אבו מאזן - שקרן, בדאי, אשמדאי

הפרטנר המושלם או הפרטנר הנעלם

אבל אל ייאוש, תומכי ההסדר, הנסיגה לגבולות 67, הסרת כל הישובים ביו"ש, עדיין לא התייאשו מהחלום של שלום בר קיימא ובמיוחד חלום המזרח התיכון החדש - של שמעון פרס. אבו-מאזן מצטייר, כפרטנר מתון, סוג של חנון שנון שצריך למהר ולהחתים אותו - כי מי יודע מה ילד העתיד.

גם אהוד ברק בנאום קיסריה הרועש טען בין היתר שכרגע אין פרטנר, וגם גופים נוספים המחפשים פתרונות יצירתיים, מבינים שאין פרטנר לתהליך השלום ומאז הסכם אוסלו, המצב הפוליטי המתח בין הישראלים והרשות רק הלך והחריף והפערים הלכו וגדלו.

עם זאת התגובות לנאום בריסל של אבו-מאזן, למרות שכולם הגיבו בתדהמה ובזעם לנאום ההשמצות והעלילות בנוסח ימי הביניים האימתניים, לא שכחו לציין שלמרות הכל צריך לעשות מאמץ להמשיך ולחפש דרכים לפתרון.

המהלך הישראלי - החד-צדדי

הפתרון, לפי הערכתי המסתמן מבחינה מדינות איזורית, הוא מהלך חד-צדדי, מטעם ממשלת ישראל, שתציג את מפת הקבע של גבולות הביטחון החיוניים, כולל קווי הגנה אסטרטגיים, בליווי ההדגשים של ירושלים בירת ישראל (בלי שכונות הלוין), בלי זכות שיבה, מדינה פלשתינית מפורזת ומדינה יהודית של הלאום היהודי.

יוזמה הישראליתהערה לסיום:

• המן הרשע נתלה על עץ גבוה והקהילה היהודית נצלה מתוכניתו הזדונית.

• אולי כדאי לחפש את מלכת אסתר החדשה, שתציל את האזור.