוריים עד היעלמם לחלוטין. מתברר כי שפה אחת ומנהגים אחידים על חלקת ארץ אחת, יוצרים עם שאמור להיות ממוצא אחד ואיש מבין שפת רעהו.