|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חשיבות ההיסטוריה בקרב המוסלמים <br>
|
פרוטסטנטים לא ילחמו כיום נגד קתולים ● ההיסטוריה עבורם היא נחלת העבר ● לא כן באיסלאם, הוא חי את ההיסטוריה, יום יום, והורג בגינה יום יום ● קצת היסטוריה על מקום בשם דאבק, מצפון מזרח לחלב, שם נהרגים מוסלמים יריבים בעזרת רוסים נוצרים
|
|
נוקמים בעבר [צילום: אסתר רוביאן/פלאש 90]
|
|
|
|
|
עניינו של מאמר זה בהיסטוריה רחוקה החיה ונושמת בימים אלו ממש. הקרבות המתנהלים עכשיו מצפון לחלב על השליטה על הציר המרכזי למעבר הגבול בטורקיה, ושבהן מעורבים עכשיו הרוסים וצבא שכירי אסד, המורדים, הכורדים וארטילריה טורקית, מביאים לידיעת הציבור שמות של עיירות הנכבשות על-ידי אחד מהכוחות, או מוגנות על ידו. לכל עיירה חשיבות טקטית משלה, והיא נמחית מעל פני האדמה. לעיירה אחת, הנמצאת בשלב זה באזור שבידי המורדים, לא הרחק מהגבול הטורקי וצפונית מזרחית לחלב, ושמה דאבק, יש חשיבות היסטורית מהמעלה הראשונה בתולדות האיסלאם משני טעמים. הטעם הראשון הוא שכאן, בעמק ליד הכפר (בערבית מרג' דאבק) נחרץ גורלו של המזרח התיכון למשך 400 שנים. כאן, ביום קיץ חם ב-1516, התקיים קרב מיוחד במינו בין האימפריה העות'מאנית, בהנהגת הסולטאן סלים הראשון ("האכזר"), לבין האימפריה הממלוכית ששלטה עד אז במצרים, ארץ ישראל וסוריה. כמה שנים לפני כן, הונח הבסיס לאימפריה הפרסית בהנהגת השושלת הספווית שהפכה את השיעה לדת המדינה. הסולטאן העות'מאני הסוני הביס את השאח השיעי הפרסי (שהיה למעשה אזרי) ב-1514 וסיפח לאימפריה העות'מאנית את עירק וכל מזרח אנטוליה. עכשיו חשו הממלוכים בסכנה העות'מאנית, ושלחו צפונה עשרת אלפים פרשים. מולם הציבו העות'מאנים את החידוש הגדול שלהם: ארטילריה. ההפתעה הייתה שלמה המודרניזציה ניצחה ניצחון מכריע את הקשתים והפרשים המעולים של הממלוכים. יהיה זה הארגון והחימוש של הצבא העות'מאני שיטיל את חיתיתו על אירופה בכל המאה ה-16. בעקבות התבוסה הממלוכית במרג' דאבק (ועוד תבוסה בחאן יונס), האימפריה העות'מאנית השתלטה על סוריה, לבנון, ארץ ישראל ומצרים.
תקופת הזוהר
כאשר הצמרת הטורקית של ימינו דיברה במונחים של חזרה לימי האימפריה העות'מאנית, היא בוודאי לא התכוונה לאימפריה של המאות ה-18-19. אלו מאות של ירידה, פיגור ותבוסות משפילות של הצבא העות'מאני לצבאות המערב ולרוסיה הצארית, שידעו לנצל את כל המודרניזציה החדישה של הנשק והחימוש. מן הסתם היא מתכוונת לתקופת הזוהר שלה שתחילתה במאה ה-15 והמשכה במאה ה-16.
הטעם השני הוא שבדאבק, על-פי המסורת האיסלאמית הסונית, צפוי להיערך באחד הימים קרב גוג ומגוג, קרב יום הדין בין הצבא האיסלאמי לבין הצבא הנוצרי, שם יוכרעו צבאות הנוצרים ויושמדו, והניצחון הסופי יהיה של האיסלאם. לכן, מגזין האינטרנט הרשמי של ה"מדינה האיסלאמית" (דאעש) באנגלית, נקרא בשם דאבק! באחד מגיליונותיו התנוסס דגל המדינה האיסלאמית מעל האובליסק שברחבת כנסית סאן פטרוס ברומא.
איני יודע אם יש דת בעולם שבה הקשר להיסטוריה, לאירועים, למקומות, לקברים, לשדות קרב, הוא חזק ומתמיד כמו בדת האיסלאם. מה שברור לי כשמש הוא שלא יפרצו כיום קרבות בעולם בין קתולים לפרוטסטנטים, ואירועים רצחניים שהתרחשו בזמן מלחמות הדת באירופה במחצית הראשונה של המאה ה-17 לא מעוררים בימינו אלה את ההתרגשות הקלה ביותר. עבורם הכל הוא נחלת ההיסטוריה. לעומת זה, חלק ניכר מהמאמינים המוסלמיים חי את המאה ה-7 לספירה, חי את השנאות והקנאות שהתגבשו במרוצת הדורות בקרב האיסלאם. קשה, קשה לבני תרבות המערב לראות סרטונים איך השיעים טובחים באכזריות חייתית את הסונים, רק משום שהללו התאכזרו לפני למעלה מ-1300 שנה למשפחת החליף, החוקי לדעתם - ולהבין מה קורה שם, לעזאזל?!
|
| תאריך:
|
23/02/2016
|
|
|
עודכן:
|
23/02/2016
|
|
עמוס גלבוע
|
|
חשיבות ההיסטוריה בקרב המוסלמים
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
עמיקם
|
4/03/16 01:16
|
|
לאחרונה גלי צה"ל מככבים בתקשורת שלא בטובתם, והועלו בראש וראשונה על-ידי הרמטכל, ששאל האם זה ראוי שצה"ל יממן תחנת שידור, פופולרית ככל שתהיה, והחרתה החזיקה אחריו השרה מירי רגב בטענה שהתחנה מוטית מוזיקה מערבית, אינה נותנת ביטוי להלכי הרוח בציבור, ואינה משמיעה מספיק מוזיקה מזרחית. שר הביטחון לא נשאר מאחור והודיע ששרת התרבות לא תגיד לו כיצד לנהל את התחנה ואת מי להשמיע.
|
|
|
|
|
דונאלד טראמפ שוב ניצח. תוצאות הפריימריז הראשוניות בדרום קרוליינה שהחלו לזרום לערוצי התקשורת שלשום הצביעו כבר על ניצחון מוחץ לטראמפ, בשעה שמרקו רוביו וטד קרוז נלחמו על המקום השני. מי שבילה ברשת החברתית היה מתפלא לראות ידיעה מוקדמת על ניצחונו של טראמפ מסוכנות הידיעות AP, שגררה אחריה את שאר הרשתות להודיע אף הם על המועמד המנצח, בזמן שרק 3% מן הקולות נספרו. וכפי שעיתונאית אחת תיארה: ׳אנשים במטה הבחירות של קרוז מסתובבים כאן ולא מבינים איך זה יכול להיות׳.
|
|
|
|
|
באופן פרדוכסלי, יורשי הציונות הפוסט-ציוניים, הופכים יותר ויותר למה שפעם צויר על ידיהם עצמם כסטריאוטיפ של היהודי הגלותי: קפיטליסט זריז ואינטרנציונאלי, סוחר חסר שורשים, שאין לו מולדת וכל העולם מקומו. הרי כבר הוצבה מטרתה החדשה של הציונות הפוסט ציונית - הכסף, פיתוח כלכלי של המזרח התיכון - ומובן מאליו שהתביעה הראשונה העולה בקשר למסירת שטחים לאויב הערבי, היא דולרים. חוזר הסיפור השיילוקי הידוע, העולה עכשיו בגרסה חדשה ומרעננת על בימת התיאטרון הישראלי, 'הבימה', וה'קאמרי', ותיאטרון הפוליטיקה הישראלית. נוצרה בהם אנטישמיות יהודית. אישיות מסוג אחר, שאינה "מעשית" וחסרת שורשים, כך טוען השמאל, לא תוכל להשלים עם שלום, שוויון ואחווה עם אזרחינו ושכנינו הערבים. השמאל, מתכוון כמובן, לדתי הלאומי, שהוא "אויב השלום", בעיניהם.
|
|
|
|
|
מסלולו הנפתל וגורלו של מתווה הגז, תלוי עכשיו במוצא פיהם של שופטי העליון. כל זאת לאחר שהממשלה הודיעה ביום ראשון השבוע, כי לא תניח הצעת חוק ל"עיגון סעיף היציבות" על שולחן הכנסת, כפי שהציע לה הבג"ץ.
|
|
|
|
|
בן חמש שנים היה אברהם לוי (שם בדוי) כשעלה ארצה עם משפחתו מעירק, ושני אחיו היו קטנים ממנו בשנה ובשנתיים, בהתאמה. מעונם הראשון בישראל היה אוהל במעברת חיריה. לימים עברה המשפחה להתגורר בצריף בשכונת תל יהודה, אשר ברמת גן. לאחר סיום לימודיהם בבית הספר היסודי החלו הנערים לעבוד כשוליות במפעל לייצור ברזים ברמת-גן. כל יום שישי היו מקבלים את שכרם במזומן בתוך מעטפה, בתוספת תלוש משכורת באורך חמישים סנטימטרים וברוחב ארבעה סנטימטרים, שכינויו היה "לוקש", בגלל דמיונו לאיטריה. את שכרם השבועי נתנו לאימם, ובכך השתפרו איכות המזון והלבוש של בני משפחת לוי. במרוצת השנים התקדמו שלושת האחים לוי מדרגה של שוליות לעובדים מצטיינים, וכשהגיע מועד גיוסם לצבא, הבטיח להם בעל המפעל לקבלם חזרה לעבודה עם תום שירותם. ואכן, בזה אחר זה, משסיימו את שירותם הצבאי, נתקבלו כול שלושת האחים לוי לעבודתם במפעל לייצור ברזים, ובמרוצת השנים הפכו לעובדים הבכירים במפעל, ושכרם גדל משנה לשנה.
|
|
|
|
|
