|
|
לכולנו מטרות בחיים [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
|
|
|
|
|
באמריקה הפטריוט הוא לא רק טיל, אלא הוא בעיקר אזרח נאמן לארצו ולמולדתו, וכאשר החליטו בארה"ב, אחרי שנים רבות של אדישות, להלחם בטרור, הם קראו לחוק "חוק הפטריוט".
כנ"ל עם חוק "רישום סוכן זר" האמריקני, המחייב רישום של גורמים הפועלים למען מטרות של מדינות זרות, ומחייבים רישום דיווח של פעולות ותנועות כספים - מהיכן מתקבל הכסף, ומה נעשה עם הכסף, ובעיקר אם הכסף של אותה ישות זרה נועד להשפיע על המדיניות האמריקנית. והרי ברור שמי שמקבל כסף, וממנו הוא אף משתכר, ואותו מקור מממן דרכו גם פעולות נגד הממשל ואולי אף נגד החוק, הוא ראוי להיקרא בלי כחל וסרק כסוכנה של אותה מדינה. הוא ודאי לא בוגד, אלא אם יוכח שהוא בוגד, אך סוכן הוא ודאי שכן.
פטריוט, סוכן, העם האמריקני לא מכבס מילים. מי שפועל נגד טרור וטרוריסטים הוא פטריוט, מי שמעודד את הטרור אם באופן פעיל ואף סביל, הוא ההפך הגמור, ומי שממומן על-ידי ישות זרה על-מנת להשפיע על קבלת החלטות על-ידי הציבור/הממשל הריהו סוכנה הזר של אותה ישות.
וכאמור אצלנו אסור לומר פטריוט. פטריוט היא מילה גסה, משולה לפאשיסט, ואסור לומר גם סוכן זר, כי לומר למישהו שהוא סוכן זר משול אצלנו לגזענות, לפאשיזם, ולהתרת דם.
לא לקמפיינים פרובוקטיביים
ואתם יודעים מה? עם כל זאת אני מתנגד חריפות לקמפיין ה"שתולים".
ומדוע? כי לכולנו מטרות בחיים, כולנו שואפים להשיג את מטרותינו. יש מטרות קשות יותר להשגה ויש כאלו שפחות, יש כאלו שחשובות יותר ואלה שפחות, ואנו חייבים לתעדף. אם נתעד את הקלות ביותר להשגה, נפספס כנראה את החשובות, ואם נתעדף את הקשות יותר ייתכן שלא נשיגן, כי יש לפניהן כמה תנאי סף, ולכן החלטה מושכלת תמיד תהיה על בסיס שקלול בין התועלת הצפויה מן ההחלטה, ומן הקושי, כלומר, ההסתברות להשגתה.
נושאי התועלת ונושאי ההסתברות הם מוערכים. איננו יודעים בדיוק מה צופן בחובו העתיד, כל מה שנעשה מכיל עולם שלם של אי-ודאויות, אך אם ננתח את כל המרכיבים ונפעיל את הראש, ומנגד נעמת את התוצאה עם האינטואיציה, סביר להניח שנגיע לתוצאה טובה יותר מאשר ניתוח אינטואיטיבי בלבד אשר ניתן לומר עליו שהוא בד"כ שליפה מן המותן.
המטרות של אם תרצו
מה מטרת ארגון כמו "אם תרצו" בקמפיין "שתולים"? מה מטרתו של "אם תרצו" בכלל? ובכן באתר האינטרנט של התנועה כתוב "מטרותיה העיקריות של תנועת "אם תרצו" הן לפעול להתחדשות השיח, ההגות והאידיאולוגיה הציונית בחברה בישראל, תוך בניית אליטה ציונית. מתוך כך פועלת ויוזמת התנועה ליצירת הגות, תודעה ותקינות פוליטית-ציונית בחברה הישראלית. חלק מרכזי מפעילותה של התנועה מוקדש למאבק בתופעת הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ולמתן מענה לתופעות פוסט ציוניוֹת ואנטי ציוניוֹת".
אני חושב שהייתי מנסח את המשפט הזה קצת אחרת, אני הייתי מנסח אותו "אנו קיימים על-מנת לאזן את התמונה הנוצרת שעה שעה יום יום על-ידי תקשורת עוינת".
אין זה משנה עד כמה המשפט הזה נכון (אני משוכנע שהוא נכון) אך זוהי לטעמי המטרה של ארגון חוץ שלטוני, אשר יונק מאותם מקורות אידיאולוגיים כמו השלטון, ומבקש להשפיע כאילו הוא מיעוט מבוטל, ובתקשורת הוא אכן מיעוט מבוטל.
משפט מופרך, טיפש ואפילו על גבול המטומטם
מחשבה פזיזה וחסרת אחריות תאמר "אם נוקיע את גורמי התקשורת והתרבות העוינים על-ידי שנכנה אותם בכל מיני שמות, שתולים, סוכנים זרים, ולעצמנו נקרא פטריוטים, כמו באמריקה, אנחנו ודאי נצליח לאזן את התקשורת כך שהיא תיטה יותר לטובתנו ובכך נשיג את מטרתנו".
המשפט הזה לטעמי מופרך, טיפש ואפילו על גבול המטומטם.
ומדוע? לא בגלל שאיזון התקשורת איננה מטרה חשובה, אלא מפני שההסתברות להשגתו בדרך הזו היא אפס בריבוע.
כל עוד השמאל מוביל בתקשורת, הוא לא צריך יותר מאחוז של הצדקה לדרכו על-מנת שהתקשורת תנפח אותו ל 99% וכל ניסיון פרובוקטיבי "להיכנס בשמאל" הוא לכן חסר תוחלת וחסר תועלת, הגם שלכל אחד בסביבתו יש איזה שמאלן תורן, בן משפחה, חבר, ועם כל הפער בעמדות איש מאתנו לא רואה אותם כבוגדים, וניסיון ההכללה הזה מעליב גם אנשי ימין רבים שמבינים את הגבול בין ויכוח לבין מכות מתחת לחגורה, אפילו אם תיאורטית מדובר במכות צודקת. אך איננו עוסקים בצדק, אנו עוסקים במטרות והתווית הדרך הלגיטימית להשגתן.
"עד כאן" כדוגמה מאוד חיובית
יש לנו דוגמה חיה - ארגון "עד כאן", בלי קמפיינים ועם הרבה עבודה שחורה, לא עוסק בשדלנות, לא עוסק בשינוי חוק, לא קרא לאף אחד שתולים, הוא פרץ אלינו לסלונים בשעות השיא והשיג את מה שכל הברברנים עם השתולים שלהם לא השיגו מעולם ולא ישיגו לעולם.
האפשרות הגרועה מכולן
ואולי, אולי כל ה"שתולים" הזה הוא קמפיין לתחזוקה של התומכים, בהעדר כל הישג משמעותי אחר, בבחינת כי אם אנו נכשלים הימין צריך להראות לתומכים רשימת פעילויות, ובעיקר כותרות שליליות, ואם אכן כך המצב, טוב עשה המנכ"ל שהשעה את עצמו, וטוב יעשו כל שאר המובילים של "אם תרצו" אם ישעו עצמם.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
