מירי רגב ואיילת שקד טעיתן בקביעותיכן

אני מצר על כך, ששרת התרבות והספורט מירי רגב גיבשה דעה נחרצת על סרטים שלא ראתה. מצער, ששרה המופקדת על התרבות ייחסה לסרטים בפסטיבל סרטי נכבה כאל "יצירה המעודדת להסתה, לגזענות ולתמיכה במאבק המזוין נגד ישראל". גם שרת המשפטים איילת שקד גיבשה דעה נחרצת על סרטים שלא ראתה. מצער, ששרה המופקדת על החוק והמשפט כתבה לרון חולדאי, ראש עיריית תל אביב מכתב זועם, שבעירו מוקרנים באולם בתל אביב סרטים ה"מנסים להחריב אותנו מבית...".

ביום שישי במעמד פתיחת הפסטיבל צפיתי בארבעה סרטים. כל סרט פתח צוהר בפני הצופה לראות מקרוב ולחוש את כאבו של הזולת החי לידו. בכל סרט שמעתי קול, המזמין את הצופה לבוא ולפסוע יחד עם גיבורי הסרט במחוזות כאבם תוך בקשה לדיאלוג כן בין כל בני אברהם החיים כאן, שכל אחד ילמד להכיל גם את כאבו של הזולת.

כל סרט מאתגר את הצופה למחשבה. מאתגר לחשוב על חלופות לפתרונות שניתנו עד כה. כצופה חשתי רצון כן לדיאלוג בין שני נרטיבים. ראיתי סרטים שמנסים לקדם שיח מתוך שותפות. חבל מאוד ששרים המופקדים על תחום המשפט והתרבות קידמו את הסרטים במה שאין בהם. אין בהם "תמיכה במאבק מזוין" כדברי השרה מירי רגב, ואין בהם ניסיון "להחריב אותנו מבית" כלשון המכתב של איילת שקד.