שמע ישראל, הכותל כותלנו, הכותל אחד

שמע ישראל, הכותל שלנו, הכותל אחד. עד עכשיו היה לנו כותל אחד, מעתה יש לנו שניים. עד עכשיו היה לנו כותל טהור, קדוש, שיא הרוחניות הישראלית. מעתה יש לנו כותל נוסף לא כהלכה, לא כדין, לא כמסורת, לא כצניעות. עד עכשיו היה לנו כותל אחד, של עם אחד, בו נפגשו חרדים ודתיים, תיירים וישראלים, חילוניים ומסורתיים, חיילים ואזרחים. מעתה יהיה לנו כותל נוסף בשביל פורשים מהמסורת, פורשים מהאומה, פורשים מאחווה. והשכינה בוכה, והאומה בוכה.

ודאי שיש בעם ישראל גוונים שונים של יהודים. פרצופיהם שונים ודעותיהם שונות, רצונותיהם שונים ורגשותיהם שונים. אבל בכותל האחד התקיים: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. מעתה יתקיים: שני גויים בארץ.

לצה"ל יש אתרים אדירים לקיום טכסים, אך מפקדים רבים רצו שהם יתקיימו דווקא בכותל, במקום הקטן, הצנוע, הכשר, היהודי, הטהור, הקדוש. וצדקו. כי באמת כל יהודי בפנימיותו הוא קדוש. אומנם בפועל יש עדיין סיבוכים, אך בתוככי הנשמה, מתקיים: עם קדוש, עם טהור, עם מאמין. ואכן הדבר התגלה בכותל, בו כולם, מכל השיטות ומכל הדעות, קיבלו על עצמם להתנהג, בטהרה ובקדושה, באותו מקום קדוש, הנמצא מול מקום מקדשנו.

מול מקום המקדש, נמצא מקדש מעט, אך זהו מקדש המעט הגדול ביותר שלנו. והנה באו נמוכי קומה, מחפשי סנסציות, בעלי עיניים טרוטות, וחמדו להם כותל משלהם, ללא קדושה, ללא טהרה, ללא צניעות, ללא תורה. ובאו נציגי האומה והרכינו ראשם, וויתרו, והסכימו, מלבד שני גיבורים, מלבד שני צדיקים, מלבד שני חברי כנסת, אלקין ואריאל, א' וא', אשר בראש זקוף אמרו: לא! אין רפורמה! יש מסורת! יש דורי דורות! יש דורות נצח! ומחו נגד המחללים את הקודש פנימה! והצילו כבוד ישראל! וטיהרו אוויר ישראל!

עמנו הוא עם גדול, עמנו הוא טהור, עמנו הוא עם קדוש. אם לא היום, אז מחר, אם לא מחר, אז מחרתיים. אך היום בוא יבוא. והוא הולך ובא. ושום דבר לא יוכל לעוצרו. הרבה דברים קשים עברו עלינו, והנה הם מאחורינו, ואנחנו פה. הרבה משברים עברנו, וקמנו ונתעודד. גם משבר זה יעבור. הכותל יישאר לעד מקום של אמונה, מקום של תפילה תמימה, מקום של רוח פנימית טהורה, מקום בו עם ישראל מתמלא אל אלוהיו אהבה, הכנעה, קדושה.