תופעת "האביב הערבי" הביאה לכך שכמה מנהיגים בעולם הערבי נאלצו לרדת בעל כורחם מהבמה הפוליטית כמו שליט לוב מועמר קדאפי, נשיא מצרים
חוסני מובארק, נשיא תוניסיה זין בן אלעבדין ונשיא תימן עלי עבדאללה צאלח.
בתום חמש שנים של מלחמת אזרחים עקובה מדם בסוריה שוב נשאלת השאלה האם הנשיא
בשאר אסד צפוי להיות הקורבן הנוסף של הטלטלה האדירה הזו שזעזעה את יסודות המשטרים הערביים.
השיחות בז'נווה יתחדשו בימים הקרובים באופן רשמי אולם נראה כי אין לתלות בהן תקוות רבות כי יביאו לפריצת דרך שתאפשר השגת הסדר מדיני בסוריה, בינתיים נשמרת הפסקת האש החלקית וסלע המחלוקת העיקרי הינו למעשה גורלו של הנשיא הסורי בשאר אסד. בסוף השבוע היו שתי התבטאויות ששבו והבליטו את הפער העצום בעמדות בין האופוזיציה הסורית לבין משטרו של אסד ובין עמדת רוסיה לעמדת ארצות הברית.
אסעד אלזועבי, ראש משלחת האופוזיציה הסורית לשיחות בז'נווה הצהיר כי "הנשיא אסד לא יישאר אפילו שעה אחת (בתפקידו) לאחר שיוקם גוף המעבר הזמני עם סמכויות ביצועיות מלאות" ואילו העיתון "אל-חיאת" הפרו- סעודי פרסם כתבה שבה נטען מפי מקורות במועצת הביטחון של האו"ם כי הושגה הבנה רוסית-אמריקנית על כך שהנשיא אסד יעזוב את סוריה למדינה שלישית בתוך תקופה של חצי שנה.
חילוקי הדעות הקשים על גורלו של בשאר אסד הגבירו את המלחמה הפסיכולוגית בין כל הצדדים והיא נעשית באמצעות כלי התקשורת. שר החוץ הרוסי
סרגיי לברוב הכחיש את הידיעה בעיתון "אל-חיאת" והאשים את ארצות הברית בהדלפתה, הוא שב וקבע כי "רק לעם הסורי יש את הזכות להחליט על גורל ההנהגה הסורית והנשיא בשאר אסד באמצעות בחירות חופשיות ודמוקרטיות". אולם, ככל הנראה, האימרה כי "אין עשן בלי אש" היא נכונה וישנם מהלכים המתרחשים מאחורי הקלעים.
ג'ון ברנר, ראש סוכנות הביון המרכזית הCIA- של ארצות הברית ביקר בשבוע שעבר במוסקבה כדי לדון בגורלו של הנשיא אסד, הידיעה שפורסמה באחד מאמצעי התקשורת הרוסיים לא הוכחשה, ייתכן שזהו המקור לחרושת השמועות והספינים בתקשורת.
רוסיה וארצות הברית מבינות כי גורלו של בשאר אסד הינו אבן הנגף העיקרית המונעת השגת הסדר מדיני בסוריה והן מנהלות מגעים שקטים כדי למצוא פתרון מקובל שיאפשר את המשך שיחות ז'נווה הנמצאות על סף פיצוץ.
רוסיה מגלה עקביות בעמדתה ואיננה רוצה לדון באופן פומבי על גורלו של הנשיא אסד מחשש שהדבר יגרום לו "לעמוד על רגליו האחוריות" ולהתבצר בעמדתו תוך שלילת כל אפשרות לפשרה, היא מעוניינת בהמשך שימור מוסדות השלטון הסוריים והצבא, קריסתם עלולה לסכל את הסיכויים להשגת הסדר מדיני.
החלטתו של הנשיא פוטין להסיג חלק מהכוחות הרוסיים מסוריה נועדה לאותת כי הוא מעוניין בהשגת הסדר מדיני ואין זה סוד כי רוסיה חלוקה לא רק עם ארה"ב אלא גם עם אירן בשאלת גורלו של הנשיא בשאר אסד.
הרוסים סבורים כי אפשר למצוא דמות אחרת בהנהגת העדה העלאווית שתבוא במקומו של בשאר אסד ואילו האירניים טוענים שבשאר אסד הינו חסר תחליף.
בשאר אסד עצמו משדר ביטחון עצמי רב, כיבושה מחדש של העיר תדמור בידי כוחותיו ובסיוע חיל-האוויר של רוסיה נחשב להצלחה גדולה והוא נחוש להמשיך במתקפה הצבאית לכיוון דיר א-זור, דבר שיאפשר לו להשתלט על המעברים בגבול עם עירק.
כיבושה של תדמור מגדיל את כושר המיקוח של בשאר אסד, האסטרטגיה שלו היא כי אין לסמוך על השיחות בז'נווה וכי ההכרעה האמיתית היא צבאית בלבד ותושג בשדה הקרב.
בשאר אסד גורס כי השיחות בז'נווה הן הצגה אחת גדולה, הוא בעצמו הצהיר לפני שבוע כי השיחות האמיתיות של המשלחת הסורית מתנהלות מול שליח האו"ם המיוחד סטפן דה מיסטורה ולא עם משלחת האופוזיציה הסורית, "האופוזיציה הסורית מנוהלת על-ידי קטר, טורקיה וסעודיה,אין לה תוכנית פוליטית והיא חלוקה בינה לבין עצמה על כל דבר" הסביר אסד.
כל עוד המעצמות חלוקות ביניהן ואינן מצליחות להגיע להסכמה על גורלו של בשאר אסד סביר להניח כי הוא ימשיך לשבת על כס השלטון כפי שעשה בחמש השנים האחרונות למרות כל ההספדים שנאמרו עליו. גם אם לבסוף תושג הסכמה בין רוסיה לארצות הברית בסוגיה הזו הן יצטרכו לכפות אותה על בשאר אסד.
העובדה כי הלוחמה הפסיכולוגית והפצת ה"ספינים" על גורלו של אסד נמשכת תקופה ארוכה באמצעי התקשורת מעידה על המחלוקת העמוקה בסוגיה הזו ועל חוסר היכולת להגיע להסכמה, כנראה שחולשתו של בשאר אסד היא גם מקור כוחו והרוסים אינם מוכנים לוותר עליו ללא תהליך הדרגתי של העברת השלטון בסוריה ומציאת תחליף הולם שיבטיח את האינטרסים שלהם בסוריה.