בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
העיתונאי גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" בניו-יורק, מעלה על נס את מאבקה הבלתי-נלאה של השדולה הפרו-ישראלית בארצו של הדוד סם להבטחת שלומה וביטחונה של המדינה היהודית
|
נאום נתניהו באיפא"ק [צילום: צילום מסך]
|
|
|
|
|
דרך-חתחתים ארוכה ורבת-מכשולים עברה השדולה הפרו-ישראלית איפאק, מאז הקמתה לפני שישה עשורים בניו-יורק. במרוצת השנים הרבות שחלפו, עלה בידה להפוך לאחת השדולות החזקות והמשפיעות ביותר בקונגרס. אף כי השדולה מונה ברובה הגדול יהודים, היא נאלצה לא אחת בעבר להתמודד עם מרבית יהודי-אמריקה, שלא חשו עצמם ציונים, ושבחלקם אף תמכו בגלוי בגופים הנמנים עם הלובי הערבי, שלחם נגד קיומה של מדינת ישראל.. העיתונאי גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" בניו-יורק, מדווח כי היה זה ג'ו קינן, מייסד איפאק, שהיטה את הכף לזכות ישראל. קינן, שבצדק נחשב בשעתו למושך בחוטים בשדולה ולרוח החיה שלה, נטל על עצמו את היוזמה להתעמת עם אותו לובי פרו-ערבי, שהתייחס אל הציונים כאל "פאשיסטים, שודדי אדמות-פלשתין". המהפך לדברי נחשון, צבר הלובי האנטי-ציוני כוח רב במשך שנים ארוכות, תוך שהוא נהנה מסיועו הפעיל של הסטייט- דיפרטמנט, שלא הסתיר את דאגתו להבטחת קיומו של מעמד אמריקני לעולם הערבי. כוחו של הלובי הזה נבע מהשפעתן הגדולה של חברות הנפט הערביות, שרק הוסיפו שמן למדורת השנאה כלפי ישראל ושתרמו ביד נדיבה למחנה האנטי-ציוני המתעצם. עד כדי כך הגיעו הדברים שהסיוע האמריקני לישראל התגמד משמעותית לעומת הסיוע האמריקני הגדול לעולם הערבי. אם לא די בכך, הרי שאיפאק נאלצה להתמודד גם נגד ממשלים שנטו להעניק סיוע כלכלי ופיננסי דווקא למדינות ערביות, על חשבונה של ישראל. חרף זאת לא הרימה השדולה את ידיה והתמידה בלחציה על הממשל האמריקני להטות את הכף לטובת ישראל ולספק לה סיוע של נשק-הרתעה, כדי שזו תוכל להגן על עצמה. מאמציה של איפאק אכן נשאו בסופו של דבר פרי, ונשיאי-ארה"ב לדורותיהם החלו נענים לדרישות המיגון עבור ישראל. העיתונאי גד נחשון מציין כי איפאק, המונה כיום 100 אלף חברים, ממשיכה לפעול במרץ וללא ליאות להמשך קיומו של הסיוע האמריקני לישראל, החיוני כל כך עבורה, במיוחד בשעה זו, שבה היא נזקקת יותר מכל להבטחת ביטחונה ושלומה.
|
תאריך:
|
31/03/2016
|
|
|
עודכן:
|
31/03/2016
|
|
ראובן לייב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אלטע קאקער
|
31/03/16 14:23
|
|
2
|
|
יוסי ארגואן
|
2/04/16 03:59
|
|
עוד מבט על איסוף המידע של "שוברים שתיקה" יהודה גליק אמר את האמת - וחטף איומים האתגרים המתעצמים של חיל הים האידיאולוגיה של דאעש מכה שורשים ומתי חמאס והפתח יריבו שוב?
|
|
|
יום זה יום מיוחד, אשר נעשה בו אחד הניסים הגדולים והחשובים אשר היו בעם ישראל. והנה, מצווה וסגולה לדבר בעניין הנס הזה, ביום הזה, וללמוד את סיפור הנס, המובא במגילת תענית (פרק 12 אדר דף ע״ח). הנה מובא המעשה, בחוני המעגל, אשר ביום זה, 20 בחודש אדר, לא ירדו גשמים לעם ישראל ושנה זו הייתה השנה השלישית ברציפות, שלא ירד גשם, והתפללו על הגשמים, ובכל אופן, הקב״ה לא פתח את ארובות השמיים. וכיוון שראו, שהגיע חודש אדר ולא ירדו גשמים, הלכו אצל חוני המעגל ואמרו לו שיתפלל שירדו גשמים, אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימקו. התפלל ולא ירד גשמים. עג עוגה ועמד בתוכה, כדרך שעשה חבקוק הנביא שנאמר (חבקוק ב, א): ״על משמרתי אעמודה ואתייצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי אמר ריבונו של עולם במיך שמו פניהם עליי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך״. התחילו הגשמים יורדים טיפין טיפין וכו׳.
|
|
|
על-פי גורמים בכירים בתנועת פתח, קרב הירושה על תפקיד יו"ר הרש"פ נקלע למבוי סתום לאחר שמחמוד עבאס החליט שלא להיענות, בשלב הזה, לדרישת כמה מחברי הוועדה המרכזית של תנועת פתח ולא למנות לעצמו סגן שיהפוך במידת הצורך למחליפו בתפקיד על לעריכת בחירות לנשיאות בשטחים.
|
|
|
במהלך השנתיים האחרונות קשר עצמו הבג"ץ לשתי החלטות נמהרות, שפגעו באופן חמור ביכולת המשילות של הממשלה. שתי החלטות יותר מדי. הראשונה הייתה החלטתו שלו, סוג של אולטימאטום, בדבר סגירתו של מתקן חולות. תוך שנה. והשנייה, ביום ראשון השבוע, דחיית מתווה הגז. שוב אולטימטום לממשלה לשנות או לסלק את סעיף היציבות. תוך שנה. אם לא כן, הוסיפו השופטים איום, יבוטל המתווה כולו... במקרה הראשון, הבג"ץ לא שעה לבקשת הממשלה ולתחנוני התושבים בדרום תל אביב, להמתין עד לדילול אוכלוסיית המהגרים. דילול שנעשה בהצלחה, באופן טבעי, ללא כפיה, וללא אילוצים כלשהם. המדינה הראתה שניתן להסתייע בעובדה שיש מהגרי עבודה הבוחרים לקבל את המענק הניתן להם, ביד רחבה, ולעזוב את ישראל. אלא שהבג"ץ, כמוהו כפיל בחנות של חרסינה, העדיף לפעול על-פי דרישת ארגוני שמאל ולהציב אולטימטום לממשלה. על-פי אולטימטום זה, עליה לקצוב משך זמן של שלושה חדשים לשהיית מהגרי העבודה, במתקן חולות. ההחלטה נודעה מיד במדינות המוצא של הפליטים והתבטאה, אף זאת מידית, בעליית זרם פורצי הגדר בדרום הארץ.
|
|
|
|
|
|
|