החלטתי לשבור שתיקה על עמירם לוין. לא ממש. רק דוגמית. בקטנה.
כאשר פרצה האינתיפאדה (הראשונה) גויסתי למילואים ונקראתי לתדרוך בפקוד המרכז. במעלה המדרגות חולף על פני תא"ל עמירם לוין שהיה מפקד הצוות שלי בשרות סדיר בסיירת מטכ"ל מלא התלהבות ושש אלי קרב. הוא נעצר לרגע ואומר לי בהתלהבות "תכסחו אותם, תשברו להם את העצמות..."
האמת, נפגעתי קצת מזה שכל מה שהיה לו לומר לפרענק שהיה חייל שלו שזה אני זה לכסח? לשבור להם את העצמות?
הוא היה אז תא"ל בקבע ואני רב סרן במילואים, איש מודיעין מנוסה ובקי. נקראתי כתגבורת יע"ע (יועץ לענייני ערבים) וכל מה שעולה על דעתו זה שהביאו אותי להרביץ מכות...
ועכשיו הוא יוצא להגנת ארגון המלשינים שמתעד חיילי צה"ל "מכסחים" כביכול ערבים ומפרסם זאת בכל העולם...
הכל גירסא דינקותא שמ"וצניקית
אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת הַמַּעְיָן מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אלופים את העוז להזדהות עם שוברי צה"ל...
למי שתהה ותוהה איך אפשר שאלופי צה"ל מהוללים מפקדי סיירת מטכ"ל כעמירם לוין ומפקד הקומנדו הימי כעמי אילון יכולים להעלות בדעתם לצאת להגנת ארגון שנוי במחלוקת כמו שוברים שתיקה - צריך להבין שמדובר בגרסא דינקותא שמו"צניקית או שמאלנית כללית שהונחלה להם בנעוריהם בקבוץ ותנועת הנוער.
התגייסות האלופים האלה דווקא להגנת שוברי המפרקת נובעת מצד אחד מהתנשאות אליטיסטית ובוז ל"בבונים" שאינם ראויים למשל לשרת ביחידות "המובחרות". למרות שכיום ברוך השם רוב היחידות הלוחמות בצה"ל הן יחידות עלית.
מצד שני "שוברים שתיקה" בהרכבו האנושי ומקורותיו התרבותיים הוא בשר מבשרם. אלופים כלוין ו
עמי איילון מוצאים זהות רבה נפשית ואידאולוגית עם "שוברים שתיקה" כמו היו אחווה סודית משותפת והם נחלצים עתה לעזרתם בעת צרה. זאת למרות שהם שוללים בהצהרה את המלשינות של פעילי הארגון בחו"ל תוך היתממות או מבלי להבין ולהודות ביושר שזו המהות ועיקר פעילותם להצדקת הכספים הרבים הזורמים אליהם מחו"ל.
מבחינה מסוימת "שוברים שתיקה" הוא מעין קבוצה טיפולית, מין AA (אלכוהולים אנונימיים) המציע תרפיה קבוצתית לנפגעי "אקיבוש" החשים צורך עז לדסקס ולדבר "על זה" ולפרוק את תסכולם מהתנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם הערכים האוטופוסטיים עליהם התחנכו בתנועת הנוער.
כך בעצם עשו גם אבותיהם בשנות השבעים כשהתכנסו לקומזיצים תראפיים שנקראו "שיח לוחמים" או "יורים ובוכים" אשר השתכללו מאז לגרסאות תוקפניות כמו "
שלום עכשיו" ו"בצלם" ובימינו לעשרות ארגונים ועמותות שהציפו את הארץ יחד עם הכספים שזרמו מהקרן המשוקצת.
האידאולוגיה המפ"מניקית שינקו בילדותם בשנות החמישים - בימים שקבוצים התפלגו על קוצו של יו"ד על-רקע הסגידה לבריה"מ הסובייטית וליוסף סטלין - חדרה לנקבוביות שלהם. כפי שאובמה אינו יכול למרות השכלתו לברוח מ"המדרסה" האיסלאמית בה למד כילד באינדונזיה ואל"ם
עופר וינטר או האלוף
גרשון הכהן לא יכולים לנטוש את תורת אמם שספגו במכינות ובישיבות התורניות.
כמו צעירי הכפות הסרוגות המתגייסים מתוך תודעה עמוקה יהודית וציונית למיטב יחידות צה"ל ולתפקידי פקוד וקצונה כך עשו טובי הנוער בקבוצים או בתנועות הנוער של השומר הצעיר והנוער העובד בתורם.
אמנם תמיד היו ניסיונות של פוליטרוקים להתערב בצה"ל פוליטית ואידאולוגית אך בן-גוריון השכיל וידע לגדוע אותם באיבם. אבל התופעה נמשכה בצורות אחרות בוועדות סודיות למיניהן בתוך המפלגות ובתנועות הנוער והיא נמשכת עד היום בצורות מתוחכמות חדשות. אותה גברת בשנוי אדרת.
כיום הפוליטרוקים השמאלנים יושבים ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה" ומנסים לקבוע משם את פני צה"ל והפקוד העליון ואפילו מצליחים כי איש לא עוצר בעדם. הם קיימו למשל דיון סוער על פקודת היום של אל"ם עפר וינטר ב"צוק איתן" ובעקבותיה הצליחו כנראה לבלום את התקדמותו בצה"ל. הם שולחים את זרועותיהם ואצבעותיהם לתוך מערכת החינוך הצה"לית, לסדרות החינוך וכיו"ב כפי שהקרן לישראל חדשה עושה במערכת המשפט ובקרב המשפטנים.
אנו בעיצומה של מלחמת אחים רבת פנים אך סמויה מן העין. השמאל ערוך בקווי הערכות לפי האסכולה הסובייטית. הן סמויות מן העין אך חיות ובועטות בצבא, באקדמיה, במשפט וכמובן בתקשורת ומנוהלות כאמור ע"י פוליטרוקים מסוג חדש.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
