תרבות השקר: הסטטוס-קוו ושקרים אחרים

ישראל יוצאת מכליה כדי להוכיח לעולם כולו שהיא שומרת על הסטטוס-קוו בהר-הבית, במקום הקדוש ביותר ליהודים. אבל, מרוב דיבורים על הסטטוס-קוו שהפך לחזות הכל, איש לא טרח לתהות על משמעותו של המושג. מהו אותו סטטוס-קוו?

כאשר יו"ר רשות הטרור הפלשתינית ("נשיא" אפילו בפיו של ראש הממשלה נתניהו, ולא רק בפיהם של אנשי שמאל שעולים אליו לרגל לעתים תכופות) מדבר על הסטטוס-קוו הוא מתכוון למצב שהתקיים בהר-הבית לפני שנת אלפיים, מצב שבו כלל לא הותר ליהודים לעלות להר, ללא קשר לתפילה.

כאשר ראש הממשלה נתניהו מדבר על הסטטוס-קוו הוא מתכוון ככל הנראה - ואם לא חלה התקפלות בהתייחסותו לנושא לנוכח הלחצים של קרי, "העולם הנאור", המלך עבדאללה, וכל מי שנרתם לעגלתו של עבאס/חמאס - למצב שהתקיים בהר-הבית בשנים האחרונות, שבו יהודים הורשו לבקר בהר, במגבלות רבות, אך לא להתפלל בו.

הסטטוס-קוו הוא לפיכך מצב שבו יהודים מופלים לרעה בארצם ובלב בירתם. מציאות זו, שראש הממשלה יוצא מגדרו כדי להותירה בעינה, משקפת הסכמה/כניעה ישראלית למציאות שבה יהודים מופלים לרעה בהר-הבית, ובניגוד למוסלמים אין הם מורשים להתפלל באתר הקדוש להם. ישראל הרשמית משקרת באומרה כי בישראל קיים חופש תפילה לכל, בשעה שליהודים אין חופש תפילה, ודווקא במקום הקדוש ביותר להם.

שותפים למציאות זו הם גם רבנים שעשו יד אחת וברית בלתי קדושה עם הוואקף המוסלמי באיסור הגורף על יהודים לעלות להר, שמא תדרוך כף רגלם הטמאה (כדברי המסית האנטישמי עבאס/חמאס) במקום קודש הקודשים. התוצאה: מכל הכיוונים מתקיימים לחצים, שהמכנה המשותף להם הוא מגבלות על יהודים בלבד בהר-הבית. מציאות מפלה זו לא עוררה את מערכות המשפט ואכיפת החוק בישראל לפעולה. איפה היועץ המשפטי לממשלה כשצריך אותו?

ההסתכלות השונה על הסטטוס-קוו וחוסר הערנות של הציבור לשוני בהסתכלות עלולים להביא לוותרנות של ראש הממשלה ולהשלמה עם חזרה לסטטוס-קוו נוסח עבאס/חמאס, שבו תישלל דווקא מהיהודים אפילו זכות הביקור במקום הקדוש להם ביותר.

למסכת השקרים תורמת גם ההסתה המוסלמית בנוסח "אל-אקצה בסכנה", בשעה שיהודים כלל אינם מתכוונים לבקר ו/או להתפלל במסגד זה. הערבים יצרו בכוונה בלבול בין המסגד לבין הר-הבית בכלל. המסגד אומנם נמצא בהר-הבית, אבל איננו הר-הבית. רוב שטח ההר חייב להיות פתוח לביקורים של כל אדם, אפילו אם הוא יהודי, ואל יאמרו לנו שמדובר בקומץ בלבד. המגבלות והאפליה הן שגורמות למיעוט המבקרים.

רוב שטח ההר חייב להיות פתוח לביקורים של כל אדם ואפילו אם הוא חבר-כנסת יהודי ואפילו אם הוא שר יהודי. השר אורי אריאל איננו פרובוקטור. ח"כים ערבים, שספק אם ראש הממשלה ימנע את עלייתם להר, הם הפרובוקטורים.