בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
קמעונאות, האם נכון לחטוף מכול הבא ליד?
|
רשתות המזון מוכרות מצעים, סירים ואוהלים. רשתות הפארם מוכרות ממתקים וטחינה. האם זה טוב? האם זה נכון לעסק?
טשטוש התחומים בין הרשתות אינו חדש. רשתות המזון מוכרות מצעים, סירים ואוהלים. רשתות הפארם מוכרות ממתקים וטחינה. האם זה טוב? האם זה נכון לעסק? עד מתי זה נסבל, או מה הוא הגבול אם בכלל ניתן לצייר אחד שכזה? אקדים ואומר שישנן מספר גישות לנושא: - הגישה הראשונה - שומרת בהקפדה על "טוהר הנשק" והיא דוגלת שעל הרשת לעסוק בתחום העיסוק שלה בלבד להתמקד בו ולהשיא את מירב המאמצים רק בתחום אשר מוגדר. על-ידי הרשת. על-פי גישה זו לא נציע ללקוחות בחנות שעונים, תכשיטים ואביזרי אופנה, שכן מדיניות הרשת לשמור על מקצועיות ועל דימוי רציני, במיוחד עם החנות מכילה בתוכה מותגי יוקרה. גישה זו כאמור מתאימה לעסק אשר רוצה להעביר מסר ממוקד ללקוחותיו ואשר מגוון המוצרים אשר הוא מכיל יכולים לספק לו פרנסה לאורך זמן.
- הגישה השנייה - בבסיסה היא יותר גישה של נדל"ן מסחרי, כלומר על-פי גישה זו, לחנות ישנן הוצאות, כמו שכר דירה, כוח אדם, חשמל וכדומה, אותן המכירות צריכות לכסות בתוספת הרווח. על-פי גישה זו (בצד הקיצוני שלה), כול דבר אשר יכול להימכר ברוך הבא. הרשת אשר בארץ מאמינה בגישה זו ומאמצת חלקים נכבדים ממדיניות זו, היא המשביר לצרכן, אשר רואה ברצפת המכירה פלטפורמה למכירה ולראייה, הציעה לפני מספר חודשים גם מכונית בחנות.
- הגישה המשלבת - גישה זו לא לוקחת שום דבר בקיצוניות. על-פי גישה זו מותר להכניס גם תמהיל, אשר חשוב שתהיה לו זיקה כל שהיא לעסק המרכזי.לדוגמה מוצרי מזון, אשר משדרים בריאות או ניחוח של טבע, כמו דבש, שמן זית וטחינה, ברשת פארם. לעיתים רשתות מאבדות את המינון ואו מזניחות את תחום ההוויה שלהן ואז מוצאים מצבי קיצון, כמו למשל שלא מוצאים ברשת אשר כול יעודה זה למכור טקסטיל בית מוצרים כמו, ציפית לכרית, אך מוצאים בשפע אגרטלים וקעריות הגשה או גלידה.
הכלל בגישת השילוב אומר - רוצה לשלב בסדר, אך בשום פנים ואופן לא על חשבון מוצרי הבסיס של תחום העיסוק המרכזי שלך. עסק שלא יקפיד על כלל פשוט ובסיסי זה, עשוי למצוא את עצמו בצרה לא פשוטה, אשר שיקומה יקר ולפעמים מאוחר מדי.
|
תאריך:
|
13/03/2016
|
|
|
עודכן:
|
13/03/2016
|
|
יובל לובנשטיין
|
קמעונאות, האם נכון לחטוף מכול הבא ליד?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
dedi
|
13/03/16 15:01
|
|
|
|
yuv
|
13/03/16 16:37
|
|
משנה לשנה סר יותר ויותר חינו של הזמר העבר, כשאת מקומו תופס, משום מה, פופ לועזי. עדות ניצחת לכך הם השירים הלועזיים, הנבחרים בשנים האחרונות לייצג את ישראל באירוויזיון.
|
|
|
כאשר אדם נפטר בלא שהותיר צוואה, עזבונו מתחלק למי שהם יורשיו על-פי הקבוע בחוק הירושה. אלה הם, על דרך הכלל, בן-זוגו וילדיו של הנפטר, ורק בהיעדרם יפנו לקרובי משפחה אחרים לפי הסדר הקבוע בחוק.
|
|
|
גל הפיגועים, הנמשך מזה חצי שנה, המאופיין בפיגועים של יחידים, הוא תוצאה של הסתה מתמשכת ברשות הפלשתינית, במסגדים, ברשתות החברתיות וכל האמצעים החדישים של העברת אינפורמציה באמצעות טלוויזיה, אייפונים, ווטסאפ. הטיפול צריך להיות אחר, שונה ויעיל הרבה יותר ממה שנעשה עד כה.
|
|
|
אחת ההשמצות הקשות כלפי מדינת ישראל, בארץ וגם בעולם, היא הטענה שהמדינה היא מדינת אפרטהייד, כלומר שהיא נוקטת אפליה מכוונת נגד המיעוט הערבי. טענה זו כתובה אפילו בספרו של נשיא ארה"ב לשעבר. והמדינה מנסה (או לפחות אמורה לנסות) להתמודד בדרך של הסברה נגדית: איזה אפרטהייד זה כשיש לכולם זכות בחירה לכנסת ויש שם אפילו נציגים קולניים שנבחרו על-ידי המיעוט שכביכול מופלה לרעה? אבל זה כמובן לא עוזר. ההשמצות נמשכות. פעמים רבות תהיתי בניסיון להבין את מה שנהוג לכנות "מחדלי ההסברה של מדינת ישראל" בעניין הזה כמו בעניינים אחרים. ידועה הטענה כי מדיניות נכונה אינה זקוקה להסברה, היא מסבירה את עצמה.
|
|
|
חג הפסח נמצא בפתח וזה הזמן לחדש ולרענן את הבית ואת הנמצא בתוכו. ליל הסדר, מאיץ את התהליך וחלקנו מסתובב כבר כעת בחנויות כלי הבית ומחפש מערכות אוכל, סירים וסכו"ם.
|
|
|
|