לקח ישראלי בעקבות הטרור בצרפת

במרתון הדיווחים האין סופיים שנערך בעקבות מתקפת הטרור הרצחני בפריז נשמעו מפי הדוברים השונים שהופיעו בכלי התקשורת פתרונות מפתרונות שונים, חלקם בלתי ישימים, חלקם מאוויים, חלקם בהחלט ריאליים. אין ספק שאירופה תצטרך, במוקדם או במאוחר, לשנות את מדיניותה כלפי האוכלוסייה המוסלמית העצומה יחסית הנמצאת בתחומה, וזו שעוד תגיע בעקבות האקסודוס הנגלה לעינינו מדי יום. אירופה, וצרפת בפרט, לא תוכל להמשיך ולקיים מדיניות ליברלית כלפי האזרחים המוסלמים, ומאידך היא תצטרך לגבש מדיניות שונה לחלוטין ביחס להגירה. זה לא יקרה מהיום למחר אלא המדובר בתהליך שייקח זמן, ייתכן אפילו זמן רב, אך אירופה לא תוכל להימלט מן השינויים ההכרחיים המתבקשים בעקבות מתקפת הטרור בפריז. אירופה הליברלית, המאוד הומנית, המקדשת את זכויות האדם והאזרח, אירופה שיש בה חוקות או חוקים מאוד נאורים, תשנה את הכיוון. הלחץ של האוכלוסייה המקומית ישיג זאת. הפיגוע בפריז הוא אירוע מכונן בדומה למה שקרה בארה"ב אחרי ה-11 בספטמבר 2001.

בין הפרשנים והמומחים שנטלו חלק במשדרים הארוכים היו שניסו ללמוד משהו שעל ישראל להפיק לקחים ליישמם בעקבות הפיגוע. אבקש בהמשך להתייחס לאחד הלקחים, שלעניות דעתי, על ישראל להסיק: אין דרך טובה יותר מאשר ההיפרדות, למרות כל חסרונותיה. אם רוצים למזער למינימום את הנזקים הנגרמים מדי יום בישראל בגלל הטרור, יש לשאוף להיפרדות. הם שם ואנו כאן. זו גם הדרך המועדפת למלחמה בטרור.

ככל שהאוכלוסייה המוסלמית הנמצאת תחת השלטון הישראלי תלך ותגדל, ככל שישראל תתעלם מן הפונדמנטליזם ההולך וגובר בקרב הפלשתינים, כך הסיכויים להמשך הטרור הנוראי גדלים. ארגונים הטרור פועלים מתוך האוכלוסייה האזרחית תוך ניצול המגבלות שהדמוקרטיה חייבת להטיל על עצמה, ומאידך הקולות הנשמעים מחוץ לישראל. גל הטרור הנוכחי מובל על-ידי צעירים, ילדים ממש, המוכנים לסכן את חייהם למען רעיונות דתיים הזויים אך גם בגלל שנאה יוקדת לישראל. ההסתה בתוך המסגדים, במערכת החינוך, ברחוב, אובדן הסמכות ההורית והייאוש בגלל המצב הכלכלי-חברתי שאינו מבשר שום תקווה, שום עתיד, כל אלה דוחפים את הנערים והילדים אל תוך זרועות הארגונים אסלמיים הקיצוניים. ההקצנה לא תלך ותקטן אלא להפך.

ראוי לזכור את התהליך שעבר המזרח התיכון בעשורים האחרונים בהקשר זה. האחרים המוסלמים נראו פעם כאיום הטרוריסטי הגדול ביותר, פנטים ללא תקנה. ואז הגיחו לעולם ארגונים עוד יותר קיצוניים כמו חמאס, הג'יהאד האסלמי ותפסו את מקומם של האחים המוסלמים. גם הטרור הפלשתיני מלבנון נראה היה למאיים ביותר על ישראל. אז הנהגת הפלשתינים גורשה מלבנון אך המחנות הפליטים נותרו והפכו להיות חממות לטרור. לא עברו שנים ספורות ונוכחנו בקיומו של ארגון עוד יותר קיצוני, חיזבאללה המוכר לכולם היטב.

נפילת המשטרים המסורתיים בלוס, בסוריה, בעירק, בתימן, וכד', הצמיחה תנועות אסלמיות קיצונים שלא ידענו כמותם, למשל דאעש. התהליך הזה של עוד ועוד הקצנה לא ייפסק במהרה, ועל חורבות ארגון קיצוני אחד, יקום ארגוני קיצוני עוד יותר. זו הדינמיקה.

למספרים יש כוח מניע. ככל שמספר המוסלמים שיחיו תחת שלטון ישראלי יהיה גדול יותר, ככל שישראל תהפוך למדינה דו-לאומית, כך המצב ילך וירע. ההתנגשות בין שתי ציוויליזציות, כן שתי ציוויליזציות כאשר אחת אינה מכירה בזכותה של השנייה להתקיים, תוביל לעוד ועוד שפיכות דמים. ההיפרדות היא הרע במיעוטו.

מתנגדי ההיפרדות מעלים, חדשים לבקרים, את נושא עזה כמקרה בוחן לטעות שבהיפרדות. האם באמת הייתה זו טעות כה גדולה? לעניות דעתי, לא ולא. מאז ההיפרדות מעזה ישראל חוותה טילים ועוד טילים על יישוביה, מלחמה ועוד מלחמה. אלה עובדות שלא ניתן להסתירן. אלא שבמבחן התוצאה של המחיר בחיי אדם, המציאות שונה.

למרות כל הטילים והפחד המובן של ארחי ישראל, מספר הקורבנות בתוך ישראל כתוצאה מן הירי המאסיבי של הטילים, מספר הקורבנות, תודה לאל, קטן בצורה חד-משמעית, אפילו ביחס לקורבנות של גל הטרור הנוכחי. הנזק ברכוש הרבה יותר גדול, אך לעניות דעתי, חיי אדם חשובים מכל רכוש. הנחישות של ישראל להפעיל כוח צבאי רב בעזה, בלתי מספיק לעניות דעתי, בכל זאת מאפשר סוג של שגרה, מתוחה אומנם אך בלתי ניתנת להשוואה ביחד לפיגועי הטרור המטיל אימה על אזרחים רבים. גם היציאה מלבנון לאחר 18 שנה הצילה חיי יהודים רבים מאוד. נא להיזכר כמה קורבנות נפלו תוך כדי השהייה של ישראל בלבנון, ומה מספר הקורבנות בנפש מאז היציאה ועד היום. בלתי ניתן להשוואה כאשר הכף נוטה ברורות לטובת הנסיגה.

ככל שישראל תקטין את החיכוך עם האוכלוסייה הפלשתינית בשטחים, כך מספר הפיגועים ילך וירד, לפחות מספר הנפגעים בנפש. במציאות שבה המוני ערבים מוסתים מסובבים בינינו, הסיכויים לפיגועים רצחניים גדלים משמעותית. רק ההיפרדות יכולה להקטין באופן דרסטי את ממדי הטרגדיות הפוקדות את משפחות היהודים.

לצד ההיפרדות נדרשת מלחמה עיקשת בטרור, ללא רחמים וללא פשרות. במצב של הם שם ואנו כאן יש לישראל לגיטימציה לפעול צבאית כדי להתגונן. עוצמת הפעולות של ישראל תקבע עד כמה ההרתעה תפעל כלפי הצד השני. כדי להשיג זאת, ישראל זקוקה לידידות בעולם המערבי. יש לקוות שהפיגוע בפריז יקרב את ישראל ואת מדינות המערב הרבה יותר ממה שהיה עד היום. זו תהיה המטריה המדינית שישראל זקוקה לה בכל פעולה צבאית רבת היקף.

ככל שמנהר ונגיע לפתרונות הגיוניים, ישימים, כך ייטב. אם נשקע אל תוך החלומות ומאוויים בלתי ישימים, אם לא נשכיל שהקטנה משמעותית בחיכוך בינינו לבין הפלשתינים תועיל ולא תזיק, וככל שנשתחרר מהזיות דתיות או מיליטנטיות בלתי מציאותיות, כך יש סיכוי לשנות את המציאות המטורפת הזו.