השחתה על ימין ועל שמאל

מושחת זה אסון. משחית זה איום, איום על בני אדם מן השורה, על הסדר הטוב, על השכל הישר. דבר אין לי עם הדאגות הפוליטיות המטרידות את ראש הממשלה או את ראש האופוזיציה. הם חיים לפי אקסיומות דומות, ועולם המידות שלהם הנגזר מן האקסיומות האלה הוא מבוצר ובלתי חדיר ואיננו ניתן לשום השפעה. הם שומעים חרשים. ברציונל שלהם הם לא מתחילים להבין את השפה שאנחנו, בני אדם של יום יום, הגונים הגינות ממוצעת, מדברים בה. ולכן איני מתעניין אלא כקורא על ארץ אחרת בנושאי הבוכהלטריה הנראים כנדונים בין שני האדונים.

אבל הממד המשחית בחזיון הזה הוא בסטרטוספרה של האקסיומות שלי.

הרצוג ביקש את קולו של הבוחר כדי שייבחר כראש ממשלה חלופה לביבי, חלופה למדיניות ביבי, חלופה לקדימויות של ביבי, חלופה לרעיו הפוליטיים של ביבי, חלופה לכל ערוצי השקפות העולם וההתנהלויות המתנקזות לתוך השם ביבי. הוא לא זכה. ביבי כן. וביבי כאן. אותו ביבי. אבל לתדהמת כל איש ישר, לא אותו הרצוג. לא ההרצוג שביקש את אמון הציבור בשם ההרצוג כראש ממשלה אחר, המנווט את המדינה לחופים אחרים, על-פי מפת דרכים אחרת, בסיוע של מלחים אחרים על הסיפון. ועכשיו, ההרצוג ההוא, נהיה ההרצוג הזה, שמבקש לחבור לממשלה אותה גינה כמייצגת כל שאינו ישר בעיניו. ההרצוג ההוא של השינוי נהיה ההרצוג הזה של קידוש הדשדוש בשירות חיסול כל תקווה לשינוי.

ההרצוג ההוא אמר כי הוא הרצוג של דרך. ההרצוג הזה אומר כי מי שלא זכה במספיק אמון הציבור בדרכו, משול כמי שממיר את הערך במחיר, כמי שמוותר על בוחריו מפני שהם לא יכולים להעניק לו כל תמורה, ומי שאינו יכול לתגמל את הנבחרים בתמורה-תיקי שרים כך וכך, סגני שרים, ראשי ועדות, תופיני שלטון מוגשים בתודה על-ידי ראש הממשלה בראש כל שותפיו - אין משגיחים בו, אין חייבים לו דבר. הבוחרים האלה באו לקלפי להכתיר את הרצוג. הם לא באו להגיש לו חצי המלכות של ביבי אלא כל המלכות במקום ביבי.

אפילו לא יעלה המשא-ומתן בין שני הג'נטלמנים העוסקים בתגרות פוליטית שאינה ממין עניינינו, המשא-ומתן עצמו משחית.

פגיעה אנושה

מה שהוא עושה לדימויו של הרצוג כמנהיג ציבור הוא נחרץ וברור. הוא מנשל אותו מכל יומרה בהווה ובעתיד לבא שוב בציבור כנווט. אבל מה שהמשא והמתן הזה עושה למוסר - כן, הדמוקרטיה היא חרף כך מחלניה, תפישת עולם הסבה סביב לעיקרים של מוסר אישי וציבורי - הוא השלטת הציניות על החברה הישראלית, המנוונת את מערכת הבחירה החופשית של האזרח, המסלקת אותו למעשה מזירת ההכרעות ההגונות מן הזירה.

לאו גדול נרמס. 'לא תשחית את הדמוקרטיה' נמחק מלוחות הברית בין הבוחר לבין הנבחר.

התקשורת נהנית כמוצאת שלל רב לדווח דיווחי אמת לאמיתה על תהליכי ההשחתה הזאת. היא לא מסתכנת לא בדיבה ולא בהוצאת שם רע. הכל אמת. הכל מכוער כמתואר. אפילו היא מפרכסת את סיפור המטמורפוזה שעשתה מהרצוג אחד הרצוג שני, היא לא חוטאת אלא אולי בחמדה יתרה, אבל מצדיקה את מעמדה כמוכיחה בשער, כחושפת את האיום של הציניות המנוונת מבית מדרשה של הפוליטיקה הבוכהלטרית על החברה הישראלית. זה קשה בעיניי יותר ממה שקשה בעיני השמאל-חיזוקו המכאני של הימין - כעונש שלא יכול לצפות למחילת 'שליש', יותר מאשר פגיעה אנושה סוף-סוף, עד כדי מכת חסד, של השמאל בעיני הימין. זה השחתה על ימין ועל שמאל כאחת.

לא חשוב כלל שזה גם לא חכם באורח שאי-אפשר לערער עליו,שזה למרבה הכאב במחלה אוטואימונית בתהליך מתקדם. זה מצער, אבל זה קורה. לא כל חכם ניחן בחוכמה ולא כל עומד על זוכה לשדרה זקופה. אכן הצער מייסר, אך אינו פוצע את הזולת. ההשחתה, כן וכן, פוצעת גם פוצעת.