האלוף איל בן-ראובן ותוכנית ההפרדה

מידי פעם אני חוטא בשמיעת ראיונות בימי שישי בערוץ הרדיו 100. הפעם נחשפתי לראיון עם האלוף איל בן-ראובן מהמחנה הציוני, הראיון היה קולח ושוטף, ואבן הביא את משנת מפלגתו בבהירות מלאה. הוא נתן ביטוי לכך שמשנתם הינה טעות אחת גדולה.

בראשית כמובן טען שאין פתרון צבאי למצבנו מול הפלשתינים, כי כיצד אפשר לאתר כל מפגע ומפגע וכיצד על צבא מסודר להילחם בסכינאים ובדורסים. ומכאן מתבקשת מיד תוכנית הפלא הנקראת הפרדה, שנוסתה לדבריו בהצלחה ברצועת עזה. וכשהמראיין שואל אותו - אבל נכנסו כבר מספר פעמים לעזה קיבלנו ומקבלים טילים משם אז איזה הצלחה היא זאת.

להגנתו הוא טוען כי המצב לפני ההינתקות היה גרוע לאין שיעור, ועכשיו הוא טוב יותר. ומיד הוא חוזר להפרדה נכון לא תהיינה שתי מדינות, אלא מדינה אחת עם הפרדה בינינו לביניהם, לא יכון שלום כי אין פרטנר, אולם נוכל לחיות בשקט יחסי.

והנה מונח מוקש לפתחו על-ידי המראיין ששואל מה יקרה אם החמאס ישתלט על הגדה? זה מצב שונה לחלוטין, והרי זה מה שיקרה. עונה לו המרואיין הצבא יכנס לגדה ויחסל את המחבלים. וכאן הייתה צריכה לבוא השאלה אז למה לצאת, ניתן להישאר במצב הנוכחי בו לפלשתינים יש אוטונומיה פוליטית מפורזת וצה"ל מבטיח את השקט היחסי.

דבריו אלה של המרואיין ממחישים בברור דבר והיפוכו, אתה יכול להיפרד מהם אבל הם לא ייפרדו ממך, הם ימשיכו להלום בנו עם המפגעים, למרות שעכשיו יהיה להם קל יותר, להם אין נמל שניתן לסגור אותו ולא לאפשר לאמצעי לחמה להגיע, אבל יש להם גבול ארוך עם ירדן ומשם הם יכולים לקבל הכל.

זו איננה רצועת עזה המתוחמת מכל צדדיה, הגדה זה חבל ארץ ארוך שמאפשר אין סוף אופציות לפגועים, ולכן דרושה אופציה מדינית מול ירדן, אם על-ידי קנטון גדה או על-ידי חיבור מלא לרבת-עמון, מה שהיה עד מלחמת ששת הימים, משפחת המלוכה לא תיכון לעד, ועודף הפלשתינים בירדן יביא במוקדם או במאוחר להפיכה שלטונית שתאפשר זאת.