מילה של גבר

אני נמנה על המקפידים לצרף תמיד להמבורגר העסיסי שלהם גם פרוסה נאה של גבינה טעימה, ועל כן אני האחרון שצפוי להיות באיזשהו עניין בצד של הרבנות האותודוכסית, אבל הנה גם מחליא אותי עד כדי בחילה פיזית קשה לראות נשים תבוניות ורציונאליות, מ"מר"צ" ומ"העבודה", שהן דתיות בדיוק כמוני, באות ומקדימות את חג הפורים ועוטות על עצמן טלית וכורכות על עצמן תפילין, רק בשם העיקרון שאין קדוש ממנו ש"מכיוון שאתם לא מתירים גם לנו לקפוץ מהגג אז הנה, אנחנו דווקא נקפוץ".

ואני רק מושך כתפיים ואני רק רוצה להזכיר שתפילה בכותל כן או לא היא הקטנה שבאפליות שבדת היהודית בין גברים לנשים. כי הדבר הבסיסי, הראשוני, היסודי באמת, ביהדות, היא כריתת הברית שבין היהודי לבין אלוהיו, ונראה שכל לוחמות השוויון שלנו נוטות משום מה לשכוח כי הברית הנפלאה והנשגבת הזאת מתקיימת תמיד אך ורק בין הקדוש ברוך הוא לבין הזכרים שבישראל, ואיננה מתקיימת בינו לבין הנשים. ואם אכן לא את ההון הפוליטי אתן מחפשות, אלא שוויון כן ואמיתי, הייתי חד-משמעית מצפה מכל הלוחמות העזות האלה שהצטלמו בחדווה בכותל כשהן עוטות טלית ותפילין, לקום ולהיאבק מעתה כלביאות למען ייקבע נחרצות בחוק המדינה כי מעתה לא רק בגברים יילודים בישראל תבוצע ביומם השמיני ברית המילה, אלא ממש כך יהיה גם בנשים.